"הסביבה שלנו וארגוני הטרור סביבנו עוברים לצבא מקצועי. הסיפור של צבא חובה הוא מצוין, אבל לצד זה, יש לדאוג להשאיר לאחר מכן את האנשים הטובים לשירות קבע". כך אומר ל"מעריב" תא"ל (במיל') ששון חדד, היועץ הכספי לשעבר של הרמטכ"ל.

"תשלום הפנסיות הוא רק חלק מתנאי השירות", מציין חדד. "אני מקווה שבעקבות המלחמה בעזה האמירות הפופוליסטיות בנושא ייפסקו. כיום מתברר שהמשאב האנושי בדמות אנשי הקבע הוא היקר ביותר".

תא"ל חדד שימש בתפקיד בשנים 2014־2017 בתקופת בני גנץ כרמטכ"ל ואחריו גדי איזנקוט. כיום הוא מרצה בענייני כלכלה וביטחון לאומי בתל אביב.

לדבריו, תקציב משרד הביטחון, העומד על 76 מיליארד שקל, אינו מספיק. "הוא מיועד להכנות בימי שלום ולא למלחמה עצמה. גויסו 350 אלף אנשי מילואים, שזה יותר מ־15 מיליון שקל ליום. עד כה הושלכו לפחות 6,000 פצצות, ועוד נגרם נזק בגוף וברכוש. המדינה צריכה למצוא משאבים נוספים למימון הלחימה, ומדובר בכ־15 מיליארד שקל. ההוצאה לגיוס 350 אלף אנשי מילואים זה דבר אחד. עלות ההפצצות היא כ־400 מיליוני שקלים ליום, וזה עוד לפני הכניסה הקרקעית".

תקיפת מטרות חמאס ברצועת עזה. קרדיט: דובר צה"ל (צילום :דובר צה"ל)

לדבריו, "מדובר בהיבט הצבאי בלבד. ועדיין לא דיברתי על כיסוי הנזקים האזרחיים, שמסתכמים בעוד מיליארדי שקלים". בתשובה לשאלה האם המספרים הללו מקובלים על אנשי האוצר, הוא אומר: "בהסתמך על מבצעי העבר לגבי ההוצאות המוחשיות וההתחמשות, אין ויכוחים. הוויכוח הגדול בצוק איתן היה על סיפור הטיפול בנפגעי הפוסט־טראומה. הערכנו את ההוצאות בכמה מאות מיליוני שקלים, אבל החשבת הכללית באוצר לא הייתה מוכנה לקבל את זה. בדיעבד צדקנו, ובמלחמה הזאת ההוצאות לצרכים אלה יהיו הרבה יותר גבוהות".

על השאלה מאיפה יגיע הכסף בתקציב, שכבר כיום הוא גירעוני, הוסיף תא"ל חדד: "אני לא רואה אפשרות אחרת אלא להגדיל את הגירעון התקציבי. את הגירעון יכסו באמצעות מס או מלוות חדשים. הגידול ממסים יממן חלק מהגירעון, והיתר יגיע באמצעות גיוס באיגרות החוב".

הוא סבור ש"החוב הלאומי יגדל מרמתו הנוכחית, העומדת על כ־60%, ויחצה את ה־70%. הגירעון בהחלט עלול להיות כפול מהרמה הנוכחית ולהגיע ליותר מ־3%. אם ממשיכים בקצב ובגודל הלחימה הנוכחיים, כולל כניסה קרקעית לשטח, ההוצאות הדרושות לשיקום יישובי העוטף והוצאות פגיעה בתוצר ובמשק בגלל גיוס העובדים - יסתכמו בעשרות מיליארדי שקלים. תראה איך הכבישים והקניונים ריקים. אם בצוק איתן הפגיעה בתמ"ג נאמדה ב־0.35% מהתוצר, הפעם זה יהיה הרבה יותר גבוה".

הריאיון המלא עם יועצו לשעבר של הרמטכ"ל מחר בטור "שוטף פלוס" במעריב־סופהשבוע