לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל מחר (שני), אופיר אנג'ל מ-Auren ישראל מנתח בשיחה עם מעריב את ההשפעות, ההרסניות לדבריו, של העלאה נוספת.
"בשעות הקרובות נגיד בנק ישראל צריך להחליט האם להעלות את ריבית בנק ישראל פעם נוספת ולהקפיץ את הריבית הרשמית של הבנק ל-5%, ובכך להעלות את ריבית הפריים שדורשים הבנקים המסחריים לנקודת השיא של 6.5%. לפני יותר משנה החל בנק ישראל להגיב לאינפלציה הדוהרת במדינת ישראל וכיבד אותנו בעשר עליות ריבית כמעט רצופות החל מריבית של 0.1% בפברואר 2022, שהגיעה בעליה האחרונה בחודש מאי-יולי לכדי 4.75%".
"במקביל לשיעורי צמיחה הולכים ויורדים, לפי הצפי האחרון של בנק ישראל 3% לשנה ב-2023 ו-2024. כאשר צפי האינפלציה הצפוי כרגע הוא של 3% לשנת 2023, ופחות מזה, כ-2.4% לשנת 2024. התערבות בוטה זאת של בנק ישראל במצב הכלכלי הגיעה בצורה מוצדקת עקב המצב הפוליטי-כלכלי-משפטי שישראל נמצאת בו בשנה האחרונה ועקב השפעות של השווקים והכלכלות הבינלאומיות על ישראל".
"יש לזכור שמהלכים כלכליים דורשים זמן על מנת לחוש את מלוא ההשפעה שלהם על המשק, לטובה ולרעה. בימים אלו אנחנו מתחילים לחוש את מלוא עוצמת הריבית שעלתה בשנה האחרונה, ומכבידה על הציבור, בעלי העסקים והמדינה כולה, כמעט בכל אחד מתחומי החיים".
"יחד עם זאת, אנו צפויים לראות את השפעות החופש הגדול על נתוני האינפלציה שיתפרסמו באמצע החודש, והצפי לעליות מחירים נוספות לקראת החגים שיכבידו על כולנו. כשאין לציבור כסף, גם המזגן הקר של הקניון בחודשי הקיץ כבר לא מעודד".
גם הכלכלן שרון פרשר ניסה להעריך בשיחה עם מעריב, מה תהיה החלטת הנגיד מחר: "הדולר שהגיע לאחרונה לשער של 3.8 שבר מחסום פסיכולוגי אצל שחקנים רבים במשק ודרש מבנק ישראל לחשב מסלול מחדש. הסיבה לכך ששער הדולר הגבוה יחסית לעומת השנים האחרונות משפיע לרעה על האינפלציה, קרי עליית המחירים במשק".
"מדינת ישראל בהיותה משק קטן יחסית מייבאת רבות מהסחורות שלה ממדינות אחרות, התשלום על הסחורות מתבצע פעמים רבות על ידי דולרים ומכיוון ששער החליפין עולה היבואנים צריכים לשלם יותר שקלים על כל דולר כתוצאה מכך עלות היבוא מתייקרת והצרכן הסופי מרגיש את זה היטב".
"מדינת ישראל שנמצאת עדיין בטראומה מההיפר אינפלציה של שנות ה-80 ובנק ישראל שלוקח אחריות על כל הנושא וקבע יעד של אינפלציה בין אחוז לשלושה, בוודאי ינסה לשמור על יעד זה בכלי היחיד שעומד לרשותו וזהו קביעת הריבית".
"בנק ישראל יכול פשוט להודיע על עליית הריבית, עליה זו תגרום לתנועות הון רבות או בפשטות לכסף זר להיכנס לארץ, כדי להנות מהריבית הגבוה יותר שייתנו הבנקים בישראל על החסכון שנגזרת מעליית הריבית של בנק ישראל. תנועות אלה יעלו את ההיצע של הדולרים ויורידו את שער החליפין שבתורו יוריד את האינפלציה".
"אך לעליית הריבית יש השפעה נוספת, היא מעלה את הריבית על הלוואות ומעלה את הריבית על החסכונות, השפעות אלה גורמות לירידה בצריכה, למעשה יש פה אפקט חיובי כי ירידה בצריכה גורמת לירידת מחירים אך ההשפעה הנוספת שלה היא האטה במשק. כשהצריכה יורדת יש פחות ביקושים לשירותים ומוצרים וכתוצאה מכך נוצרת אבטלה. יחד עם זאת, המצב במשק מבחינת אבטלה הינו טוב ועומד על קצת יותר מ-3%".
"אבל צד נוסף שיכול להיות מושפע מעליית הריבית הוא החברות והפרטים שלווים במשק. הלוואות אלו הן בעיקר בתחום הנדל"ן שבו אנשים פרטיים לקחו הלוואה במאות אלפי שקלים ואף יותר, רגישים מאוד לכל שינוי בריבית ועשויים לשלם עוד אלפי שקלים כל חודש, וכמו כן חברות רבות שעוסקות בתחום הנדל"ן וממונפות ע"י הלוואות מתחילות להרגיש את הלחץ של כל שינוי בעליית הריבית ומפעילות לחץ רב על הממשלה ובנק ישראל להימנע מהעלאה על ידי איום שהן מתכוונות להמשיך לבנות בתנאים הנוכחיים".
פרשר מסכם בהערכה: "לאור כל מה שנכתב, הערכתי היא שבנק ישראל שחרד יותר מהאינפלציה, אכן יעלה את הריבית, אך בצורה מתונה".
התרעות פיקוד העורף