סכום של 400 מיליון יורו - זהו התקציב שלדברי קרן בית־כהן, ראש תחום שותפויות אסטרטגיות ב־EIT Urban Mobility, מיועד למיזמים בתחום הניוד העירוני. עכשיו היא מחפשת את הסטארט־אפים המתאימים לליווי ולהשקעה. "כל תחום הניוד העירוני יניב בעתיד הרבה כסף. הפתרונות יניבו הרבה כסף ליזמים ויחזירו הרבה כסף למשקיעים. מי שיצליח לפתור את הבעיה הזאת הכי מהר, ירוויח.
"נורא קשה להעריך פוטנציאל בחברה חדשה שחוץ מרעיון עוד אין לה כלום. אחרי שעברתי להולנד עבדתי עם אקסלרטורים, חממות שמאיצות סטארט־אפים, בעיקר כאלה שמעבר לערך פיננסי, יש להם גם איזשהו ערך חברתי. אז בעצם התחיל המסע שלי לחשוב איך עוזרים לעולם להביא סטארט־אפים שגם שווים מבחינה פיננסית, אבל גם עוזרים לקדם מטרות סביבתיות וחברתיות".
בתפקידה הנוכחי בית־כהן נמצאת שנתיים. "אנחנו אחראים לפתח את כל תחום הניוד העירוני בכל ערי אירופה ובמדינות הורייזון 2020, שישראל נמנית עמן", היא אומרת. "הבעיות היום בערים הן צפיפות, פקקים, המרחב שיש לאנשים לנוע בחופשיות הולך ומצטמצם. נהיה גם פחות בטוח, וגם יותר זיהום אוויר. תוסיפי לכך את הנתון שלפיו שני שלישים מתושבי אירופה גרים בערים, אז את מבינה איזה אתגרים אדירים יש לנו כאן גם לאלה שגרים בערים, גם לעיר עצמה וגם לכדור הארץ".
"התפקיד שלנו לקדם את כל התהליכים ואת כל הטכנולוגיות שעושים את הערים שלנו ליותר ידידותיות לתושביהן. למשל, לאפשר יותר מרחב מחיה, פחות מכוניות, מקום יותר בטוח וגם מקום יותר מכליל להרבה אוכלוסיות שהיום בגלל המצב נבצר מהן לקחת חלק שווה במרחב העירוני, כגון אוכלוסיות עם מוגבלות, או אפילו הורים שמתניידים עם ילדיהם בעגלות והמדרכות צרות מדי. אנחנו מתוקצבים ב־400 מיליון יורו מהאיחוד האירופי עד שנת 2026 על מנת להשקיע בפרויקטים של חדשנות ובסטארט־אפים".
באמצעות זרוע ההשקעות שלהם, מספרת בית־כהן, "השקענו משנת 2020 ב־80 סטארט־אפים בשלבים מוקדמים מ־24 מדינות, ביניהם ארבעה סטארט־אפים ישראליים: AD Knight (פועל למען בטיחות וניטור תנועה של הולכי רגל ומשתמשי־דרך פגיעים באמצעות מערכת לאיסוף דאטה מטלפונים ומכשירים ניידים); Trailze (מערכת ניווט המסייעת לחברות מיקרו־מוביליטי, כגון חברות משלוחים ועוד, להגדיל את בטיחות משתמשיהן); Cognata (פלטפורמה לאימון רכבים אוטונומיים המדמה סביבה תלת־ממדית עבור כלי רכב מונחי בינה מלאכותית ויצירת תאומים דיגיטליים); ו־ITC Intelligent Traffic Control (תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לחיזוי ומניעה של פקקי תנועה)".
"כל 18 דקות נגנב כלי רכב בתל אביב. עיריית תל אביב מבינה שכדי לעודד סוג כזה של תנועה צריכים לפתור את בעיית הגניבות. בנושא הזה למשל נבחר סטארט־אפ מלונדון שיבחן את הפתרון. אם הוא יהיה טוב אז אחלה, העיר תוכל לעשות רכש. אתגר נוסף של תל אביב הוא בטיחות של המיקרו־מוביליטי. בחרנו יחד סטארט־אפ ישראלי, שאוסף דאטה, מתריע בפני סכנות. ייקח זמן, אבל זה כיוון מדהים".
