את עיקר תשומת הלב מושכות מן הסתם החדשות מהחזית ונדמה שכולנו מייחלים לניצחון עם ישראל, אבל החיים עצמם, כידוע, חזקים מהכל – ולא מעט עובדים שנותרו ספונים בממ"דים או שיש להם ילדים קטנים מושבתים מלימודים, שאותם הם לא יכולים להותיר לבדם בבית, ללא השגחה, טרודים בלא מעט שאלות שנוגעות לדיני עבודה. כדי לנסות ולסייע במענה על חלק מהשאלות, פנינו למומחי המידע של ההסתדרות.
יש להדגיש כי טרם הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים, נזק מלחמה ונזק עקיף והוראת שעה) וטרם נחתם הסכם קיבוצי לגבי המלחמה הנוכחית ועל־כן חלק מהתשובות מבוססות על ניסיון העבר (הסכמים, צווי הרחבה ותקנות נזק מלחמה ונזק עקיף) וחלקן על הוראות חוק.
אם ניתנה ההחלטה של פיקוד העורף כאמור, אזי לא ניתן לחייב את העובד להופיע לעבודה. יש לשים לב כי בהתאם להנחיות הנוכחיות של פיקוד העורף ניתן לקיים פעילות במקומות עבודה שבהם אפשר להגיע למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.
יש לשים לב שבמידה ועובד נעדר מעבודתו, אך מקום העבודה לא נמצא באזור שלגביו ניתנה הוראת מגבלה של פיקוד העורף, ההיעדרות עלולה להיחשב כהיעדרות בלתי מוצדקת. באתר פיקוד העורף מוגדר "מדרג כתום" שבו מתקיימת פעילות "מצומצמת".
יש לשים לב כי בהתאם להוראות פיקוד העורף בדבר איסור התקהלות אין לאפשר באזור המוגדר "המדרג הכתום" מצב שבו מצויים יותר מ־50 איש במבנה בעת ובעונה אחת או עשרה אנשים באיזור פתוח.
בהתאם להוראות פיקוד העורף "התקהלויות ושירותים" הינם התקהלות של אנשים השוהים באותה נקודת זמן באזור מסוים, לרבות מקומות מקבלי קהל (דוגמת מרכזי קניות, מופעי בידור, חתונות, בתי כנסת וכדומה) וההגבלות על השירותים הזמינים לאזרחים.
ההגנה מפני פיטורים ניתנת להורה אחד בלבד.
מתקיים אחד מהתנאים הבאים:
בהתאם לחוק (חוק הגנה על עובדים בשעת חירום התשס"ו־2006) אסור למעסיק לפטר עובדים אשר נעדרים ממקום עבודתם כתוצאה מהוראות שניתנו בסמכות עקב קיומו של מצב מיוחד בעורף.
אם פיקוד העורף לא אוסר על הגעה למקום העבודה, והעובד בחר בכל זאת להיעדר ממקום העבודה (בגלל המצב הביטחוני) האמור לעיל לא יחול. נסיבות היעדרות מוצדקות רגילות כן יחולו (חופשה מאושרת, מחלה).
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) קובע כי אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.
בנוסף, אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים. אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
עובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לקחת חופשה על חשבונם בתקופה זו, אלא באישור המעסיק ולתקופה שאישר.
בהתאם לחוק, במקרה שכזה על המעסיק להתחשב במצב המיוחד. החובה המוטלת על המעסיק על פי חוק היא חובה עמומה: "בקריאה לשירות עבודה של אשה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה, יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם". על פי החוק, החובה היא לכאורה רק כלפי אישה עובדת ולא גבר עובד, כמו כן לא ברור מהי התוצאה האופרטיבית של "הבאה בחשבון של הקשיים".
ייתכן שהתוצאה היא חיוב עבודה לזמן קצר יותר, אך לא פטור מלא מהתייצבות ואין תשובה חד־משמעית לחובת המעסיק. בנוסף, קיים בחוק פטור לחייל או שוטר וכן אישה הרה או אישה שילדה וטרם חלפה שנה מיום הלידה.
מפעל חיוני הוא מפעל או חלק ממפעל שהוכרז ככזה על־ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך, בהיותו חיוני לצורכי הגנה וביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים.
מקומות עבודה המוגדרים חיוניים: מפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), הספקת מזון, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים בצבא וכדומה.
שנית, במבצעים קודמים המדינה התקינה תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים, נזק מלחמה ונזק עקיף, הוראת שעה) ובהן הוסדר, בין היתר, תשלום השכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל הוראות פיקוד העורף. כמו כן, ההסתדרות חתמה על הסכמים קיבוציים עם מדינת ישראל וארגון המעסיקים המחייבים לשלם לעובדים שכר במידה שהם נעדרו בעקבות החלטה של פיקוד העורף. צווי ההרחבה שהוצאו לאחר חתימת ההסכמים החילו את הוראותיהם על כל העובדים אצל מעסיקים באזור שהוגדר בתקנות.
על פי התקנות וההסכמים שייחתמו.
לא ישולם שכר בגין היום הזה, אלא ינכו את ימי החופשה או המחלה כמתוכנן.
אם המפעל שאתה עובד בו הוא "מפעל חיוני", הרי בשעת חירום ניתן להעסיק אותך בשעות נוספות שכן לא חלות עליך הוראותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה. לצורך העסקה במנוחה השבועית צריכה להתקבל החלטה קונקרטית על ידי השר.
במקרה שבו המעסיק בחר מיוזמתו לסגור את מקום העבודה, המעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה שצברו, ובלבד, שהחופשה לא תעלה על שבעה ימים רצופים. ככל ולעובד אין מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק אינו יכול לכפות על העובד לצאת לחופשה ויהיה עליו לשלם לעובד שכר מלא או שלא להוציאו לחופשה מעבר למכסה שצבורה לזכותו.
חשוב לציין כי במקרה כזה המעסיק גם אינו רשאי לנכות את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה שהוא יצבור בעתיד. במקרה שבו מדובר בחופשה שעולה על שבעה ימים רצופים, על המעסיק להודיע לעובד שבועיים מראש, ככל ולא יעשה כן, המעסיק לא יוכל להפחית את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.
יש לפעול על פי הנחיות פיקוד העורף. יש לשים לב כי בהתאם להנחיות הנוכחיות של פיקוד העורף כיום ניתן לקיים פעילות במקומות עבודה שבהם אפשר להגיע למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.
התרעות פיקוד העורף