בלוח השנה הדמיוני של עונת הכדורגל מסומנים בעיגול כמה תאריכים חשובים: יום פתיחת העונה, גמר הגביע, מחזור הסיום - והיום הראשון של חלון ההעברות של ינואר. 

באופן מסורתי, נחשבת תקופת ההעברות של אמצע העונה כהזדמנות ל"מקצה שיפורים". אם נשווה את הקבוצה שאתם אוהדים למכונית חדשה שקיבלתם בסוף אוגוסט והוצאתם לסיבוב דאווין, הרי שחלון ההעברות של ינואר הוא המדבקה הקטנה שעל השמשה הקדמית, שמזכירה לכם לגשת למוסך לטיפול תקופתי. 

בשני המקרים, אגב, אתם עלולים לצאת בהרגשה שדפקו אתכם. שכן, כל מאמן יודע שחלון אמצע העונה טומן בתוכו פרדוקס. ישנן כמה דרכים לרענן סגל עייף, ושוק ההעברות אינו הפתרון היחיד. פעמים רבות הוא גם הברירה האחרונה. אלא שהאוהדים, התקשורת, ולפעמים גם ההנהלה - מצפים ממך לנצל את החלון כדי לבצע תיקונים בסגל. בוודאי אם העונה לא נפתחה כמצופה, אבל גם אם הקבוצה נמצאת במרוץ לכל התארים. וכך, לפעמים מספיקה החתמה גרועה אחת בחורף כדי להרוס את כל מה שבנית בקיץ.

לואיס סוארז, ברצלונה. צילום: רויטרסלואיס סוארז, ברצלונה. צילום: רויטרס

קארול כמשל

חלון ההעברות של 2011 באנגליה מספק דוגמה לא רעה לכך. מאמן ליברפול קני דלגליש חתום על אחת ההעברות המשמעותיות ביותר של קבוצתו, כשהנחית באנפילד את לואיס סוארס כמחליף של פרננדו טורס, שעבר לצ'לסי. בדיעבד, הייתה זו אחת העסקאות הגדולות בתולדות ליברפול. לא רק מקצועית (69 שערים ב־110 הופעות במדי הקבוצה), אלא גם כלכלית: האדומים קיבלו 50 מיליון ליש"ט על טורס, שילמו על החלוץ האורוגוואי פחות ממחצית - ומכרו אותו כעבור שלוש שנים לברצלונה תמורת 74 מיליון ליש"ט.

אבל היה שחקן נוסף שהוצג באנפילד באותו יום: אנדי קארול, מההחתמות הכושלות בתולדות מועדון הפאר. ליברפול שילמה 35 מיליון ליש"ט על החלוץ האנגלי של ניוקאסל - 11 מיליון יותר מאשר שילמה על סוארס! וקיבלה ממנו... ובכן, כלום. למרות קארול, סיימה ליברפול את אותה עונה במקום השישי, כשקארול עובר בעונה הבאה בהשאלה לווסטהאם, שלבסוף רכשה אותו במחיר מציאה של 15 מיליון ליש"ט בלבד. 

הקריירה של השניים עדיין נמשכת: סוארס במרוץ על כל התארים עם ברצלונה, בעוד שקארול חזר לניוקאסל ועדיין מחפש את שערו הראשון בקדנציה השנייה שלו במועדון. 

אלא שבשנים שחלפו מ־2011, נדמה שמשהו בחלון ההעברות של ינואר השתנה.

ואן דייק אחד 

430 מיליון ליש"ט הוציאו קבוצות הפרמייר־ליג בחלון ינואר 2018. כעבור שנה הסכום צנח ל־180 מיליון. בועת שווי שחקני הכדורגל בעולם (ניימאר ב־222 מיליון יורו לפריז סן ז'רמן, זוכרים?) גורמת למנג'רים לחשוב פעמיים לפני שהם שולחים את היד לכיס האחורי ושולפים את הארנק. במקביל, גם הולכת ומחלחלת ההבנה שאולי היכולת של שחקן שהוחתם בינואר להביא שינוי אמיתי למועדון - היא לא מה שהיה מקובל לחשוב בעבר.

בואו ונעיף מבט על טבלת ההעברות היקרות ביותר בחלון ההעברות של ינואר בכל הזמנים: מבין שש עסקאות החורף הגדולות (פיליפה קוטיניו מוביל את הרשימה עם עסקת ה־142 מיליון ליש"ט מליברפול לבארסה), רק שלוש מהן התרחשו בשנתיים האחרונות, ורק אחת נחשבת למשמעותית. מפני שעם כל הכבוד לכריסטיאן פוליסיץ' (מדורטמונד לצ'לסי ב־57.5 מיליון ליש"ט) ולאמריק לאפורט (מבילבאו למנצ'סטר סיטי, 57.2 ליש"ט), ההחתמה הכי חשובה של ינואר 2019 הייתה זו של וירג'יל ואן דייק בליברפול.

75 מיליון ליש"ט ששילמה אלופת אירופה על הבלם ההולנדי של סאות'המפטון הפכו אותו לשחקן ההגנה היקר בעולם. אלא שספק אם אפילו יורגן קלופ בכבודו ובעצמו חזה שוואן דייק יהפוך למעוז ההגנה הליברפולית, יסחוף אותה לגביע צ'מפיונס ראשון מאז 2005 ויסיים במקום השני בטקס כדור הזהב אחרי ליאו מסי.

אבל ואן דייק היה אחד. העברה בודדת שתפסה 41% מכל שוק ההעברות האנגלי בינואר. נשאלת השאלה, האם הקיפאון בחלון אמצע העונה באנגליה מבשר על שינוי מגמה? כי אם כן, יתכן שהחורף הנוכחי יהיה שחון אף יותר.