מלאי המוחות שיש כאן והניסיון שיש לנו בסטארט־אפים יכול להוביל כאן לשינויים מדהימים". בינתיים, היא אומרת, "יש לנו מלא ערים באירופה שאומרות 'אלה הבעיות שלנו, בואו תעזרו לנו לפתור אותן'. אנחנו קוראים גם ליזמים שיושבים פה בישראל לבוא להשתלב במילאנו, בפריז, בברצלונה ובפראג ולפתור לערי אירופה את הבעיות.
אנחנו גם מממנים את הפיילוטים האלה בנושא ניוד עירוני. מחפשים סטארט־אפים בתחום הניוד העירוני באופן כללי, וגם באופן ספציפי בנושא תחבורה מכלילה, כזו המשפרת ניידות של אנשים ומאפשרת שילוב אנשים מכל קצוות האוכלוסייה, בכללם אנשים עם מוגבלות, הורים לילדים קטנים, נשים, קשישים ואחרים שצריכים שהסביבה תהיה מונגשת ובטוחה יותר עבורם. זהו תחום שעד היום לא מצליחים לפתור אותו בעזרת סטארט־אפים. הגדרנו אותו בראש מעיינינו לשנה הקרובה".
הם לא מספיק סקסיים מבחינת הסיפור שלהם, מבחינת הרווחיות שהם מציגים. כנראה גם יש משהו באופן שבו היזם החברתי מספר את הסיפור שלו, אופן ששונה מהיזם המאוד אסרטיבי שמספר סיפורים על פינטק או על אבטחת סייבר. יש מספיק מיזמים כאלה, אבל הם לא מקבלים הזדמנות לפרוץ החוצה ולצמוח. הבעיה היא בעיקר מצד המשקיעים, שלא מספיק מפנים את הקשב גם לערך החברתי מלבד הכלכלי. אבל כן רואים מגמה של שינוי. היום כמעט כל קרן שמכבדת את עצמה, מתעניינת בקרב היזם האם יש גם ערך חברתי למיזם שלו".
"אנחנו ידועים כמשקיע בעל יכולת תמיכה רבת עוצמה בסטארט־אפים שלנו, מבחינת עזרה בפיתוח עסקי וגיוסי המשך", אומרת בית־כהן. "אנחנו עושים זאת באמצעות צוות גלובלי של מנהלי פורטפוליו ובעזרת סוכני האקוסיסטם שלנו, שנמנים עם קהילות הסטארט־אפ המובילות באירופה. כיום יש לנו שותפות קרובה עם אקסלרטור המוביליטי הגדול בפריז, קהילת המיקרו־מובילטי באמסטרדם ובסן פרנסיסקו, ו־8200 אימפקט יחד עם סיטיזון בתל־אביב. בשנה הבאה תושקנה שותפויות עם לונדון, מילאנו וברלין".
"ל־8200 אימפקט", היא מבהירה, "יש מנדט להמליץ לנו על סטארט־אפים להשקעה בתחום הניוד העירוני. סטארט־אפ שאובחן והומלץ על ידם, יש לו יותר סיכוי לקבל מאיתנו השקעה. כמו כן, הם מקבלים על עצמם ספציפית ברמה האירופית את נושא הסטארט־אפים בתחום תחבורה מכלילה, וכבר הקימו יחד איתנו אקסלרטור של תחבורה מכלילה. בחרנו בהם לאחר מחקר שוק שערכנו, בזכות מורשת הסטארט־אפים הידועה שלהם, הגישה המקצוענית והמומחיות בתחום האימפקט.
"התרשמנו שהערכים והחזון של עמותת הבוגרים תואמים לשלנו. ואילו סיטיזון נבחרו כסוכנים במשותף ל־8200 אימפקט בזכות מומחיות ה־Urban Mobility שלהם ובהיותם פורצי דרך בשילוב שהם מציעים בין סטארט־אפים לאתגרים עירוניים. יחד אנחנו בונים גשר בין ישראל לאירופה לכל קהילת הניוד העירוני - סטארט־אפים, משקיעים, חברות, ערים, אוניברסיטאות ומקבלי החלטות. אנו מזמינים את כולם להצטרף לשלל היוזמות בתחום. כמשקיעים, אנו מעריכים שהשוק הזה יניב ב־2030 הכנסות של כ־600 מיליארד דולר".
אגב, רגע לפני שאתם חושבים על רעיון לסטארט־אפ בנושא, כדאי שתיקחו לתשומת לבכם עובדה נוספת. "אנחנו מחפשים במיוחד מיזמים שמובלים או מובלים במשותף עם נשים. אנחנו נותנים ניקוד יתר כשאנחנו מעריכים את הסטארט־אפים האלה", אומרת בית־כהן.
התרעות פיקוד העורף