יוסף סזנה יצא בשנת 2019 בגיל 71 לפנסיה לאחר שעבד משנת 1997 בחברות שיכון ובינוי וסולל בונה. הוא חתם על חוזה עבודה שבמסגרתו קיבל את סמל הסטטוס הנחשק "ביטוח מנהלים", מתוך ידיעה שבעת פרישה הוא יוכל למשוך את סכום הכסף שצבר ולדאוג לעצמו.
אלא שבשנת 2002 השתנתה ההנחיה וביטוח המנהלים בזמן פרישה הפך להיות בדיוק כמו קרן פנסיה, עם כוכבית אחת משמעותית, שסזנה ורבים אחרים כמותו לא ידעו. ביטוח המנהלים הנחשק הוא קצת חתול בשק, עבור מי שהפנסיה שלו כיום מושפעת כולה מהתנודות בשוק ההון - ומי שלא קיבל משכורת גבוהה ולא צבר נכסים לעת זקנה משלם היום, כמו סזנה, מחיר כבד.
שנת 2022 הייתה אחת השנים הקשות בשוק ההון ויש אף שיאמרו "יום כיפור" של חברות הביטוח שהפסידו מאות מיליוני שקלים. גם הרבעון הראשון של שנת 2023 לא הביא עמו התאוששות (אם כי בלימת האינפלציה בארה"ב החזירה מעט צבע ללחיי המשקיעים). קצבת הפנסיה של מאות אלפי אנשים ירדה ב־5% למי שמקבל פנסיה דרך קרן פנסיה, ובין 10%־15% לאלה שמקבלים את הפנסיה שלהם דרך ביטוחי המנהלים. שוק ההון אומנם משפיע על הפנסיה של כולנו לטווח ארוך, אך פורשים שמחזיקים בביטוח מנהלים חווים בכל חודש את המשבר, שכרגע עוד לא ברור כמה זמן תארך ההתאוששות ממנו.
"כשמדברים על פנסיה, אנחנו מדברים על חיסכון בשתי תקופות זמן. האחת, בזמן חיינו היצרניים, והשנייה כשהחלטנו לפרוש ואז עלינו לממש את מה שחסכנו בצורת פנסיה קצובה", מסביר איציק בן ארויה, יועץ פנסיוני ומייסד פלטפורמת Aroya, "הבעיה שאנחנו נתקלים בה כיום מתמקדת באלה שכבר החלו לקבל את הפנסיה שלהם. לא אלה עם קרנות הפנסיה הוותיקות, אלא מי שמקבל את הפנסיה שלו דרך ביטוח מנהלים".
יוסף סזנה מרגיש את התנודות היטב בכיס. "כשפרשתי ב־2019 התחלתי לקבל תשלום חודשי של 4,400 שקל וכיום אני נאלץ להתקיים מ־3,900 שקל בלבד". בגיל 74, אחרי שפרש בגיל 71 מעבודתו, הוא נאלץ לעבוד בחצי משרה נוספת כדי להשלים הכנסה ולהתקיים בכבוד. "התכנון שלי היה למשוך את כל הכסף ולקנות דירה שהייתה נותנת לי אפשרויות פרנסה היום, אבל הקנס של תשלום 35% מס הרתיע אותי. לא עשיתי את הצעד, וכיום מכיוון שהפנסיה שלי מתקבלת מביטוח מנהלים, אני מקבל סכום מאוד נמוך ולא יודע לאן הוא עוד יגיע".