שירים את היד מי שעוד לא חידש את החוזה השנתי עם הפוך שלו ועבר בכיף לפיג'מה ארוכה. אל תשוו אליי – אני עמוק בפוך גם באוגוסט, אבל קחו רגע לדמיין מה קורה באירופה, שם לא רק קר ואפור בהרבה, אלא שעניין האנרגיה הזמינה לחימום הפך לפחד קיומי עמוק של ממשלות ושל אזרחים. החורף כבר כאן, וכך גם מלחמת רוסיה אוקראינה, ובזמן שאנחנו די סומכים על החימום הביתי שלנו, שם מדובר על דאגה אמיתית וגדולה. אחד הפתרונות שמסתמנים באופק, הוא מעבר לצריכת גז נוזלי. וכאן נכנסת לתמונה אמירות קטנטנה שכבר מזמן די זכתה בלוטו, אבל עכשיו עומדת לעשות זאת שוב – קטאר. סקירה מעמיקה של בית ההשקעות ילין-לפידות מגלה איך ביש המזל של אירופה עומד להפוך למקור ההכנסה החדש של אחת המדינות העשירות בעולם. קראתי את כולה כדי להבין מה בעצם קורה פה, וכדי שלא תישארו מאחור – אמלקתי לכם את עיקרי הדברים. ולטובת אלה שמאגרי האנרגיה שלהם במצב טוב - מבטיחה לצרף בסוף את הסקירה המלאה. 

הדר וינר-שורץ, סמנכ''לית המחקר בילין-לפידות. (צילום: מולי נעים)
הדר וינר-שורץ, סמנכ''לית המחקר בילין-לפידות. (צילום: מולי נעים)

1.     זה סיפור שמתחיל בנפט, אבל ממש לא נגמר בו. עד 1940 קטאר היתה אחת המדינות העניות בעולם והתקיימה בעיקר מסחר בפנינים. ואז התגלה בה מאגר נפט עצום ששינה את התמונה: מאגר Dukhan. תוך תשע שנים, החלה קטאר לייצא את הנפט, והסטטוס הכלכלי שלה התחיל לטפס. 

2.     למעשה, נפט הוא הסיפור הקטן כאן. ב-1971 התגלה במדינה מאגר גז עצום, ומכאן, הדרך אל העושר כבר היתה קצרה. העובדה שהיא קטנה כל כך, וצורכת מעט כל כך אנרגיה בעצמה, הפכה את קטאר ליצואנית מצליחה ומרוויחה באופן חריג. העושר שהקנה לה הייצוא הזה הביא לאזרחיה פטור ממסים, והתל"ג שלה – שאגב לא נמצא כרגע בשיאו – הוא מהגבוהים בעולם ועומד על כ-50 אלף דולר לאדם. 90% מתושבי המדינה, אגב, הם עובדים זרים.

3.     החוזק של קטאר הוא במיקס המשאבים שלה, ששונה מהותית ממדינות אחרות באופ"ק. למעשה, ב-2019 פרשה קטאר מברית אופ"ק כשהיא בטוחה למדי במעמדה. רוב המשאבים שלה מורכבים מרזרבות של גז טבעי, וכיום היא יצואנית מובילה של LNG – גז טבעי שחלקו במשחק האנרגיה העולמי החדש, הולך וגדל, בעקבות המשבר הגדול באירופה, ובכלל.

4.     על כמה בעצם אנחנו מדברים פה? בואו נשווה רגע לשלנו. קצב הפקת הגז הטבעי בקטאר גדול פי שמונה מקצב הפקת הגז מהמאגרים הישראליים לויתן ותמר, והרזרבות שקטאר מחזיקה – גדולות פי 28 מאלו הישראליות. 

5.     ועכשיו נראה מה קורה כשיצואנית גדולה פוגשת את היבואנית מספר אחת. קטאר עם הרגל על דוושת הגז הנוזלי כבר מאז שנות ה-90, אבל עיקר לקוחותיה כיום הן מדינות אסיאתיות – יפן, סין, דרום קוריאה וטייוואן. אירופה – היבואנית מס' 1 של LNG פקפקה עד כה בקשרים איתה, אבל נראה שהמצב החדש מביא להפשרת היחסים וכמות ההזמנות מקטאר עלתה פלאים (כמו גם מארה"ב – שגם היא מייצאת LNG בכמויות גדולות).

6.     כדאי לשים לב גם לסעיף הזיהום – שנמצא בהליכי שיפור. קטאר, אחת המזהמות הגדולות בעולם, החלה לשים דגש על הפחתת הזיהום בתהליך הייצור שלה. וגם זו דרך טובה לצבור נקודות. 

איך כל זה ישפיע על משבר האנרגיה העולמי, ועל מעמדה הכלכלי הרם של קטאר? מסקרן מאוד ושווה מעקב. אנחנו נהיה כאן כדי לעשות את זה. ובינתיים, מוזמנים לקרוא את הסקירה המלאה והמרתקת של הדר וינר-שורץ מבית ילין לפידות, ממש כאן: