בסקירה, שכותרתה "צמיחה כלכלית חזקה היא המפתח לסלול החוב של ישראל", אומרים האנליסטים כי הגרעון בשלוש השנים הקרובות ילך ויגדל. ההערכות הן כי בשנת 2023 יעמוד הגרעון על 1.5%, ב-2024 הוא יעלה ל-2.3% ובשנה שלאחר מכן הוא יעמוד על 2.8%. הערכה זו תואמת את התחזיות לפיהן השאירה החברה את דירוג האשראי של ישראל בחודש מרץ, העומד על A+.
למרות העלייה בגרעון, בפיץ' מעריכים כי יחס החוב\תוצר של ישראל ימשיך להצטמצם, זאת בעיקר בשל צמיחה חזקה שתעמוד בשלוש השנים הקרובות על 6.9% בממוצע. במרץ העריכו בפיץ' כי יחס החוב תוצר של הממשלה יגיע ב-2024 ל-57.9% - ירידה של כמעט 4 אחוזים משנת 2022- ובכך יתקרב לרמה של מדינות עם דירוג אשראי של AA - מה שעשוי להוביל להעלאת דירוג - אם כי בשילוב גורמים נוספים כמו יציבות שלטונית.
בפיץ' צופים עלייה בהוצאות הממשלה בטווח הזמן הבינוני, לאור הגידול באוכלוסייה והאינפלציה הגואה, ומזכירים כי יחסי הכוחות בממשלה נהוכחית מגבילים את היכולת להגביל את ההוצאות. לאור זאת מזהירים בסוכנות הדירוג כי אם ההכנסות יהיו מתחת למצופה, למשל אם הצמיחה לא תהיה גבוהה כמצופה, התוצלאה עלולה להיות גרעון גדול יותר ופגיעה במסלול החוב של ישראל.
עוד אומרים בפיץ' כי העברת התקציב המדינה היא דבר חיובי ליציבת השלטונית, אך למרות זאת ישראל ממשיכה לחוות מתיחות שלטונית וחברתית, ומזהירים כי קידום מדיניויות שונות על ידי הממשלה עלולות להסלים את המתח ולהשפיע על הדירוג - רמז ברור לקידום הרפורמה המשפטית.
כזכור, לפני כשלושה חודשים, העריכה הסוכנות כי לרפורמה המוצעת יש פוטנציאל השפעה שלישית על פרופיל האשראי של ישראל אם החלשת האיזונים בממשל - כלומר פגיעה במערכת המשפט - תגרום לרגש שלישי בקרב המשקיעים.
התרעות פיקוד העורף