השנה החולפת בכלכלה העולמית, הכניסה רבים מהעוסקים בתחום למתח המתלווה באופן טבעי לתקופות קשות ולחששות לגבי משך תקופת ההאטה והשלכותיה. שוחחנו עם סמנכ"לית המחקר של בית ההשקעות ילין-לפידות וביקשנו שתעשה לנו סדר בדברים.

הדר וינר-שורץ, סמנכ''לית המחקר בילין-לפידות. (צילום: מולי נעים)
הדר וינר-שורץ, סמנכ''לית המחקר בילין-לפידות. (צילום: מולי נעים)

אנחנו נכנסים אל 2023 כשהעולם רוחש סביבנו - החל מהמלחמה באירופה, דרך הקורונה בסין וכלה במדיניות הפד בארה"ב. האם הכלכלנים מזהים סימנים חיוביים בזירה כלשהי?

"אנחנו אכן נמצאים בתקופה לא פשוטה והסיכונים, כמו תמיד אגב, אינם מעטים. אנחנו הולכים כנראה לקראת האטה עולמית בשנה הקרובה, ובכל זאת - בהחלט עשויים להיות סימנים חיוביים. למשל העובדה שהפעילות הכלכלית במשק חזקה למרות הירידה בצמיחה ביחס לאשתקד, ושלמרות הירידה בצמיחה הישראלית, היא עדיין צפויה לצמוח בקצב המהיר ביותר מבין מדינות ה-OECD".

ומה בזירה העולמית?

"גם בזירה העולמית אפשר להצביע על סימנים חיוביים: קיים שיפור משמעותי במצוקת שרשראות האספקה, דבר שהשפיע לטובה על בעיות ההיצעים ותרם לצמצום האינפלציה, אשר נמצאת במגמת ירידה באירופה ובארה"ב. גם החורף האירופאי הפתיע לטובה והיה פחות קשה מהחששות העולמיים, מה שגרם להצלחה בהתמודדות עם המחסור בגז - ויחד עם ההיערכות הנאה של אירופה עם מלאים של גז טבעי, מחירי האנרגיה ירדו.

"העלאות הריבית העולמיות תרמו גם הן לצמצום האינפלציה מצד הביקושים; בסין, נראה כי הממשל מתחיל לפעול למען פתיחת הכלכלה למרות נתוני הפנדמיה. הציפייה להאטה אפשרה לחברות רבות להיערך לקראתה ולפעול באופן יעיל יותר; ירידת המחירים בשוקי ההון מאפשרת למשקיעים למצוא הזדמנויות השקעה מעניינות ושוק האג"ח נראה מעניין מאוד ביחס לעבר. ובמקביל לכל אלו - ההצלחה בצמצום האינפלציה, שכבר החלה, תאפשר בהמשך לבנקים המרכזיים למתן את ההידוק המוניטרי ואפילו לשקול לעבור למגמה של הפחתת ריבית, שתתמוך בהמשך בשווקים ובכלכלות".

ישראל נראתה ב-2022 אי יציב יחסית בכלכלה העולמית – האם זה יימשך או שהמשבר רק יגיע אליה באיחור? 

"לפי התחזיות שפורסמו ע"י חטיבת המחקר בבנק ישראל, התוצר בישראל צפוי לצמוח ב-2023 בשיעור של 2.8% ואילו ב-2024 ב-3.5%. שיעור האינפלציה ב-2023 צפוי להיות גבוה מהתחזיות שפורסמו בחודשים הקודמים ומוערך שהוא יעמוד על כ-3% וימשיך להתמתן לאור ירידת הביקושים העולמיים, בעקבות התמתנות מצב ההיצעים ולאור המדיניות המוניטריות המרסנת. 

"ב-2024 שיעור האינפלציה צפוי להמשיך לרדת אל עבר טווח היעד של בנק ישראל. יש לזכור כי אנחנו מצויים כרגע בסביבת ריבית מרסנת וכי ההשפעות של סביבה כזו אינן מיידיות בכל הענפים וכי חלקן קורות בעיכוב כלשהו.

"הריבית המוניטרית של בנק ישראל, שעומדת כרגע על 3.75%, צפויה לעמוד על כ-4% בסוף שנת 2023, כלומר, צפוי כי תתרחש עלייה מינורית ביחס לריבית כיום ונראה כי תהליך העלאת הריבית קרוב למיצוי. אם נתוני האינפלציה ב-2023 יפתיעו כלפי מטה, קיימת גם אפשרות לירידת ריבית לקראת סוף 2023, כלומר, מוקדם מן המצופה, וכמובן בהתחשב גם במה שיקרה בארה"ב".

"שוק העבודה עודנו הדוק, אך הוא צפוי להיות בשנה הקרובה פחות הדוק מרמתו כיום ומרמתו טרום משבר הקורונה. עם זאת, לפי התחזיות, הוא צפוי לחזור בהדרגה לרמות שאפיינו אותו טרום משבר הקורונה".

מהן התחזיות לגבי הגירעון המדיני של ישראל?

"לפי התחזיות, צפוי בו גידול בשנתיים הקרובות. הגורמים העיקריים לגידול הם צמצום הכנסות המדינה ממסים (יהיו פחות הנפקות של חברות הייטק, פחות עסקאות רכש נדל"ן וכו') מחד ומאידך צפויה גם עלייה בהוצאות המדינה כתוצאה מההסכמים הקואליציוניים וכתוצאה מתוספות השכר במגזר הציבורי.

בכל מקרה, אנחנו צריכים לזכור שהזירה הכלכלית אף פעם אינה צפויה באמת. אף פעם לא ניתן לתזמן את הכניסה לשוק ואף פעם לא ניתן לדעת מתי יחול אירוע מקרו כלכלי משמעותי. ועדיין – אנחנו רואים איך גם בתקופות כאלה, אפשר לזהות יתרונות וסימני צמיחה".