חברת 'Start-Up Nation Cental' פרסמה דו"ח הנוגע לענף ההייטק שמצביע על ירידה של 68% בהשקעות בהייטק, בכניסת משקיעים לישראל ופתיחת סטארט-אפים ישראלים בישראל. ליאור רוזנפלד שוחח היום (שני) ברדיו צפון 104.5FM עם צי'קו מנשה סמנכ"ל החברה, על עולם ההייטק הישראלי, על החקיקה בממשלה ועל ההשלכות שיש לירידה במשקיעים על החברה הישראלית.
עלייה קלה במחיר הדלק הלילה: כמה תשלמו על ליטר בנזין? | כל הפרטים
"המשקיעים ירתעו": כך תשפיע הרפורמה המשפטית על ההייטק הישראלי
"אנחנו ארגון, עמותה שמטרתו לקדם את ההייטק הישראלי, לשמור על חוסנה של התעשייה הזאת והכלכלה", אמר בפתח הראיון. "אנחנו לא גוף פוליטי. כגוף ללא מטרות רווח פחות מעניינת אותנו החקיקה עצמה אבל מאוד מעניין ומאוד מטרידה ההשפעה על הייטק. בגלל שיש לנו קשר עם אלפי סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה ומאות משקיעים ישראלים וזרים".
"ביקשנו בפעם השנייה בחודשים האחרונים מה הם מרגישים בפועל שזה עושה להם. לא מי בעד מי נגד או ממה הם חוששים, אלא בפועל מה קורה בשטח. הנתונים יותר ממטרידים. לטווח ארוך יש לנתונים סיכון אמיתי על הסקטור הזה ולכן סיכון אמיתי על חוזקה של הכלכלה הישראלית".
"הנתון של 68% מהסטארט-אפים בישראל זהו נתון של אלו שכבר התחילו לנקוט צעדים בפועל, צעדים פיננסיים, משפטיים, הוצאה של יתרות המוזמנים שלהם, להוציא את החברה עצמה מישראל ולרשום אותה במדינה אחרת שיש פחות סיכונים ויותר יציבות", המשיך. "הם כבר התחילו בפועל לקדם מהלכים של רי-לוקיישן של העובדים. מתוך ה-68%, 22 כבר הוציאו את המזומנים שלהם מישראל, 37% מהמשקיעים כבר הוציאו את הכספים שלהם מהחברות, 8% מהחברות התחילו בשינוי מקום הרישום שלהם".
"67% מהמשקיעים כבר מעורבים בהשקעות או שוקלים להשקיע בחברות זרות", הסביר. "כל זה בעוד שהאינטרס שלנו כמדינה, ואנחנו כגוף שרוצה לקדם את הכלכלה הישראלית הוא בדיוק אינטרס הפוך. אנחנו רוצים להביא משקיעים לישראל, שההשקעות יהיו בסטארט-אפים, שהסטארט-אפים יישארו בישראל ויניבו הכנסות ומיסים".
על הממשלה, החקיקה והשאלה האם הם אשמים בנזק: "ההייטק אחראי על הרווחה הכלכלית שאנחנו נהנים ממנה. רק בשנים האחרונות קרוב ל-50% מצמיחת התוצר בישראל מגיעה מהייטק. זה לא סתם, בפועל הכלכלה הישראלית נשענת מאוד מאוד על התעשייה הזאת". והוסיף: "אנשים רואים שמתקרבים אל הקרחון, מדובר פה באמת בקרחון כלכלי שהספינה של המשק הישראלי מתקרבת לאט לאט בצעדים בטוחים ולא אחראיים מבחינה ממלכתית, אבל נראה שאף אחד לא מזהה את עוצמת האיום או לא מאמין, או מקווה לסיוע מהשמיים. או שאולי בסופו של דבר סדרי העדיפויות השתנו. לרוה"מ נתניהו יש מניות בהסמכה של ההייטק, צעדים שהוא נקט בהיותו שר אוצר והייתה להם תרומה מכרעת לצמיחה של הסקטור הזה".
"לא סתם יש פה את המחאה של עובדי ההייטק, הם מזהים את גודל הסיכון ואת הרוח שנושבת מכיוון המשקיעים שלהם וכמה שכלכלה לא יציבה תבריח את העסקים ואת המשקיעים והם מנסים לצפור בכל צופר ולהדליק כל נורה אדומה. אנחנו באים לשקף את נתוני האמת ולא דעת קהל. הכיוון שאליו הולכים הדברים הוא כיוון מאוד לא טוב, אנחנו שומעים מסרים של הרגעה מיו"ר ועדת חוקה ומשר האוצר שאמר שזה דווקא יועיל לכלכלה אבל באמת אני בעד להסתכל על נתונים, אנחנו אנשים של נתונים והנתונים פה מדברים בעד עצמם. יכול להיות שכבר מאוחר מדי והנזקים כבר קורים בעודנו מדברים. כל חברה שמעבירה את מקום הרישום שלה אל מחוץ לישראל אומר שמי שיהנה מזה הם המדינות שיעברו אליהן".
על ההשלכות ולמה ניתן לצפות בהמשך אם תימשך החקיקה: "אם נמשיך בכיוון הזה הנזקים ימשיכו לכרסם בסקטור הזה. בסופו של דבר הוא צריך קודם כל יציבות ומה שקורה עכשיו זה חוסר יציבות אחד גדול. הסקטור הזה צריך אמון בממשלה. אחד המאפיינים המובהקים של הממשלות בישראל, זה שהן נקטו בעמדה מאוד א-פוליטית אל מול ההייטק. כלומר המשקיעים שביקשו להשקיע בחברות ישראליות ומי שביקש להקים חברה ישראלית ידע שלא משנה אם יש פה ממשלת ימין או שמאל, כל הממשלות עד היום זיהו כמה הסקטור הזה קריטי לא רק לכלכלה אלא גם לביטחון הלאומי".
"ברגע שהאמון הזה מתערער והמשקיעים רואים שאין כאן מערכת יציבה שאפשר לתת בה ביטחון ואמון אין להם סיבה להשקיע בישראל וזו הסיבה שאנחנו מתחילים לראות את האזהרות שמגיעות מהמוסדות הפיננסיים השונים ודירוגי האשראי", המשיך. "אם התהליך הזה לא יעצור ומהר יהיה מאוד קשה להחזיר את הגלגל הזה לאחור. אחד הדברים שהכי מדאיגים אותנו זה העובדה שיש צעדים שננקטים כרגע שהם לא בהכרח הפיכים. כלומר, הוצאת כספים מישראל, אפשר בהוראה פשוטה לבנק להחזיר את הכסף חזרה אם מחזירים את הגלגל לאחור.
"אבל אם העברת חברה אתה כבר לא תחזיר אותה חזרה, העובדים עברו לעבוד בחו"ל, הם לא יחזרו כל כך מהר חזרה", אמר לסיום. "אלה צעדים שיהיה מאוד קשה להחזיר לאחור ונזקים בפועל שיהיה מאוד קשה לתקן".
עריכה: אריק ברח"ד