כמה ימים לתוך הברקזיט, ובזמן שהאנגלים חוגגים (או מוחים) ברחובות, הישראלים שניצלו את הדרכון האירופי שלהם לעשות עסקים בבריטניה תוהים מה יעלה בגורל העסק שלהם, ואילו השלכות כלכליות יהיו למהלך לא רק על הישראלים אלא בכלל על הכלכלה בממלכה. 

"דווקא לישראלים זה לא כל כך רע" אומר סיימון מונק, יהודי–בריטי, בנקאי פרטי בכיר, המשמש כיום מנהל פיתוח עסקי בבנק השווייצרי היפוסוויס בהרצליה פיתוח. "הסיבה היא שבמסגרת ההסכמים שיש בין בריטניה לישראל לא יהיו שינויים מרחיקי לכת בכלל, או לפחות לא בשלב הנוכחי".

מונק מסביר שישראל הייתה בין המדינות הראשונות לחתום על הסכם סחר המשך מול אנגליה לפני מספר חודשים, במטרה להגן על עצמה מפני השלכות מסוימות של הברקזיט שהיו עלולות להתרחש. 

"משמע, כל ההסכמים שנחתמו מול הבריטים תקפים והעסקים, איך אומרים, ממשיכים כרגיל. אין שינוי. באם יהיו שינויים בעתיד אלו יהיו שינויים שיגיעו, כמובן, מתוך הסכמה הדדית בין בריטניה לבין ישראל. אפשר להסיר מהלב את הדאגה שנצטרך מחר בבוקר ויזות", אומר מונק.

סיימון מונק. צילום: hyposwissסיימון מונק. צילום: hyposwiss

כמה חברות ישראליות פועלות בבריטניה, ואיפה בכל זאת כדאי לשים לב?
"יש לפחות 400 חברות ישראליות באנגליה, וזה לא מעט. יחסי המסחר ממש מצוינים, וכמובן צריך לזקוף זאת לזכות מערכת היחסים הטובה שיש למדינת ישראל עם בוריס ג'ונסון. בואי נאמר, שאילו ג'רמי קורבין היה נבחר, היינו היום מנהלים שיחה אחרת לגמרי. הדאגה הגדולה ביותר של ישראל הייתה מה יהיה אם קורבין ייבחר ולא מה יהיה אם הברקזיט יתרחש. אז זו אולי הזדמנות לשים הכל בפרופורציות נכונות". 

הקולות שנשמעים בתקשורת דווקא מתריעים מפני אפשרות אחרת. "אף אחד לא באמת יודע. מה שכן חשוב לגבי ישראל ועסקים ישראליים זה אם מישהו מייצר פה מוצרים שמיוצאים גם לאיחוד האירופי - והוא מקבל רכיבים מסוימים מאנגליה - אז יכולה להתעורר בעיה. יכולים לפתע לומר לצד הישראלי: 'אלה הסטנדרטים שלנו באירופה והם שונים מהסטנדרטים האנגליים' ואז צריך ליישר קו. יכול להיות מישהו שמייצר את אותו המוצר לאיחוד ולאנגליה, ויש הבדל בין מה שצריך להיות כתוב, למשל, על המוצר, בעיקר כשמדובר,נניח, בתרופות. שם הסיפור יכול להיות יותר קשה והמייצר פה צריך לעמוד בסטנדרטים גם באיחוד האירופי וגם בסטנדרטים האנגליים". 

עד סוף השנה אמורה להיסגר "עסקה חדשה" בין בריטניה לאיחוד האירופי, עניין של 11 חודשים עד שנדע בדיוק מה יהיה הסטטוס קוו החדש בין מדינות האיחוד לבין הממלכה המאוחדת, שהעדיפה, כך מסביר לי מונק, לעשות את הברקזיט, לאו דווקא ממניעים כלכליים אלא בעיקר ממניעים מדיניים.

