החלטת הממשל הסיני לעצור את פרסום נתוני האבטלה במדינה העלתה מחדש את סוגיית ההשקעות בסין על סדר יומם של מנהלי ההשקעות המנהלים את חסכונות הציבור, כמו גם משקיעים עצמאיים שהביעו התעניינות בהשקעה בסין. הכלכלה הצומחת ביותר צועדת לאחור זה תקופה ממושכת ועתידה לא מזהיר, בלשון המעטה.

אפליה לא מודעת בשוק התעסוקה: כל מה שצריך לדעת
בדידות בצמרת: הקושי המוכר של המנכ"לים והמנהלים בכירים

עם נתוני ייבוא וייצוא שהתכווצו בשיעור דו-ספרתי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ירידה במדד המחירים לצרכן אשר משקפת ירידה בצריכה, זינוק משמעותי במספר פשיטות הרגל ומשבר נדל"ן שלאט יורד מסדר היום - ההשקעות הסיניות הופכות לפחות פופולריות מיום ליום. יעידו על כך תחזיות הצמיחה המתעדכנות שוב ושוב כלפי מטה.

למרות זאת, לא בטוח שנכון להיפטר בימים אלו מהאחזקות הסיניות בתיק ההשקעות. אם כי בהחלט הכרחי ללמוד לעומק את נסיבות האירוע הכלכלי הגדול שמתהווה לנגד עינינו, כמו גם חידוד הסיכונים והסיכויים הטמונים בהשקעה מסוג זה.

מנס כלכלי ל"יפניזציה"
במשך ארבעה עשורים נחשבה סין לנס כלכלי שלא גמרו עליה את ההלל. מדינת עולם שלישי, במונחים כלכליים, שהצליחה להעביר כמחצית מאוכלוסייתה מקו העוני למעמד הביניים בתקופה המהירה ביותר בהיסטוריה הכלכלית המתועדת. 

היו אלה 40 שנות צמיחה בהיקפים משמעותיים כל כך, שאף הוגדרו לאורך שנים כנס כלכלי. לא פחות מכך. בפועל מדובר היה בנחישות עצומה של שלטון עוצמתי שביקש לכבוש את פסגת הכלכלה העולמית, ולעקוף את נתוני הצמיחה של הכלכלה החזקה בעולם, ארצות הברית. וכל זה באמצעות מינוף וחוב.

לאורך שנים הזרים הממשל הסיני הלוואות שתורגמו להשקעות בהיקפים בלתי-נתפסים בתעשייה ובתשתיות המקומיות. מה שהזניק את היקף הייצור ואף הביא לאורבניזציה מואצת. יותר ויותר סינים יצאו ממעגל העוני, הצריכה עלתה ואיתה גם הצמיחה שהדהימה עם גידול קבוע בשיעורים שהיו בחלק מהשנים גם בשיעור דו-ספרתי.

המספרים החיוביים הללו עודדו את הממשל להמשיך במדיניות זו והלוואות ההשקעה המשיכו לזרום ולצמוח משנה לשנה, באופן שנראה היה גם לכלכלנים בכירים כמוצדק. כל עוד הצמיחה גדלה, לא היה נראה כי השיטה תתפוצץ לסינים בפנים. שכן הלוואות אלו כשיעור מהתל"ג לא היו נראות חריגות כפי שהן בפועל.

ואז פרץ משבר הקורונה. בעוד רוב הכלכלות בעולם הצליחו להיחלץ ממנו תוך זמן קצר, כלכלת סין מסרבת להתאושש ממנו ואף ממשיכה להידרדר. הסיבות לכך מגוונות ובראשן בועת נדל"ן אימתנית. 

הצמיחה המהירה של הכלכלה הסינית והאורבניזציה המהירה הזניקה את הביקושים לנדל"ן להשקעה בערים המרכזיות, כאשר רוב ההשקעות נעשו באמצעות נטילת חובות. הביקוש הגבוה ייקר עוד ועוד את מחירי הנדל"ן והמשקיעים גלגלו את ההתייקרות אל השוכרים, עד לשלב שהשוכרים לא יכלו לעמוד יותר במחירי השכירות והחלו להתרחק מהמרכז.

חמישית מהדירות באזורי הביקוש הם "דירות רפאים" ומספר פושטי הרגל שקרסו מנטל החוב עולה בהתמדה. מכירה רבתית של דירות רפאים אלו מאיימות למחוק תוך זמן קצר עשרות אחוזים ממחירי הדירות האחרות, מה שעשוי להוביל לגל נוסף ומשמעותי יותר של פשיטות רגל.

