הצעת חוק הריביות שיזם חבר הכנסת ינון אזולאי נדחתה היום (רביעי). ד"ר חדוה בר, לשעבר המפקחת על הבנקים והיום המשנה למנכ"ל איטורו, שוחחה עם ענת דוידוב ויעל איילון בתוכניתם ב-103FM והגיבה לדברים.
הנגיד מזהיר את נתניהו: "פגיעה חמורה ביותר בעצמאות בנק ישראל"
לאחר מכתב הנגיד לנתניהו: נדחתה העלאת הצעת החוק שבמחלוקת
בפתח השיחה הדגישה: "הצעת החוק הזאת היא הצעה מסוכנת ומיותרת והיא לא רק תפגע בעצמאות של בנק ישראל אלא עלולה לפגוע במשק. הכעס של הציבור ברור לי, אך היום יש לציבור חלופות שהוא יכול להשתמש בהן כדי לשפר את מצבו כצרכן בנקאי".
"בשביל להבין למה החוק הזה מסוכן, צריך להבין שנגיד בנק ישראל או כל רגולטור אחר לא נכון שהוא יתערב ויקבע מחירים", הסבירה בר. "הרגולטור לא יודע מה המחיר הנכון. אנחנו צריכים לאפשר לכוחות השוק לקבוע את המחירים ורק אם יש כשל שוק אז לדחוף ולעזור".
לאחר מכן, שיתפה ד"ר בר שהצעת החוק הזאת היא פעולה של הממשלה כנגד עצמה: "זה משהו מאוד חריג ולא ברור. אני מבינה שהוא נובע מהכעס שיש על רווחי הבנקים הגדולים ומזה שעד לאחרונה ציבור רחב שהחזיק בעובר ושב סכומי עתק, למעלה מ-500 מיליארד שקלים, לא קיבל על זה ריבית. אבל יש דרכים אחרות לטפל בזה".
"פגיעה בעצמאות של בנק מרכזי זה מדרון מאוד חלקלק ועלול לפגוע בצורה דרמטית בכולנו", ביקשה לחדד. "אני רוצה לקחת את הדוגמא שהייתה בשנים האחרונות בטורקיה, הנשיא החליט לפטר את הנגיד של הבנק המרכזי כי הוא חשב שהריבית שהוא קבע גבוהה מדי וצריכה לרדת ובוודאי לא לעלות. מאז האירוע הזה כלכלת טורקיה ממש במשבר. וכמובן שהנשיא חשב שהוא עושה משהו שהוא טוב לציבור".
עוד הבהירה: "בדיעבד הפגיעה במוסד שהוא בלתי תלוי ואין לו שיקול פוליטי היא שגויה והיא יוצרת כדור שלג שייפגע בכולנו. זה לא רק שהנגיד יקבע את הריבית אלא ששר האוצר יאשר או לא יאשר לו את מה שייקבע. זה לא סביר ולא קיים בשום מדינה מפותחת ולכן הצעה זו היא מסוכנת ואסור שהיא תחזור לסדר היום".
"אני חושבת שיש מקום לביקורת ציבורית שבאה מהציבור הרחב או מנבחרי ציבור והיא מתמרצת את הבנקים לזוז", הוסיפה. "לפני שבוע שמענו שנגיד בנק ישראל לצד המפקח זימנו את מנכ"לי הבנקים ואמרו להם כמה דברים, ביניהם: 'אנחנו מצפים שכן תתנו ריבית על העו"ש, אנחנו מצפים שאתם תעודדו את האנשים להעביר את הכסף מהעו"ש למסלולים חלופיים כגון פיקדונות לטווחים שונים ועוד יותר טוב מזה קרנות כספיות שקליות'. לעיתים הבנק לא מציע את זה כי יש לו ניגוד אינטרסים".
לאחר מכן המשיכה: "כל הניסיון לערער את העצמאות של נגיד בנק ישראל זה דבר שמיד יפגע במשק לנו. זה חמור ביותר שחברי כנסת השמיצו את העובדה שהוא התבטא לגבי השפעות הרפורמה המשפטית על הכלכלה – זה כמו להגיד לשר הביטחון אל תתריע שצפויה מלחמה. אנחנו כבר רואים את ההשפעה, זה אפילו לא דיון תאורטי. זה משפיע, יוצר אי וודאות, חששות של משקיעים ומקומיים.
הרפורמה גרמה לכך ששער החליפין עלה והוביל לאינפלציה יותר גבוהה. לכן, צריך להבין שזה מיד יפגע בציבור אם יפגעו בעצמאות של בנק ישראל ויפגעו ביכולת של נגיד בנק ישראל לומר את עמדתו המקצועית והבלתי תלויה לגבי השפעות מהלכים מסוימים. אין לזה שום קשר לעמדה פוליטית, זאת הכלכלה. את הכלכלה צריך להבין ולהתנהל לפי חוקי הכלכלה המודרנית".
ביחס לסיום הקדנציה של הנגיד, טענה בר: "לכאורה עולה דיון ציבורי האם להאריך לו את הקדנציה. אני חושבת שהוא אומר לעצמו אני לא רוצה להאריך אותה כי עשה קדנציה מצוינת של חמש שנים עם הצלחות גדולות, גם במהלך הקורונה. לדעתי אם זה היחס של נבחרי ציבור למוסד כמו בנק ישראל הוא ירצה לחזור לעיסוקיו האחרים ויש לו הרבה אלטרנטיבות. ההחלטה היא דו צדדית, גם הוא צריך להחליט אם להאריך את הקדנציה שלו".
"החוק עצמו וההתבטאויות החמורות האלה פוגעות בכלכלת ישראל ובציבור הרחב". אמרה, וסיכמה: "מיסוי ריווחי הבנקים יפגע בציבור שמחזיק במניות. הכסף ילך לממשלה והשאלה איך היא תקצה אותו. זה לא כזה טריוויאלי וההנחה שהמיסוי יגיע לטובת הציבור היא שגויה".
סייע בהכנת הכתבה: שי איידלר 103FM