הקטר שלנו התקלקל. בהתחלה הכניסו אותו לטיפול במוסך וחשבו שהכל יהיה בסדר, אבל אחרי שגם אוברול רציני לא הצליח להחזיר למנוע את הכוח שלו, וחלקי החילוף המיוחדים מחו"ל נתקעו, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע על החלפת הקטר שמניע את המשק הישראלי בדגם חדש.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
לא עוד ההייטק, שעבר משבר עולמי וספג מכת נבוט מקומית, עם החקיקה המשפטית שהבריחה השקעות, אלא דגם חדש, מודל 2023, ישר מהניילון, זה של התעשיות הביטחוניות: שוק צומח, עתיר ידע ומזומנים, ומכיוון שהוא סמוך אל שולחן הממשלה, אם בבעלות ואם במתן אישורי יצוא, עובדיו עושים פחות בעיות לשלטון מההייטקיסטים שמציפים את הרחובות.
ההכרזה הרשמית הגיעה בסוף יולי, מיד אחרי פרסום הדוח המיוחד של מודי'ס, שהזהיר מפני השלכות הרפורמה המשפטית ו"התנתקות ההייטק מהמגמה העולמית". נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוציאו בתגובה הודעה שבה בישרו ש"התעשיות הביטחוניות מפוצצות מהזמנות" והפכו בכמה מילים את ההייטק לברווז צולע ואת תעשיות הנשק המקומיות לתקווה הלבנה החדשה.
האמירה הזו לא נאמרה בחלל ריק. היצוא הביטחוני של ישראל שבר שיא של כל הזמנים, כשעמד על 12.5 מיליארד דולר ב־2022 והצפי לשנה הנוכחית גבוה יותר. אבל תרומתם של סמוטריץ', נתניהו והממשלה הנוכחית לצמיחה הפנומנלית היא פחות או יותר אפס. את הפרחים הם צריכים לשלוח לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שיצא למלחמת אוקראינה והפך את ההתחמשות של מדינות אירופה השלוות למרוץ מטורף, שישראל גורפת ממנו הון, גם לנשיא ארה"ב הקודם דונלד טראמפ, שמעט קודם לכן קיצץ את הסיוע לחברות בברית נאט"ו, מגיע לפחות פרח אחד מהזר הזה - ואם נשאר עוד עלה כותרת, אפשר לשלוח אותו לנשיא סין שי ג'ינפינג שיש לו שאיפות אימפריאליסטיות בים סין, כאלה שהצליחו להכניס ללחץ מדינות באזור - מיפן ועד לאוסטרליה.
לחץ באגפים
שני אגפים במשרד הביטחון אחראים ישירות על היצוא הביטחוני: סיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני, שמקדם את התעשיות הביטחוניות מישראל בעולם, תוך הבנת הצרכים של צה"ל, מדינות וצבאות, והיכרות עם הפתרונות הטכנולוגיים בישראל, ומפא"ת, המנהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית, שמופקד על המחקר והפיתוח של אמצעי הלחימה והתשתית הטכנולוגית הביטחונית במערכת הביטחון ומשמש מרכז לטכנולוגיה צבאית. במילים פשוטות: סיב"ט היא הזרוע השיווקית ומפא"ת הוא המו"פ הצבאי.
בשבוע שעבר טסו תא"ל (במיל') יאיר קולס, ראש סיב"ט ותא"ל (במיל') ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת ללונדון, שם חנכו את הביתן הישראלי ב־DSEI, אחת מהתערוכות הביטחוניות החשובות בעולם, שבו השתתפו 35 תעשיות ביטחוניות והציגו שבעה סטארט־אפים שפותחו במרכז החדשנות של מפא"ת במשרד הביטחון. הביתן עורר עניין עצום והפך לאתר עלייה לרגל. הקטר החדש של המשק הישראלי דוהר קדימה.
קולס דיבר איתי מלונדון בהתרגשות. "מה שייחודי בתערוכה הזאת, שסגורה לקהל הרחב, זה היקף התחומים שהיא נוגעת בהם: ים, אוויר, יבשה וחלל וכמות המבקרים שעומדת על 20 אלף מכל העולם, משרדי הגנה, צבאות, רכש, סייבר, מגוון עצום, בניגוד לתערוכות נישתיות כמו הסלון האווירי. הגענו לכאן מאוד חזקים. מתוך 35 החברות, יש 15 חברות קטנות, שאנחנו נותנים להן דגש ואפשרות להציג את עצמן לעולם.
