מצרים, המתווכת האולטימטיבית בין ישראל וחמאס, למעשה נמצאת בפשיטת רגל. האוכלוסייה הולכת וגדלה בטור הנדסי אדיר והגיעה כבר לכ־111 מיליון תושבים - הכפילה עצמה בתוך 40 שנה.
במלחמת יום הכיפורים, בשנת 1973, מספר התושבים היה 37 מיליון, במלחמת "1948" נגד ישראל שנלחמה על עצמאותה, עת המצרים הגיעו "עד הלום" במבואות אשדוד, מנתה האוכלוסייה המצרית 20 מיליון תושבים. היום במצרים כבר אין מספיק מקורות להאכיל את הפיות הרעבים של אוכלוסייה שמחציתה מתחת לגיל 24 שנה, אפילו לא פיתה אחת ליום לאדם.
הדבר האחרון שהמצרים צריכים עכשיו על הראש זה עוד מאות אלפי פיות רעבים מתפקקים על שעריה, צובאים ברפיח העזתית, מבקשים להיבלע לרפיח המצרית ומשם דרכם של הפלסטינים פתוחה למצרים גופא. מטבע הדברים יידרשו המצרים להוציא כסף רב גם לבריאותם של העזתים, אם יגיעו לתחומם. בתחילת המאה מצרים ניסתה להגביל, כמו בסין, את הילודה לשני ילדים לאישה. שיעור הילודה אכן ירד מ־3.4 ילדים לאישה ל־3.1 בשנת 2009.
אזהרה לישראל
השני: א־סיסי הבין שאין ברירה וחייבים לשנות כיוון במדיניות הכלכלית כדי לפרנס ולהאכיל את אוכלוסיית מצרים. ממשלת מצרים עושה עכשיו את הבלתי ייאמן בעולם הערבי ומוכרת קרקע לזרים, ממש כך, קרקע שהיא תמיד מעין נכס קדוש בעיני העולם הערבי. אבל פושטי רגל ובמקרה של מצרים גם פושטי יד, חייבים לעתים להסתגל למציאות העכורה.
מצרים מנהלת ממש בימים אלה מו"מ מתקדם עם קונסורציום של איחוד האמירויות הערביות, למכור קרקע לחופי הים התיכון תמורת סכום אגדי השווה ל־22 מיליארד דולר. חלקם של האמירתים בפרויקט באזור ראס אל־חקמה הוא 80% והשאר יוחזקו על ידי תאגיד מצרי, קבוצת טלאעת מוסטפה. אתר התיירות בעיקרו נמצא 350 ק"מ צפונית מערבית לקהיר, 212 ק"מ מערבית לאלכסנדריה, לשונית חופי טורקיז יפהפיים ממש סמוך לים התיכון הטובים לקיט ומלונאות יוקרה, בעיקר של העשירונים העליונים בעולם.
העניין של הממשלה המצרית הוא בעיקר מזומן עכשיו ומיד. הממשלה המצרית טוענת כלפי הציבור המצרי כי העסקה טובה, תניב מאות אלפי מקומות עבודה עבור המצרים המחפשים מקור עבודה, מגורים, פרנסה ופת לחם. רשות ההשקעות המצרית והאחראית על אזורי סחר חופשי מקדמת את הפרויקט שלהערכתה יקרום עור וגידים במהרה. גם הקבינט של ממשלת מצרים יאשר את המיזם "שיכניס סכום אדיר של מטבע חוץ". האמירות של אבו דאבי, אחת משבע האמירויות המהווה את איחוד האמירויות, היא החלוצה בפרויקט המצרי.
כדי לשכנע את ציבור המשקיעים בעולם, מצרים העלתה בתחילת החודש את הריבית בעוד 6% ל־27.25% לאחר שחודש לפני כן כבר העלתה אותה ב־2%. הצפי הוא כי האינפלציה השנה תגיע במצרים ל־30%. מיד לאחר שחרור שער החליפין מניהול כושל, הפאונד המצרי, הלירה המצרית, בפי העם גְנֵיה, נפל מכ־31 לירות מצריות לדולר לכמעט 50 לירות מצריות לדולר. או אז משרד האוצר המצרי הצליח להנפיק מלווה קצר מועד לשנה בהיקף של 87.8 מיליארד לירות מצריות שהן כ־1.77 מיליארד דולר, בתשואה של 32.30%. כדי שתקבלו מושג על המשבר של המצרים נציין כי תשואת האג"ח של מצרים עומדת על כ־30% לאורך כל עקום התשואה בין שלושה חודשים ועשר שנים. אין סיכוי למצרים לעמוד בהתחייבויותיה בלי עזרה מהעולם בטווח הקצר. לטווח הארוך תיאלץ לעודד את הפחתת הילודה במדינה המוסלמית, פחות פיות להאכיל.
קרן המטבע הבינלאומית הודיעה למצרים כי במסגרת ההסכם עמה הרפובליקה של מצרים חייבת לבצע רפורמות מקיפות כדי לזכות בהלוואה נוספת מהקרן. מצרים חייבת לפי דרישת קרן המטבע הבינלאומית לעבור לשער חליפין גמיש ואחיד לכל פעולות הממשלה והסקטור העסקי, לא מקובע, כלומר שער חליפין בשוק החופשי. על מצרים לעבור למדיניות מוניטרית מצמצמת, כלומר להעלות ריבית כשנדרש כפי שמצרים עשתה זה עתה בשיעור חד. מצרים חייבת לעבור למדיניות מוניטרית מצמצמת, כלומר הכבדה על הבנקים המסחריים שלא יזכו כה בקלות בקווי האשראי של הבנק המרכזי.
ממשלת מצרים בלית ברירה הסכימה לדרישת קרן המטבע הבינלאומית לא להפלות יותר לטובה מפעלים, סוכנויות וחברות בבעלות ממשלתית, לבטל את כל ההטבות לסקטור הציבורי ולהשוות את התנאים שווה בשווה כמו לסקטור העסקי הפרטי. כך ההשקעות הזרות הישירות במצרים יוכלו לגדול, אומרת קרן המטבע הבינלאומית, האמון של חברות עסקיות בעולם יעלה, יעודד צמיחה לטובת המשק המצרי. הניצן הטוב הראשון היא ההשקעה החדשה בראס אל־חקמה, מדגישה לחיוב קרן המטבע הבינלאומית. רק פעולות כאלה יאשרו את חידוש האמון של משקיעים ויזמים במשק המצרי ובכך יימנעו עוד זעזועים חיצוניים מחוץ למשק המצרי.
המצרים דורשים מקרן המטבע הבינלאומית שהסכום הנוסף של הקרן יהיה בהיקף של 8 מיליארד דולר במקום עוד רק 3 מיליארד דולר בדרישה המקורית. זאת בהתקיים התנאים שקרן המטבע הבינלאומית הציבה לממשלת מצרים. משלחת קרן המטבע הבינלאומית, שסיימה את חקירותיה בסוגיית מצרים בתחילת חודש פברואר, הגיעה להסכמה עם ממשלת מצרים כדי לעמוד באתגר הסבוך והפתלתל של המשק המצרי.
המצרים שטחו טענותיהם אצל משלחת קרן המטבע הבינלאומית, טענו כי הם נפגעים קשות מהירידה בהכנסותיהם בשל ירידה חריפה בתנועת האוניות בתעלת סואץ בגלל שיבוש התנועה הימית בבאב אל־מנדב על ידי המורדים החות'ים בתימן המצוידים בטילים איראניים. הכנסות מצרים מאוניות ומכליות הבוחרות בנתיב תעלת סואץ ירדו בין 40%־50%, ירידה של כ־400 מיליון דולר בחודש. עוד טוענת מצרים שהמשק המצרי נפגע קשות מהמלחמה בין ישראל לחמאס ברצועת עזה.