משחקי המונדיאל שהסתיימו זה עתה זכורים אולי כרגע בזכות משחק הגמר המותח בין צרפת לארגנטינה, אבל עדיין נשאר רושם באוויר מהתמהון הקל שליווה את היערכות המשחקים בקטאר – מדינה ערבית וממלכה קטנה שחיה את חוקי השריעה יותר מאשר אהבת כדורגל. איך ולמה התגלגלו ככה הדברים? סקירה של בית ההשקעות ילין-לפידות שופכת אור על התופעה של הפוליטיזציה של הכדורגל. אמלקנו לכם.
1. קודם כל, מלה על המארחת הלא צפויה של המשחקים. היא אמנם לא אימפריית כדורגל, או ספורט, אבל בהחלט נחשבת לתופעה כלכלית. התמ"ג בה הוא מהגבוהים בעולם (במקום השני, למעשה), והיא בעלת עתודת הגז השלישית בגודלה בעולם. כלכלתה מתבססת בעיקר על הפקת נפט וגז טבעי, וכ-80% מהאוכלוסייה בה היא מהגרי עבודה.
2. למרות כל המשאבים הטבעיים, יש לה בעיה קטנה: היא תומכת בטרור. במרוצת השנים, היא תמכה, הן כלכלית והן דרך רשת המדיה אל-ג'זירה שבבעלותה, במספר ארגוני מורדים באביב הערבי, וכן בארגון חמאס. על רקע זה, ניתקו ביוני 2017 ערב הסעודית, בחריין, איחוד האמירויות, מצרים, ומדינות מפרץ אחרות, את קשריהם הדיפלומטים עם קטאר, בטענה כי היא מממנת ותומכת בארגוני טרור. עברו יותר משלוש שנים עד שהחרם הוסר על ידי רובן.
3. על הרקע הזה, ברורה שאיפתה להתקבל בעולם. עוד לפני החרם המדובר, קיבלה קטאר החלטה אסטרטגית לגוון את מקורות ההכנסה שלה – על ידי רכישת גופים זרים – עם דגש על תחום הספורט. השקעה בספורט היא עבורה מקור הכנסה אפשרי (מתיירות, עסקאות טלוויזיה ומשיכת השקעות זרות), כמו גם דרך להתקבל חברתי ותרבותית במערב.
4. הדרייב הספורטיבי הזה נראה נהדר על הנייר, אבל קצת פחות במציאות. בשנת 2000 אירחה קטאר את משחקי אסיה 2006, ובעקבותיו החלה להניח תשתיות ספורט במדינה כולה, שבעקבותיהם הגיעו להתארח בה עשרות טורנירים נוספים, כמו גביע אסיה בכדורגל 2011, טורנירי גולף וטניס ומרוצי פורמולה 1. היא גם קנתה לעצמה שחקנים זרים שיתחרו בשמה באולימפיאדה – מה שלא הוכיח את עצמו מבחינת הישגים – ואז הדהימה את העולם כשרכשה את מועדון הכדורגל פריז סן ז'רמן (PSG) בשנת 2011. לפני שנה היא הוסיפה לזה את רכישת הסופרסטאר הצרפתי קיליאן אמבפה – וכל זה עוד לפני אירוח המונדיאל השנוי במחלוקת.
5. למה שנוי במחלוקת? כי פרשיות שחיתות נקשרו בהליכי הבחירה בקטאר לתפקיד המארחת, כי אלפי עובדים זרים נהרגו במהלך ההכנות בשל יחס מכפיר ובעיקר בשל חוסר האמון של העולם בעניין הקטארי בכדורגל.
6. כמה עלה לה כל זה? וכמה זה עולה לנו? קטאר השקיעה 220 מיליארד אירו בבניית תשתיות, ולפי התחקירים עוד הרבה במהלכים שהובילו לבחירתה. אנחנו, לעומת זאת, רואים איך הכדורגל הופך למשחק פוליטי-כלכלי שקצת מוציא לו את הנשמה.
ומה הלאה? נראה שנסיכויות נפט רבות מצטרפות למשחק המשונה הזה, שיש בו הרבה כסף ותחושת זיוף ומעט אהבת כדורגל. האם כך ייראו גם אירועי הספורט העולמיים הבאים? אנחנו נעקוב. ובינתיים – כדאי לקרוא את הסקירה המלאה של אמיר אלשייך באתר בית ההשקעות ילין לפידות.