"יש שתי דרכים לעשות עסקים ביטחוניים, בין ממשלה לממשלה ובין חברות לממשלה. כשחברות פרטיות עושות עסקאות, אני לא רגולטור כובל, אלא מסייע להן ככל שביכולתי. את העסקאות מול ממשלות אני זה שמוביל אותן וחותם מול מנהל הרכש של הצבא שמולי.
"אם משרד הגנה מעוניין, למשל, בהגנה אווירית, אראה לו את היכולות של כיפת ברזל של התעשייה האווירית או ספיידר של רפאל, וכשאני לא נותן עדיפות לתעשייה ממשלתית, כל החברות מקבלות הזדמנות שווה להתמודד, פרטיות או ממשלתיות, קטנות או גדולות. אם ממשלה רוצה לסגור מולנו את העסקה עם חברה פרטית, אנחנו עושים הסכם גב אל גב איתה עד הפרט האחרון, ואחר כך מפקח עליה. משרדי הגנה בעולם אוהבים לעבוד מול ממשלות, כי אז מתקיים נוהל רכש מהיר, פטור ממכרז. אם מדינה צריכה דחוף טנקים, מול ממשלה זה ייקח עד חצי שנה".
אמרת שמשרד הביטחון הוא לא רגולטור כובל, אבל הוא זה שנותן לתעשיות הביטחוניות אישור למכור לחו"ל. יש טכנולוגיות או מוצרים שאתם אוסרים לייצא.
"אנחנו עושים את זה והרבה. אם חברה רוצה לייצא, היא צריכה לקבל אישור ממספר גורמים ביטחוניים. אם יש אספקט שיכול להשפיע על חדירה למערכת, מוטל איסור. אבל אם מקבלים את הרישיון, אז לך תעשה ביזנס".
הבעיה היא שלא רק משרד הביטחון נותן אישורים, אלא גם האמריקאים.
"בחלק מהמקרים גם הם נותנים אישורים. חלק מהמערכות שלנו מיוצרות יחד עם האמריקאים, כמו החץ וכיפת ברזל ולכן האישור שלהם הכרחי. גם מכירת עודפי צה"ל, מטוסים, טנקים, ספינות, אנחנו חייבים אישור אמריקאי, כי מנועים וחלקים אחרים נקנו בסיוע שהם נותנים לנו. מה שכן, בשנים האחרונות הם יותר פתוחים למכור".
איך מונעים מכירה לגורם שלישי שיכול לפגוע בישראל?
"כל רישיון שיווק של מוצר עובר מסרק ברזל, שמוודא שהסיכוי שזה יקרה קטן ומה שיזלוג לא יסכן אותנו. לשמחתי, כמעט ולא היו מקרים כאלה, חוץ מאשר במלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה נורה עלינו אמל"ח שלנו".
מלאים בהזמנות
לפי הדוחות האחרונים של שלוש החברות הביטחוניות המובילות, רפאל והתעשייה האווירית הממשלתיות, ואלביט מערכות הציבורית שבבעלות מיקי פדרמן, לקולס יש הרבה עבודה. ברבעון השני של 2023 מכירותיה של רפאל זינקו בכ־30% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, והסתכמו ב־3.14 מיליארד שקל, והרווח הנקי שלה ברבעון השני הסתכם ב־111 מיליון שקל לעומת הפסד של 159 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2022, בשל מס חריג ששילמה אז על רווחים כלואים.
המכירות של התעשייה האווירית עלו ב־9% והסתכמו ב־1.26 מיליארד דולר, הרווח הנקי שלה הסתכם בכ־74 מיליון דולר, אחרי שזינק ב־45% לעומת הרווח הנקי שהיא הציגה ברבעון המקביל. אלביט מערכות הציגה גידול של 11.5% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, שהסתכמו ב־1.45 מיליארד דולר, עלייה בצבר ההזמנות שהסתכם בכ־16.1 מיליארד דולר, אבל הרווח הנקי שלה צנח ב־23% לעומת הרבעון המקביל והסתכם בכ־62 מיליון דולר בלבד (כ־236 מיליון שקל) על רקע עלייה בהוצאות המימון.
