הטבח ההמוני שביצעו רוצחי החמאס באזרחי ישראל והכרזת הממשלה על מלחמת חרבות ברזל הלחיצה את המשקיעים באופן שהורגש היטב בשווקים הפיננסיים בישראל. מדדי הבורסה פתחו את השבוע באדום בוהק וגם הפתיחה הירוקה ביום המסחר השני לווה בתנודתיות חריגה.
אנשי כיתות הכוננות בעוטף עזה מספרים על השעות הראשונות של המתקפה
השקל נחלש גם הוא דרמטית, דבר שהוביל להכרזה חריגה של בנק ישראל על תוכנית למכירת 30 מיליארד דולר מרזרבות המט"ח של בנק ישראל.
משקיעים רבים פנו אליי ביממה האחרונה לאור חששם מפני ההתפתחויות החריגות בשווקי המניות, האג"ח והמט"ח בישראל. כמו תמיד, גם הפעם שימשה ההיסטוריה ברומטר מרכזי לקבלת החלטה נכונה.
הצד החיובי של המלחמות
היסטורית, לאחר כל התרחשות ביטחונית חריגה - הן בישראל והן בעולם כולו - הגיבו השווקים הפיננסיים בירידות חדות. אותה היסטוריה גם מוכיחה כי במרבית האירועים, שנת המלחמה הסתיימה בתשואות עודפות לעומת תשואת השוק בשנה ממוצעת.
בחינת תשואת מדד הדאו ג'ונס האמריקאי לאורך 160 שנים מגלה כי בעוד התשואה הממוצעת לשנה הייתה 9.2%, בשנים שבהן הייתה ארצות הברית מעורבת במלחמות הניב המדד תשואה שנתית ממוצעת של 15.1%. גם בישראל הנתונים דומים.
בחינת תשואות מדד תל אביב 125 לאורך 20 שנה מגלה כי בממוצע הניב המדד תשואה שנתית של 14.7%, לעומת תשואה ממוצעת של 18.2% בשנים בהן צה"ל היה מעורב במלחמות. אם ננטרל מהחישוב את מבצע חומת מגן שהתרחש בשנת משבר בעולם כולו (התפוצצות בועת הדוט.קום) יזנק התשואה הממוצעת של מדד זה בשנות מלחמה ל-35.2%. יותר מכפול מהתשואה בשנה רגילה.
בדיקת 'הירשוביץ פיננסים' מצאה כי למעט במבצע חומת מגן, הירידות בבורסה נמחקו תוך פחות מחודש מפרוץ כל מלחמות ישראל והמבצעים הביטחוניים. בממוצע, רשם מדד תל אביב 125 תשואה חיובית בשיעור 6.25% לאחר 22 יום מפרוץ האירועים הביטחוניים. בדיקה נוספת על נתון זה 63 יום לאחר פרוץ האירוע, מגלה תשואה חיובית ממוצעת של 10.65%.
את התשואות הללו ניתן להסביר בעובדה שכלכלה גורמת למחסור, מחסור מניע צריכה והצריכה מניעה את הכלכלה. המלחמה אמנם עשויה להעלות את האינפלציה ואת ההיתכנות למיתון במשק, אך מדובר באירועים שיורגשו בעיקר בטווח הקצר. בטווח הארוך לא צפויה ירידה בצריכה, אלא להיפך. הצבא יידרש לחדש מלאי ותחמושת, כלי תחבורה יינזקו יוחלפו בחדשים, התשתיות שייהרסו יידרשו תיקון ומבנים רבים ייבנו מחדש. מדובר בהיקף עצום של ייצור ותעסוקה שלמשק אין כל צורך בו אילולא המלחמה.
אמנם אין ערובה לכך שהפעם המגמה תהיה דומה, אך מדובר בסטטיסטיקה שמספקת לנו אינדיקציה מעולה לקבלת החלטות מדויקות יותר.
הגנה בטווח הקצר
בעוד בטווח הארוך נראה כי אין סיבה מהותית לחשוש מהפסדי הון כתוצאה מהמלחמה, בטווח הקצר אנו כן צפויים להרגיש את השפעת המלחמה על השוק. דוגמה מעולה לכך קיבלנו בנעילת המסחר ביום ראשון השבוע.
מיותר לציין שהשקעה במניות, ובשוק ההון בכלל, לא מתאימה למשקיעים לטווח הקצר. אך ישנם משקיעים לטווח הארוך שהחלטותיהם מושפעות במידה רבה מההתרחשויות בתיק בטווח הקצר. כלומר ירידות בטווח הקצר מעוררות אצלם חרדה פיננסית וכתוצאה מכך הם עשויים לקבל החלטות שגויות לטווח הארוך. עבור משקיעים אלו הפיזור יכול לסייע.
אירועים גיאו-פוליטיים בסביבתנו מעוררים באופן טבעי חשש קיומי. אבל, לאורך זמן אירועים אלו אינם משפיעים באופן מהותי על הכלכלה. לעומתם, מה שבאמת משפיע על הכלכלה הן פעולות כלכליות בסיסיות, כמו: רכישות בסופר, החלפת רכב, בתי קפה, חופשות, ביגוד, תקשורת ועוד.
יתרה מזאת, בעוד מה שקורה בישראל לא בהכרח משפיע על העולם, מה שקורה בעולם משפיע בהכרח בישראל.
מרבית החסכונות המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים, תוך חשיפה לשוק ההון העולמי, כוללים חשיפה משמעותית למניות חו"ל. לכן, קשה להאמין שהחוסכים במסלולים הללו ייפגעו משמעותית כתוצאה מהלחימה במקרה של תשואות חיוביות במדדים המובילים בעולם.
ומה באשר למשקיע שמעוניין לגדר את עצמו גם בטווח הקצר? השקעות אלטרנטיביות עשויות להיות פתרון מעולה עבורו. השקעות אלו לא סחירות ולכן לא מגיבות בטווח הזמן המיידי. הן לא מושפעות ממצב הרוח של "מר שוק" ותשואותיהן נגזרות בעיקר מנתונים כלכליים ריאליים.
פיזור החסכונות על פני מספר מכשירי השקעה, בכלכלות שונות, בסקטורים שונים ובשילוב אפיקים אלטרנטיביים, עשויים להיות הפתרון עבור מי שמעוניין בשקט לטווח הקצר. לעומת זאת, משקיעים מתוחכמים שלא נרתעים מסיכונים, עשויים דווקא לנצל את הירידות בשוק בעתות מלחמה.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.