למשבר הנדל"ן מתווסף גם משבר דמוגרפי חמור, אשר מתאפיין בין היתר בצניחה בשיעור הילודה בסין. שבר שאף הוביל את הממשל לקדם תכנית תמיכה ממשלתית במשפחות שירחיבו את התא המשפחתי.

כך או כך, נראה כי סין נמצאת עמוק עמוק בתהליך שמכונה "יפניזציה". מין שידור-חוזר לסטגנציה הכואבת שאפיינה את כלכלת יפן בעשורים האחרונים, לאחר תקופה ממושכת של צמיחה בהיקפים דומים ל"נס" הסיני. גם במקרה של יפן, קצב הצמיחה נראה היה לרגע כמאיים על מעמדה של ארצות הברית ככלכלה החזקה בעולם. מה שלא התרחש בפועל.

להשקיע בסין, או לא?
היפניזציה שעוברת כלכלית סין היא לא בהכרח הסיבה לעצור את ההשקעות בכלכלה זו. חשוב לזכור כי "סטגנציה" או "צמיחה איטית" נמדדת ביחס לצמיחה הפוטנציאלית של הכלכלה, כך שבפועל קצב הצמיחה של כלכלה הנמצאת בסטגנציה אפשר שיהיה גבוה ביחס לכלכלות אחרות שאינן חוות סטגנציה. וזה, מסתבר, גם המצב בסין - צמיחה שהיא אולי איטית בהרבה מהעבר, אך עדיין לא נמוכה משמעותית מהממוצע העולמי.

בעוד בעבר הרחוק נחשבה סין ככזו ששולטת בעיקר על שטח גיאוגרפי עצום, צמיחתה המואצת הפכה אותה לשחקנית כלכלית מרכזית שאי אפשר להתעלם מהשפעתה על הכלכלה הגלובלית. תעיד על כך מלחמת הסחר המבעבעת בין סין לארצות הברית.

ההשקעה בסין יכולה גם לשמש ככלי מרכזי לפיזור סיכונים, נוכח הקורלציה הנמוכה יחסית בין ביצועי המניות הסיניות לביצועי האמריקאיות. בשיא משבר הקורונה, כשמדד S&P 500 מחק יותר מ-30% מהשיא, מחק המדד המוביל בסין כמחצית משיעור זה. מי שפיזר אז את השקעות בין ארה"ב לסין - צמצם הפסדים.

המניות הסיניות נסחרות לרוב במכפילי רווח נמוכים משמעותית לעומת חברות אמריקאיות דומות, ומאפשרת להיכנס להשקעה במחיר זול יותר. וזאת בנוסף לעובדה כי השוק הסיני נהנה מסחירות משמעותית, תודות לפלטפורמות השקעה עצמאיות רבות אשר משמשות את אזרחי סין להשקעה בבורסה.

עם זאת, להשקעה בסין סיכונים ייחודיים שחובה לתת עליהן את הדעת. השלטון הקומוניסטי עשוי להתערב בהתנהלות החברות ובנתוני דו"חותיהן וכך להשפיע באופן ישיר על המשקיעים בהן, לטובה או לרעה. וזאת בנוסף לסיכון כי משבר כלכלי יביא להפלת השלטון וכתוצאה מכך לזעזע את הכלכלה המקומית.

לסיכונים אלו יש להוסיף את עובדת השונות של הרגולציה הסינית לעומת הרגולציה האמריקאית, אשר מתבטאת בתקינה חשבונאית שונה. כמו גם איסור גורף של מסחר על ידי בעלי עניין - שדווקא הופך אותו לשכיח מאוד והמסחר במידע פנים חוגג שם בכל רגע נתון.

איך אפשר להשקיע בסין?
לצד האפשרות לסחור במניות סיניות באופן ישיר - מה שפחות מומלץ בהיעדר היכולת להכיר את נתוני החברות לעומק - שיטת ההשקעות הנפוצה ביותר בכלכלה הסינית הינה באמצעות קרנות סל.

חברת המדדים העולמית MSCI מציעה קרן סל פופלריות המתמחה בהשקעה בחברות סיניות גדולות -  iShares MSCI China ETF. אם אתם מחפשים להשקיע בחברות קטנות יותר, תוכלו לבחור בקרן סל אחרת של MSCI, אשר עוקבת אחר ביצועי מניות של חברות סיניות קטנות יותר iShares MSCI China Small-Cap ETF.