הנה רגע שבו החדשות שאתם לא רואים בטלוויזיה, נכנסות לכם למקרר, לארנק, ואם אתם רגישים מספיק – גם לבטן (בקטע של בוקס). אני מדברת על מחירי המזון כמובן - עניין תמידי ומוצדק לקיטורים, אבל סקירה מעמיקה של בית ההשקעות ילין-לפידות, שזכה זה עתה במקום הראשון בדירוג רשות שוק ההון ל-2021, מגלה שמדובר בעסק סבוך ומטריד בהרבה מאשר נדמה לנו כצרכנים בסופר. זו דרמה גדולה, בינלאומית, ויש בה הרבה פרקים. צללתי אל הסקירה כדי להביא כמה נקודות שנותנות את התמונה, כתמיד – ממליצה למיטיבי הלכת לקרוא את המאמר המלא. מבטיחה לצרף לטובתכם לינק בסוף.

אמיר אלשיך ילין לפידות (צילום: יוסי צבקר)
אמיר אלשיך ילין לפידות (צילום: יוסי צבקר)

1.       קודם כל – המחירים עולים, ולא רק כאן. בארה"ב עלו מחירי המזון ב-1% לפחות בכל אחד משבעת החודשים האחרונים, וב-10.9% בסך הכל בשנה האחרונה. גם במדינות נוספות המחירים עלו עד כדי כך שצרכנים בניגריה מוותרים על ארוחות בגלל מחיר האורז ובמקסיקו אנשים לא מסוגלים לקנות אבוקדו.

2.     החשודה המיידית: מלחמת רוסיה ואוקראינה. גם בלי להזכיר את המחיר הנורא בחיי אדם, המלחמה הזאת גובה מחיר גבוה מאוד מהעולם כולו. שתי המדינות האלה יחד מספקות, בשנה רגילה, כשליש מיבול החיטה העולמי, כ-20% מיבול התירס העולמי, ובאופן כללי – כ-12% מהקלוריות הנצרכות בעולם. עכשיו, כששדות רבים הושמדו, העבודה החקלאית הופרעה ונתיבי הייצוא הימיים נחסמו – לא רק השתיים האלה בבעיה, אלא העולם כולו. וזה עוד לפני שדיברנו על המחסור בדשנים לחקלאות שנוצר בשל אותה מלחמה ממש.

3.     גם לקורונה יש פה תפקיד. המשבר הנוכחי מגיע אחרי שמדינות רבות נכנסו לגירעונות ומשברים בעקבות הקורונה, ולכן כל איום כזה מערער, ממש ככה, את היציבות החברתית והפוליטית במדינה. זה בולט בעיקר במדינות אפריקה, אבל בהחלט לא רק. ומחקרים כבר מוכיחים שמשברי מזון מביאים אחריהם תסיסות פוליטיות (ע"ע האביב הערבי).

4.     בצורת זה לא משבר תנ"כי – זה עניין כלכלי בוער. ההתחממות הגלובלית והשינויים הדרמטיים במזג האוויר משפיעים באופן ישיר על מחירי המזון. בצורת בקנזס פגעה ביבולי החיטה, בצורת דרום אמריקה מביאה למחסור בשמן סויה, וכל זה עוד לפני שדיברנו על תחזיות למחסור במי השקיה, גדילה בכמות מחלות צמחים והיעלמות שטחי חקלאות בגלל עלייה צפויה של פני הים.

5.     מאחורי המספרים – יש אנשים רעבים. כל נקודת אחוז בעליית מחירי המזון – משמעה עוד 10 מיליון איש בעולם שמתדרדרים למצב של עוני קיצוני ומחסור ממשי במזון. כבר היום יש כ-770 מיליון כאלו. האם זה משבר נקודתי או מגמה עולמית? יש דעות לכאן ולכאן, וכולן מעוררות מחשבה. אנחנו כאן כדי להמשיך ולעקוב, ובינתיים – כדאי מאוד לקרוא את הסקירה המפורטת והמלאה של אמיר אלשייך מבית ילין לפידות, ממש כאן