עד תחילת החלון קיבלנו שתי העברות מעניינות. החתמתו של טאקומי מינאמינו היפני בליברפול, וגולת הכותרת: מעברו של החלוץ הנורווגי בן ה־19 ארלינג הלאנד מרד בול זלצבורג לבורוסיה דורטמונד, עבור סעיף שחרור "מגוחך" של 20 מיליון יורו. בכלל, נראה שהחלון הנוכחי עשוי להתאפיין בעיקר בהעברות כאלה: ניצול סעיפי שחרור שמאפשרים רכישת שחקנים מבטיחים וצעירים בסכומים נמוכים. ניימאר ב־222 מיליון יורו? קשה להאמין שנראה החורף העברה בסדר גודל של אפילו רבע מזה.

וירג'יל ואן דייק, ליברפול. צילום: רויטרסוירג'יל ואן דייק, ליברפול. צילום: רויטרס

מחפשים מציאות

"אין כמעט מציאות בינואר", קובע נחרצות פרשן "ספורט1" זאביק זלצר. "החלון הזה של אמצע העונה הוא הרבה יותר פופוליסטי ותקשורתי מאשר מקצועי. גם ההעברה של ואן דייק הייתה יוצאת דופן במונחי ינואר, כי קלופ עקב המון זמן אחריו. בכלל, באירופה הבינו מזמן שמעקב אחרי שחקנים צריך להיות יסודי, ולא רק איך השחקן נראה במשחקים. הייתי פעם בלברקוזן, שרצתה לקנות שחקן משטרסבורג.

"היא שכרה אדם שיעקוב אחריו במשך חודשיים כמו בלש פרטי: איך הוא מתאמן, מתי הוא יוצא מהבית, מתי הוא הולך לישון. שאלתי את רודי פלר בשביל מה המעקב, והוא ענה לי: 'אם אני עומד לקנות שחקן ב־12 מיליון יורו, לא עדיף לי לשלם עוד 40 אלף כדי שאדע אם הוא מתאמן בצורה רצינית? מה הוא עושה אחרי האימון? אם הוא יוצא לבלות?'. זו גישה אחרת ממה שאנחנו מכירים, ובינואר קשה מאוד לעשות את זה".

אז עידן ההעברות הגדולות של אמצע העונה עומד להסתיים?

זלצר: "באופן כללי, השמות הגדולים שנשמע עליהם יהיו של שחקנים שנמצאים בבעיה. פול פוגבה, למשל, או כריסטיאן אריקסן. אריקסן זו דוגמה טובה: בקיץ הוא רצה לעבור מטוטנהאם לריאל מדריד. ההנהלה לא התנגדה, אבל מאוריסיו פוצ'טינו הטיל וטו. נוצר ריב ביניהם וזה השפיע על כל הקבוצה. עכשיו ברור שהוא יעזוב: פוצ'טינו כבר לא שם, ונשארה לו חצי שנה אחרונה בחוזה. אם טוטנהאם תוכל להרוויח עליו קצת, במקום לראות אותו עוזב בקיץ בחינם, הם ילכו על זה. הקבוצה שתיקח אותו תקבל שחקן טוב במחיר מציאה".

יש שמועות שזו תהיה מנצ'סטר יונייטד.

"אולי, אבל אני לא חושב שהיא מחפשת יותר מדי שחקנים. במנצ'סטר החליטו על שינוי גישה, שזה אגב, מה שגם ארסנל הולכת לעשות עם מיקל ארטטה: לבנות על הצעירים שגדלו באקדמיה ולתת להם יותר הזדמנויות. יש ביונייטד כמה צעירים שכבר תופסים מקום בהרכב: מייסון גרינווד, למשל, או סקוט מקטומיניי. לאט־לאט משנים שם את המחשבה, והשאלה היא כמה זמן זה יחזיק מעמד, בעיקר כי פתאום הם יכולים להחתים מאמן עם שם גדול, שירצה להביא שמות גדולים".

ושאר הקבוצות באנגליה? גווארדיולה אמר שמנצ'סטר סיטי כן תרצה להביא חיזוק.

"גווארדיולה שומר את הקלפים שלו קרוב לחזה. הוא אמר שיש לו שלושה שחקנים על הכוונת, אבל לא ציין מי ובאילו עמדות. אני מניח שהוא לא אמר סתם. גווארדיולה כבר הבין שאת האליפות הוא הפסיד, אבל הוא הרי הולך בגדול על הצ'מפיונס. הוא יודע מה חסר לו, ולכן יכול להיות שפתאום כן נשמע על איזה שם גדול שיגיע לשם. כסף הרי לא חסר להם".

ליברפול כבר הספיקה להחתים שחקן אחד: מינאמינו היפני.

"נכון, וגם ההעברה שלו היא מציאה. החוזה שלו עמד להסתיים, וסעיף השחרור מרד בול זלצבורג עמד על שבעה מיליון ליש"ט. ליברפול, שמשחקת 75 משחקים בשנה, חייבת כמובן סגל עמוק. אבל אצל מינאמינו יש עוד שיקול: השוק האסייאתי. הרי מדוע קבוצות באנגליה יוצאות בכל שנה למסע משחקים באסיה? עכשיו, אחרי שהחתימו את מינאמינו, כל היפנים יהפכו לאוהדי ליברפול ויקנו חולצות. גם זה שווה הרבה כסף".

ובינתיים, בישראל, או לפחות בקשר לישראל - עם כל הכבוד להחתמות החדשות של קבוצות ליגת העל - השם החם הוא כדורגלן נבחרת ישראל מואנס דבור, שעבר מסביליה הספרדית להופנהיים מהבונדסליגה בגרמניה, תמורת 12 מיליון אירו. שיא ישראלי חדש.