האינטרס האירופי

"יש אלמנט לא קטן של הימור", מבקש מונק להדגיש. אף אחד לא יודע מה יהיה בדיוק. אבל חשוב לומר שגם כרגע יש אינטרס מובהק בין האיחוד האירופי לבין בריטניה להגיע להסכם ולא להתמהמה עם זה. 53% של הייבוא מגיעים לאנגליה מהאיחוד האירופי והיתר הוא ייצוא מאנגליה אל האיחוד. המשמעות היא: האנגלים קונים הרבה יותר מאירופה מאשר האירופאים קונים מהאנגלים. אם, למשל, הגרמנים או הצרפתים רוצים למכור לאנגליה, יש להם אינטרס ענק שלא תהיה הפרעה בין מה שקורה בין האיחוד לבין בריטניה, אחרת יהיו הפסדים כלכליים שמדינות חזקות באיחוד מאוד לא מעוניינות בהם. 

"כמו כן, מעל 6% מהייצוא הגרמני הולך לאנגליה. אז אם לא רוצים שיגידו לכל יצרן של מרצדס, למשל, בואו נוסיף עשרים אחוז על מחיר כל מכונית, הרי יש פה אינטרס להגיע להסדר שלא יפגע באף אחד מהצדדים".

אתה סבור שהבריטים עשו טעות?
"מה שהפריע לאנגלים לא היה השוק המשותף והאפשרות להסתובב בלי ויזה כתייר ולעבוד. מה שהפריע הוא שהאיחוד האירופי הפך לגורם פוליטי יותר מאשר גורם מסחרי; שבית הדין העליון באנגליה הוא לא בית הדין הסופי, אלא ישנו בית הדין האירופי בענייני סכסוכים. האיחוד הפך להיות 'מדינת על' ולא איחוד מסחרי. האנגלים בסופו של דבר נהנו מהשוק המשותף והוא היה מחובר ואפקטיבי בכל רחבי בריטניה עבור תושבים ואנשי עסקים רבים. זה התחיל להסתבך אחרי שנכנסו יותר ויותר חוקים 'מדיניים' שיצרו הגבלות שהבריטים לא יכלו לשאת יותר. כמו עניין מעמד בית המשפט האנגלי".

הכלכלה האנגלית צפויה להיפגע?
"זו שאלת מיליון הדולר, או 64 מיליארד שטרלינג, לצורך העניין. מה יהיה? שוב, אף אחד לא יודע, וזו השאלה שכולם עוסקים בה עכשיו. אם באנגליה ישימו דגש על פחות רגולציה, מיסים, שוק חופשי, ויאפשרו למשקיעים להגיע, כמו למשל 400 חברות ישראליות שיושבות בבריטניה - היא לא תיפגע. הרבה חברות ישראליות רוצות לשים את מושבם באנגליה, זה יפתח את שוק העבודה, זה טוב לכלכלה. אם הם מצליחים למשוך אנשים, למשוך משקיעים, זו הצלחה. אם פתאום כל היצרנים שצריכים לייבא חלקים קטנים ביותר כדי למכור ייתקלו בעיכוב מסוים, בגלל 300 חוקים נוספים שלפתע יחולו על כל מיני סעיפים כאלה ואחרים - ייתכן מאוד שתהיה בעיה. הכל תלוי ברגולציה שהאנגלים יאמצו לעצמם. אני באופן אישי אופטימי. אני גר 25 שנה בארץ ואני רואה איך במדינה קטנה מאוד אנחנו מצליחים לשמור על יציבות, על אף האזור בו אנחנו נמצאים. אז אם מדינה של 9 מיליון איש יכולה להצליח על אף הקשיים, אני מקווה שהמשק השישי בגודלו בעולם, שזו אנגליה, כלכלה של 70 מיליון איש, על פניו זה אמור להיות הצלחה. אבל כמובן שזה לא פשוט".

מחאות נגד הברקזיט. צילום: רויטרסמחאות נגד הברקזיט. צילום: רויטרס

חשש מאפקט דומינו

מונק מוסיף שקיים חשש גדול באיחוד מכך שמדינות עשירות כמו גרמניה יגידו שדי להן עם האיחוד. "תארי לעצמך שהם אומרים לעצמם עכשיו: באנגליה יצאו והצליחו, למה שאנחנו לא נצא גם? למה אנחנו צריכים את השוק המשותף וכל המעמסה הפוליטית? וזה כרגע הפחד הגדול של כולם - שהמדינות העשירות של האיחוד יגידו שהן לא צריכות את האיחוד יותר".