אפקט מלחמת רוסיה־אוקראינה והדפוסים שלה הזניקו את מרוץ החימוש העולמי, בעיקר באירופה, אם באמצעות התאמה לאיומים חדשים כמו מל"טים מתאבדים, לצד התחמשות מחודשת של צבאות שסייעו לאוקראינה במשלוח תחמושת ואמצעי לחימה.
למחסנים המתרוקנים נכנסת ישראל ובכל העוצמה, במכירת טילי חץ 3 של התעשיה האווירית ב־14 מיליארד שקל לגרמניה, מערכת קלע דוד לפינלנד ב1.1 מיליארד שקל, מערכת "קלע דוד" של רפאל לפינלנד במעל מיליארד שקל, ורקטות, מערכות שיגור ותותחים מייצור של אלביט לדנמרק ב־260 מיליון שקל. המתיחות בים סין הדרומי יוצרת ביקושים למערכות ימיות לזיהוי צוללות של אלביט ובנוסף הסכמי אברהם פתחו שווקים חדשים.
"מבחינתי מלחמה זו טרגדיה", מבהיר קולס, "אבל בסוף, המלחמה הזאת יצרה מערכת גלובלית. בכל העולם עושים התאמות לנעשה בשדה הקרב. אני יכול לקבל טלפון מאמריקה הלטינית, שמתעניין בהגנה מפני רחפנים, כי האיום הזה עולה פתאום".
למכור מערכות הגנה יותר קל אתית ורגשית. מכירת מערכות התקפיות קשה יותר.
"לכן לא כל מדינה תקבל מערכת תקיפה ולכן האישור כולל גם את האגף הביטחוני־מדיני במשרד הביטחון ואת משרד החוץ, כדי לבדוק את ההשפעות הבינלאומיות ולוודא שלא יגיע לידי משטרים אפלים".
אוקראינה היא לא משטר אפל וישראל חוסמת יצוא נשק התקפי לשם.
"ההגדרה היא לא חסימת יצוא, אלא אנחנו לא מאפשרים אספקת נשק התקפי בגלל שיקולים ואינטרסים רחבים וזו המדיניות שקבעה הממשלה, מתוך חוסר רצון להיות מעורבים בעימות עם רוסיה, שגם לה אנחנו לא מוכרים".
אם קולס אמון על המכירות והשיווק של היצוא הביטחוני, ה"איך יימכר ולמי", ד"ר דני גולד ומפא"ת דואגים לפיתוח ולטכנולוגיה של המוצרים, על ה"מה יימכר". "אנחנו מפתחים טכנולוגיה ומערכות לטובת מערכת הביטחון וצה"ל, אומר ד"ר גולד, מחזיק פרס ביטחון ישראל ופרס המנהיגות העולמית של "ישיבה יוניברסיטי".
"הציר המרכזי הוא עבודה עם התעשיות הביטחוניות, אלביט, תעשייה אווירית, רפאל ותומר וגם חברות בינוניות בגודלן כמו אירונאוטיקס, קונטרופ, SCD, אומניסיס, אמפרסט ועוד. על השוק האזרחי אנחנו מסתכלים בגלל ההתפתחות האדירה של טכנולוגיות ה־AI, רובוטיקה, מכוניות אוטונומיות, מרוץ קוונטים, רחפנים, אנרגיה למכוניות חשמליות ומציאות מדומה, ממשק של אדם משתמש שרלוונטית לנו. אנחנו סורקים סטארט־אפים לשימוש דואלי, ביטחוני ואזרחי. בהערכת מצב סטארט־אפים שפרסמנו לאחרונה, חשפנו שאנחנו עובדים עם מעל ל־200 סטארט־אפים.
"סידרנו את התהליכים במפא"ת כדי להקל עליהם בקבלת ההנחיות וההזמנות במסלולים ירוקים. ההתקשרות היא פר מוצר. אנחנו לא משקיעים, לא בבעלות, לא אקוויטי. אנחנו לוקחים קונסטרוקציה אזרחית קיימת, יוצאים בקול קורא, נותנים כסף להוכחת היתכנות ראשונית, שאם היא מצליחה, אנחנו מתקדמים להמשך פיתוח במסלול הרגיל. יש לנו גם מאיצים פנימיים וכאלה בשותפות עם מודל אזרחי, נותנים כסף ולוקחים טכנולוגיה, כשהוא דואג לעצמו לשיווק בשוק המקומי.
"אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה עם שלוש קרנות הון סיכון, סורקים את השוק ומשקיעים ביחד, הוא שם את רוב הכסף ואני דואג לטכנולוגיה. אין לי בעיה לבוא לאלביט או לתעשייה האווירית ולבקש שיפתחו רחפן, אבל אני רוצה להיות חשוף לשוק האזרחי. ככה אני מקבל גישה לחדשנות. כל האירוע בשת"פ האזרחי מתחיל כלא מסווג, רק מה שהולך לצה"ל מקבל סיווג, ככה שבאיזשהו שלב זה גם יכול להתפצל".
ההון האנושי
כשההייטק היה בשיאו, טאלנטים מהתעשיות הביטחוניות נהרו אליו, קפצו לבריכות הכדורים וליקקו גלידות בעשרות טעמים. עכשיו המגמה התהפכה. ההייטקיסטים דוהרים לכיוונו של ד"ר גולד. "יש לנו קצינים ואזרחים שלנו, שאנחנו צריכים לשמר, כי להשאיר אותם במסגרת הצבאית הלא מאוד מתגמלת, זה לא פשוט. הם לא נשארים בגלל הכסף, אלא בגלל השליחות. כל גוף מתגמל אחרת, יש חברות ממשלתיות ויש פרטיות, אבל אף אחת מהן לא משלמת כמו גוגל או מיקרוסופט.
אין ספק שקל יותר היום לגייס עובדים מהאזרחות, כי האלטרנטיבות אחרות.
"התעשיות הביטחוניות תמיד היו בליבת ההייטק הישראלי. אף סטארט־אפ לא פיתח את כיפת ברזל ופרויקטים כבדים ומורכבים כמוה. בשביל זה צריך את היכולות שלנו".
יש עובדים שרוצים לעזוב בגלל הרפורמה המשפטית? היו הפגנות של עובדים שלכם נגדה מול מכון דוד.
"אני לא נכנס לדברים האלה. מפא"ת ומשרד הביטחון באים בכל בוקר לעבודה למען מדינת ישראל ולמען המדינה, וכדי להגן עליה".
כמה כסף משקיעה מדינת ישראל בפיתוח הביטחוני?
"לא נדבר מספרים, אבל צריך להכפיל ולשלש את התקציב, כי מה שחשוב זה היתרון הטכנולוגי ולשמר את העליונות שלנו".
אתם כל הזמן צריכים לעבוד על הזמנות עתידיות, כי אחרת אין לכם זכות קיום. הלחץ הוא מאוד גדול.
"יש הזמנות לשלוש־ארבע שנים קדימה ובמקביל צריך לפתח את העשור הבא. כל העולם הולך להשקעות במחקר ופיתוח. אנחנו מפתחים את הליבה בישראל. מערך החץ ושרביט קסמים פותח יחד עם ארה"ב, בכסף משותף, כשהפיתוח היה פה והייצור שם. כיפת ברזל פותחה במלואה בישראל. את מעיל רוח ארה"ב קנתה מאיתנו, ופינלנד רכשה את שרביט קסמים".
עכשיו אתם עמוק בפיתוח הלייזר.
"אנחנו עובדים עליו במשך הרבה שנים. הייתה פריצה טכנולוגית והצגנו יירוט של מרגמות, רקטות ומל"טים בלייזר. אנחנו משלבים אותו ביחד עם כיפת ברזל והיא תחליט, בזמן אמת, אם להוציא טיל, או לשגר קרן לייזר".
מערכת "קלע דוד" לא הבריקה עד היום.
"בעימות האחרון יירטנו פעמיים בקלע דוד בפעם הראשונה. יש לנו את השכבה הראשונה של כיפת ברזל וחץ 2, שמיירטים טילים בליסטיים באטמוספירה, חץ 3 שמיירט טילים בליסטיים וטילים גרעיניים בחלל, כשהלייזר ועוד פיתוחים שאנחנו עובדים עליהם ייכנסו לשכבות ההגנה האווירית ויש עוד הרבה בקנה".