במקביל למלחמה ברצועת עזה ולחילופי האש בגבול הצפון, מתמודד צה"ל מזה כחודש וחצי עם זירת קרב חדשה ומאתגרת במיוחד בים האדום. לאחר שנים רבות שבמהלכן מיקד את מירב מאמציו במאבקים הפנימיים בתימן ובלחימה נגד קואליציית מדינות ערביות ומוסלמיות בהנהגת ערב הסעודית, החליט לראשונה ארגון הטרור החות'י להפנות את נשקו אל ישראל. זה החל עם שיגור טילים בליסטיים וכטב"מים, שהפעילו אזעקות באזור אילת, ונמשך עם חטיפת הספינה "Galaxy Leader", בבעלות איש העסקים רמי אונגר, ובמתקפות נוספות על ספינות הקשורות לישראל.
זו המלכודת שאיראן מציבה לישראל ואנחנו נופלים לתוכה
הפעילות נגד "כלי שיט ישראלים", כפי שהגדיר זאת מנהיג החות'ים עבד אל-מלכ בדר א-דין אל-חות'י, כבר החלה להניב פירות מבחינתם ולהסב נזק כלכלי לחברות ישראליות. בהודעה שפרסמה לאחרונה "צים ספנות" הודיעה החברה על החלטתה החריגה לשנות קווי התובלה שלה לישראל, מה שצפוי להוביל לשיבושים באספקת סחורות לארץ.
ואולם, נראה כי לא מדובר בבעיה הרובצת מעל ראשה של ישראל בלבד, אלא כזו שמטרידה מדינות נוספות, ובראשן מצרים שכלכלתה תלויה בהכנסות מתעלת סואץ. "לאור חשיבות התעלה לכלכלה המצרית, מדובר בעיני קהיר באיום חמור ואף אסטרטגי על ביטחונה הלאומי", מדגיש ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובאוניברסיטת ת"א.
"עוד אין נתונים על היקף הפגיעה הכלכלית בתעבורה בתעלת סואץ עקב המתקפות החות'יות על האוניות בים האדום, אך ברור שתהיה פגיעה, ולו זמנית בהכנסותיה של מצרים", הוא מסביר. "חברת צים הייתה הראשונה להודיע על שינוי נתיבי השיט, ובעקבותיה עשויות ללכת חברות נוספות. העלייה במחירי הביטוח של האוניות שיבחרו לשוט בתעלת סואץ צפויה גם היא לפגוע באטרקטיביות הכלכלית של נתיב זה לעומת נתיבים מתחרים".
ד"ר וינטר מציין בנוסף כי "האירוע הנוכחי מגיע בתקופה שיא בתמלוגי התעלה. העלייה שנרשמה במחירי הדלקים בשנים האחרונות הובילה לעלייה בעלויות של נתיבי שיט ארוכים יותר בין המזרח למערב והגבירה את האטרקטיביות של תעלת סואץ כנתיב מהיר וחסכוני. הדבר בא לידי ביטוי ברווחי שיא של 9.4 מיליארד דולר בשנת הכספים 2023-2022 ובגידול של 55.1% במספר הספינות שעברו בה, שעמד בתקופה זו על קרוב ל-26 אלף (לעומת 16.7 אלף בשנה הקודמת)".
לדבריו, "על הפגיעה הכלכלית עלולה להכביד גם פגיעה תדמיתית אפשרית בתעלת סואץ כעורק תעבורה ימית עולמי בטוח. זאת בפרט כשמצרים רואה בתעלה סמל לאומי ועוגן מרכזי במעמדה העולמי כצומת המחברת בין אסיה, אפריקה ואירופה, מעבר לחשיבותה הכלכלית".
אז מה א-סיסי יכול לעשות כדי לוודא שמדינתו לא תיפגע?
"מצרים רואה בביטחון השיט בים האדום – בואך לתעלת סואץ – אינטרס עולמי ולא פרטי שלה, ולכן היא צפויה לפעול לקידומו בזירה הדיפלומטית הבינלאומית. לצד זאת, מצרים עשויה לפעול גם ישירות מול החות'ים ואיראן בניסיון להרגיע את המשבר. גישושי הנורמליזציה שנרשמו בחודשים האחרונים בין קהיר לטהראן, ששיאם בפגישת נשיאי מצרים ואיראן בריאד בנובמבר האחרון, עשויים לסייע בריסון המתקפות החות'יות על האוניות המפליגות לתעלה. מעבר לכך, האיום על נתיבי השיט מגביר את המוטיבציה של מצרים לפעול לסיום מהיר ככל הניתן של המערכה בעזה ולמניעת התרחבותה לזירות נוספות באופן שיקרין גם עליה".
האם הוא עשוי להתעמת עם החות'ים?
"האירועים האחרונים מגבירים את המתיחות בין מצרים לחות'ים, אך מוקדם עוד לדבר על עימות. למצרים יש חיל ים חזק עם זרועות ארוכות, כולל נושאות מסוקים וצוללות. אולם מאחר שההתקפות החות'יות נתפסות בעיני קהיר לעת עתה כמשבר זמני, שקשור למלחמה בעזה, סביר שהיא לא תמהר להפעיל כוח צבאי נגד החות'ים ותראה בכך מוצא אחרון. אם וכאשר היא תגיע למסקנה שאין מנוס מהפעלת כוח, יש לשער שהיא תעדיף להיות חלק מקואליציה אזורית או בינלאומית שתתעמת עם החות'ים מאשר להתייצב לבדה בחזית המאבק מולם".