נערכים לחג: הבשורה ממרוקו שמגיעה היישר לשולחן החג

יותר ממיליון איש במדינת ישראל יישבו היום סביב שולחן החג ויחגגו את ערב השנה החדשה כמיטב המסורת של יהדות מרוקו. בחג הבא, הם יוכלו לעשות זאת גם עם מעדנים, תבלינים ומטעמים שמגיעים ביבוא ישיר לישראל ממרוקו עצמה. תתחילו לשנן את השם: מיזיאן (במרוקאית: יפה ויקר). חברת יבוא תבלינים, מעדנים ומטעמים של השף אבי לוי ואיש העסקים אבי משה, שחברו יחד לפני מספר שנים, וכבר שנתיים שהם עמלים על המיזם המאתגר שמייבא לישראל באופן ישיר את הטעמים מבית אמא, היישר מהחקלאים ומהמגדלים במרוקו.

ההתחלה הייתה כמעט במקרה: לוי ומשה טסו למרוקו לפני מספר שנים לטיול של חברים והסתובבו בשווקים. החיבור של לוי למטבח המרוקאי ידוע וברור, אבל למשה העיסוק בקולינריה היה קצת חדש. במקור הוא פרסומאי ואיש שיווק, שב־20 השנים האחרונות עסק בתחום פרסום בשלטי החוצות והיה לבעלים של חברת MEDIA WAY - חברת פרסום ושילוט.

ואז באה הקורונה. "עד שנת 2019 הכל עבד פיקס, הפרסום והשיווק התפתחו ליבוא של עוד הרבה מוצרים מתחומים שונים וצברתי ניסיון וידע בתחום", מספר משה על התקופה שהוציאה אותו מאזור הנוחות. "ל־2020 היו חוקים משלה. כל העסקים שעבדו בצורה מסוימת היו צריכים לשנות פאזה, או להתרסק. מי שהלך עם הראש בקיר נפל, והיו כאלה שאמרו אוקיי, צריך להיות יצירתי וגמיש, להבין מה טוב עכשיו ומה פחות".

ומשה הבין שהוא צריך להיות יצירתי וגמיש, "למדתי שבעיתות כאלה אנשים מחפשים מזון, הם רוצים ליצור את המזון, וזה הופך להיות ממרכיב משמעותי למרכיב העיקרי שאתה קונה ברגעים האלו. אז אמרתי אוקיי, ננסה מזון". הטיול של השניים במרוקו נתן הארה למשה. "הבנתי שיש פה המון לקוחות שמחוברים לתוצרת, לעם ולתרבות הזאת. ואז עשינו חשיבה, ונסענו שוב הפעם לנסיעה עסקית, והנה אנחנו פה היום".

אבל ברגע שאתה עובר לעשות יבוא במדינה כמו מרוקו שברובה היא מדינת עולם שלישי, ענייה, ורוב האנשים חיים שם מחקלאות, לא מדברים אנגלית, אתה מתמודד עם המון קשיים שמתווספים".

ובפן הזה אבי עשה עבודה מדהימה, לא פספס שום פסיק כדי לדעת מה רמת המוצרים. בנוסף, רצינו לראות ממש במו עינינו את כל התהליך מהקטיפה ועד היבוא, וגם שלחנו את כל המוצרים לבדיקות מעבדה כדי שנוכל לוודא שבאמת מדובר במוצר טהור אורגני, שאין תוספות שמוהלים".

משה מסביר שבתעשיית התבלינים המסחרית תבלין מושתת בעיקרו על תוספות של אורז טחון או מלח. "הלקוח לא יודע להרגיש את זה, אבל כשאת מתעסקת בחומר גלם טהור ואמיתי ומרוכז את רואה את הצבעים שנשארים לך על היד כשאת עובדת עם התיבול. מיטיבי לסת מבינים את עומק הטעם של תבלין טהור. ידעת שפפריקה למשל לא אמורה להיות מלוחה? היא אמורה להיות מתקתקה כי זה פלפל. אז בפפריקה תעשייתית מוסיפים מלח".

התשובה היא שאנחנו מנסים להחדיר לשוק מוצר שהוא הרבה יותר מרוכז, כי הוא טהור ואין בו תוספות. את מיד תרגישי את הכוח של התבלין. מצד שני אנשים רגילים ל־100־300 גרם. וכאן נובע קושי להחדיר מוצר חדש לשוק וגם רעיונית את העובדה שלא צריך לשים 4 כפות פפריקה ואם התבלין מרוכז וטהור אפשר להסתפק גם בכפית אחת".

כרגע הם בקשר עם כמה ארגונים במרוקו שמייצרים, מלבד התהליך העסקי, גם מעורבות של קהילה ותרבות במטרה לחבר את המודעות בין שני העמים וחברו לכמה סנטורים עם גורמים עסקיים וקהילתיים. "מרוקו זה קצת כמו מצרים. הממשל מאוד מחובר לממשל בישראל ויש קשרים טובים בין המדינות, אבל העם לא מכיר באמת את העם הישראלי אלא בעיקר את הקהילה היהודית שהייתה שם לפני 80 שנה. את מה שקורה עכשיו הם מקבלים בעיקר מהמדיה ברשתות הערביות".

המטרה של מיזיאן היא לחדור לשוק הישראלי על כל גווניו, בין אם בשווקים, במסעדות ואפילו בסופרמרקט. "יש לקוחות שקונים בסופרמרקט ויודעים להסתכל על תבלינים ולהבין את ההבדלים בין המוצרים. האריזה שלנו למשל היא בצנצנת זכוכית. יש הבדל מאוד מהותי בין תבלין שיושב בצנצנת פלסטיק לבין תבלין שיושב בזכוכית, בין אם בארומה, בטעם או בשמירה על התבלין. ואנחנו רוצים להנגיש את עצמנו בכל מקום ולהיות כמה שיותר קרובים לכולם".