אחרי ביקור ניחומים במלון המפונים, אצל משפחות גולדשטיין ואלמוג כתב בפייסבוק: "צעדתי אל האולם כמו הולך על ביצים. קיבלה את פני נעמה. אחותו של נדב המופלא. היא צעירה ממני בהרבה. עבדנו יחד תשע שנים. אבל היא חזקה עשרות מונים ממני. נחנקתי, השתנקתי. ואחר כך גוגו. אבא של נדב. הוא מחבק אותי כדי שלא אבכה. הוא האב השכול. אתם מבינים איזה גזע זה? על הקיר תמונות של נדב ושל ים ז״ל. יופי צרוף.
מתפוצץ מזעם
האיש שכיהן בתפקידים הבכירים ביותר במגזר הציבורי - מנכ"ל האוצר, הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד הפנים, יו"ר נת"ע, יו"ר חברת נמלי ישראל, מנכ"ל הוט, רואה את קריסת המערכות שאמורות לשרת את האזרח, שאת חלקן ניהל, מתפוצץ מזעם, עושה מאמץ לא לרדת לגופו של אדם ולבקר, ומדבר בשטף שקשה לעצור.
"ברור לחלוטין שמשרד האוצר לא עומד בציפיות וגודל השעה. אפילו שר האוצר, כשהציג את התוכנית שלו, הודה ביושר שהיא מוצגת מאוחר מדי. אני לא אעיר על טיב התוכנית, אבל היא לא עברה עוד ועדת שרים לחקיקה, קריאה שנייה ושלישית בכנסת, ומתי, ריבונו של עולם, הוא מתכוון שזה יקרה?
"לעסקים בעוטף נותנים כבר מקדמות ואני מברך על זה. אבל מדוע צריך לשאת בכזה כאב וכזו טרגדיה, על מנת לגרום למערכת לצאת מהקופסה? מדוע לא זזים יותר מהר. למה לא מקיימים צוותי משימה שיפתרו בעיות?
"לפני שבוע הודיע שר האוצר שהוא מקים צוות משימה ומכפיף את אגף התקציבים למנכ"ל במקרה של חילוקי דעות. אני כבר לא יודע על מי מהשלושה יותר לרחם. על ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, למה הגעת למצב הזה? על שלומי הייזלר, איזה מן מנכ"ל צריך הגנה כזאת מהשר? וסמוטריץ', איך הוא הגיע למצב כזה במשרד שהוא מופקד עליו?
"הוא באמת מאמין שאפשר להמשיך את הטרלול עם הכספים הקואליציוניים? הוא לא מבין שהם אנטי־תזה לכל היגיון כלכלי, בטלן וטוב לו, חרוץ ורע לו? זה מה שהוא מעודד פה? עכשיו - כשברור שהעסק הזה יעלה כל כך הרבה כסף? הוא באמת חושב שאפשר גם וגם? הכי חשוב זה סדרי העדיפויות. הם מפחדים לקבוע סדרי עדיפויות, כי אז תיחשף ערוותם".
מאוהבים בשפע
בלינקוב נחשב לבוס קשוח, קשה, מחזיק את כולם קצר וקרוב, אבל מוערך ומאוד ערכי. התפיסה שלו לאיך צריכה להיראות הכלכלה הישראלית ביום שאחרי, מדברת על שינוי עמוק ולא על פודרה שמסתירה את הזיעה. "בעשרות השנים האחרונות", הוא אומר, "החברה הישראלית התאהבה בשפע, לא מה אתה יכול לעשות למען המדינה אלא להפך וזה חייב להשתנות.
"הסקטור הציבורי מנופח במנכ"לים, ועוזרי מנכ"לים, ורכב צמוד ולשכה ותקנים, ויש להם סיסמה: 'מגיע לי הרבה, כי בשוק הפרטי הייתי מקבל יותר'. אין שום חשיבות לכך שאתה עובד ציבור. אני זוכר איך צרם לי בקורונה, כשראיתי את כל עובדי החברות הממשלתיות, שאף אחד מהם לא דאג לפרנסה שלו, כי היא הייתה מובטחת, ובשעה שחברות פרטיות סגרו את שעריהן ופיטרו עובדים.
"מה שאני אומר נכון גם לצבא, אבל זה לא הזמן, כי אנחנו במלחמה. הסקטור הציבורי צריך לעבוד טלטלה, איך עושים חברה יותר צנועה, למה שהייתה פעם. הסיכוי שזה יקרה הוא לא גדול. ושלא יובן לא נכון, אני לא מדבר על הקטנת הסקטור הציבורי, אלא אפילו בהגדלה שלו באנשים טובים ולא בכמות בלתי נתפסת של מנהלים.
"אז כשהולכים לסדרי עדיפויות בתקציב 24', בואו נסרוק את הכל במסרקות ברזל צפופות ונתחיל לטפל בפרות קדושות. הייתי מתחיל בכמה מהלכים סמליים, שלא יעלו הרבה כסף, אבל ייתנו כיוון ומשמעות. הייתי אוסר על עובדי מדינה לטוס לחו"ל. למה? כי צריך להשקיע עכשיו את המשאבים בשיקום החברה הישראלית. רק מקרים שאי אפשר בלי עולים על המטוס. הצעד הזה, כמו צעדים נוספים, מעבירים את המסר שאנחנו צריכים להיות יותר צנועים ולהשקיע בדברים החשובים".
נכלוליות ההנהגה
"אני מתוסכל, שלדרג הפוליטי ולחלק מהדרג המקצועי עוד לא נפל האסימון, כשיש כל כך הרבה משרדי ממשלה מיותרים שעדיין קיימים ומתוקצבים.
"למה ראש הממשלה לא אומר להם, תישארו שרים, אבל תעיפו את כל העוזרים והמנגנונים? מזה אני מתוסכל. ששר האוצר משמר את הכספים הקואליציוניים ולא מעניין אותי כמה חרדים התגייסו. הם לא מבינים שהציר המרכזי צריך להיות ראשי הרשויות המקומיות. את זה למדנו אחרי מלחמת לבנון השנייה. יש לנו ראשי רשויות מעולים וצריך לתת להם לעבוד".
התרעות פיקוד העורף