כשאני שואל אותו מה עומד מאחורי העלאת המחירים, הוא מסביר: "חשוב מאוד לזכור שמכיוון שהכלכלה היא גלובלית חלק מהתייקרות נגזרות משינויים בעולם, ביניהם עליית מחירי המספוא, המלחמה באוקראינה, עליית הריבית בארצות הברית, השפעות על תנועות ההון, וכן השפעות הקורנה ופגיעה בכושר הייצור של סין".
אז מה אנחנו עושים לא נכון ומהם הפתרונות?
פרופ' מואב מזהיר כי "בעיקר כיום, כאשר הממשלה גם הגדילה מאוד הוצאות וגם פוגעת בכלכלה, יש ירידה במיסים. הגדלה נוספת של ההוצאה למדל על חינוך או הקלה בנטל המס על הדלק או להורים לילדים, תוביל לגרעון שנשלם עליו ביוקר".
בהמשך לדברים אלו, מסביר פרשר כי "יש הרבה מאוד רפורמות שהממשלה יכולה לקדם ובכך להפחית את יוקר המחיה, כגון ביטול התכנון הריכוזי של משק החלב, התייעלות בטיפול הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה בתוכניות בניין עיר, פתיחת המשק לייבוא למגוון מוצרים וכו'. כל קידום באחת מהרפורמות שהוזכרו לעיל ייתקלו בקבוצות לחץ ולובי חזקות מאוד שמרוויחות הון עתק כתוצאה מהמצב הנוכחי, ולפיכך הסיכוי שהממשלה תצליח להעביר אותם באקלים הפוליטי הנוכחי שואף לאפס. לכן, לפחות בטווח הקצר יוקר המחיה ימשיך להיות גבוה ואף צפוי להמשיך לעלות".
בהתייחס לאופן שבו מומלץ לצרכנים לפעול, מסכם שבקס: "אין פיתרונות קסם. זה מסוג התקופות שעלינו להתאזר בסבלנות, לצרוך פחות, להתמקח יותר על המחיר ולא לוותר על השוואה בין האפשרויות המוצעות לנו. אני חושב שזו הזדמנות מעולה למשקי בית רבים להתקדם לניהול כלכלי נכון ומתוכנן יותר. אפשר למצוא ברשת המון מדריכים מקצועיים בנושא, כמו לדוגמה "כלכלה בנעלי בית" שמנוהלת על ידי בעלי רישיון מהעולם הפיננסי".
התרעות פיקוד העורף