הפתרון הנוכחי של חברות אנגליות הוא לפתוח חברות־בנות בתוך האיחוד. עד כמה זה יעיל?
"היו לא מעט חברות בריטיות שעשו את זה. לכן אני אומר שגם חברות ישראליות סביר שיעשו את אותו הדבר".

זה פתרון לאורך זמן?
"אם מישהו מרגיש שהשוק החזק הוא השוק האירופי ולא השוק האנגלי, סביר להניח שהוא יחשב מסלול מחדש מבחינת הדגש שהוא שם. אני צריך להסתכל מה הכי חשוב לי ומה הכי קריטי. אבל התעשייה המודרנית, ההיי־טק, המדיה, ובדגש על התעשייה הישראלית שבה לא קיים מפעל - זה קל הרבה יותר. זה לא שיש 3,000 עובדים שצריך להעביר ממדינה למדינה. ההיי־טקיסטים, שהם הייצוא הגדול ביותר של ישראל, צריכים בסופו של דבר רק משרד ב־'ווי וורק'.

הם יכולים מחר בבוקר לעבור למדינה אחרת. מה שהכי קריטי עבורנו זה עניין התיירות והוויזות, אבל בעלי עסקים יכולים לקום וללכת אם יותר נוח להם. זה החוזק שלנו כישראלים".

עד כמה היהירות הבריטית מילאה פה תפקיד, שעלול אולי לגבות גם מחיר?
"אם מסתכלים על החגיגות בטלוויזיה, יש אלמנט של יהירות שהוא לא בריא, כי יש פה אתגר אמיתי ומכשולים שצריך לעבור אותם ועוד אין לנו אינדיקציה אם זה מהלך מוצלח או לא. מה גם שלא היה פה רוב מוחץ לבריקזיט אלא פער קטן. זה היה גם אחרי שלוש וחצי שנים של יוצאים או לא יוצאים. זה קצת דומה למה שקורה פה בארץ עם הבחירות. אנשים רצו לגמור עם זה כבר". 

סוגיה נוספת שמדאיגה את האנגלים היא מה לגבי ויזת עבודה, ונשאלת עוד שאלה מה דינם של עשרות אלפי אזרחי בריטניה הפנסיונרים שגרים עכשיו בספרד? 
"זה גם אינטרס של ממשלת ספרד, כי הפנסיונרים מעבירים את כל הפנסיה שלהם לכלכלת ספרד. אז רק ספרד תפסיד ולא הפוך. יהיה לחץ אדיר ב־11 החודשים הקרובים כדי לסגור עסקה, ותשובות יהיו רק בסוף השנה. אני אופטימי".

חשבון הוויזה

איך הברקזיט משפיע על מעמדו של הדרכון הבריטי, ומה החלופות של הקהל הישראלי?
"אדם שיש לו דרכון מאחת ממדינות האיחוד יכול היה ליהנות מהטבות בכל אחת מ־28 מדינות האיחוד. לרוב הישראלים יש דרכון מאחת ממדינות האיחוד שקל יותר להוציא, ועד היום הם נהנו גם מההטבות בבריטניה", אומר עו"ד מוטי כהן, יו"ר חברת פספורטוגו. "מכיוון שרק בשנה הקרובה ייכנסו לפרטים הקטנים, אני מניח שלא יחתכו את כל ההטבות, ושבהסכמים פנימיים האזרחים האנגלים ימשיכו ליהנות מדברים כאלה ואחרים וכן תושבי 27 מדינות האיחוד ימשיכו ליהנות באנגליה. אבל, רק ימים יגידו".   

מה זה דרכון חזק? 
"עם הדרכון הישראלי אני יכול להיכנס ל־150 מדינות ללא ויזה, הדרכון הפורטוגלי הוא חזק מאוד ונחשב לשביעי בעולם. הוא מאפשר כניסה ללא ויזה ל־185 מדינות, כולל ארה"ב. אגב, הדרכון האמריקאי מדורג פחות או יותר באותה סקאלה. דרכון גרמני נמצא במקום החמישי ברשימה".

מוטי כהן (צילום: באדיבות פספורטוגו)מוטי כהן (צילום: באדיבות פספורטוגו)