"אנחנו מנסים להשאיר את העובדים. אנחנו מפסידים מאות אלפי שקלים בחודש כי צוות האחזקה צריך לעבוד רגיל. אצלנו זה כמו גן חיות, אי אפשר לעצור, את הדגים לא מעניינת המלחמה. הפיצוי שהמדינה נותנת לא מכסה את ההפסד, שלא נדבר על הרווח".
לנקרי מוסיף ומציין כי לא יעלה על הדעת שממשלת ישראל תתקצב תוכנית סיוע לעסקים על סמך מרחק גיאוגרפי או על פי מדרג פיקוד העורף ללא מתן סיוע נחוץ לעיר אילת, שלדבריו, "נפגעה קשה בהרבה ממרבית הערים שבתוכנית". לנקרי דורש לכלול את אילת כחריגה בתוכנית הסיוע לעסקים שאושרה לאזור 0־40 קילומטרים מרצועת עזה, או לקבוע מתווה פיצוי ייחודי לעיר שייתן מענה לפגיעה בכלכלת העיר. בנוסף, הוא מבקש שהממשלה תאשר ללא דיחוי תוכנית ייחודית לאילת לעידוד התיירות ולהתמודדות עם המשבר הכלכלי שחווה העיר ושצפוי להחמיר לאחר המלחמה נוכח מאפייניה המיוחדים של כלכלת העיר.
מוות קליני
בימי שגרה, אומר אזרד, התקופה הנוכחית בעיר מתאפיינת בפסטיבלים, באירועי ספורט גדולים ובוועידות שונות, כגון ועידת הנדל"ן ועוד. "בממוצע בתקופה הזאת בתי מלון נעים סביב 70% תפוסה, זאת אומרת שיש לנו בימי שגרה בתקופה הנוכחית בערך כ־30 אלף איש שמבקרים בעיר, לא כולל מתארחים שבאים ליחידות ה־Airbnb", הוא אומר.
מגמה הפוכה
בימים אלה, מציין אזרד, אף על פי שבאילת נמצאת אותה כמות אנשים כמו בשגרה, "הרי שהם לא תיירים, לא נופשים שהגיעו לאילת לשלושה־ארבעה־חמישה ימים לבילויים", הוא אומר. "תייר מגיע לבלות, יוצא למועדונים, לברים, למסעדות, לאטרקציות, לקניות. מי שנמצאים כרגע באילת הם אנשים שפונו מבתיהם, כ־40 אלף מפונים, כאשר בשיא היו מעל ל־60 אלף. הם לא באו לכאן עם כסף לבזבז כתיירים, וגם אם היה להם תקציב להוצאה הוא נגמר בכמה ימים. זאת לעומת תייר שבשלושה־ארבעה ימים קונה את מה שצריך לקנות, ואז בא תייר אחר שגם קונה ומבלה. עכשיו המפונים נמצאים בעיר ועתידים להיות בה עוד שישה שבועות לפחות. המצב כרגע הוא של קיפאון בכל מה שקשור למסחר באילת ופגיעה אנושה בכלכלה".
אזרד מתבסס בדבריו גם על נתוני מרכזי הקניות: "על פי מדד 'ריס' (RIS), הממוצע הארצי בפעילות עסקית ובמחזורים ירד בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ב־17.39%", הוא אומר. "אבל אם ניקח את כלל המרכזים המסחריים שנמצאים באותו מדד, נראה שהמספרים הגדולים ביותר הם בארבעת המרכזים הגדולים באילת. הביג באילת ירד לעומת התקופה המקבילה אשתקד ב־50%, קניון פארק הקרח ירד ב־59%, קניון עזריאלי 'מול הים' ירד ב־60%, והחנויות לאורך טיילת אילת ירדו ב־68%. אנחנו מדברים על ירידה דרמטית בהיקף הכלכלה והמסחר בעיר.
"גם אם ניקח את הנתונים של שב"א לגבי פעילות הישראלים בכרטיסי אשראי בהשוואה לשבוע ממוצע בשנת 2023, אז בעוד שבכל הרשויות נראה מגמה של שיפור לאורך ארבעת השבועות שחלפו מפרוץ המלחמה, הרי שבאילת רואים מגמה הפוכה. באשקלון למשל הייתה בהתחלה ירידה של 55%, בשבוע השלישי למלחמה זה היה 50%, ובשבוע הרביעי 35%. כלומר יש שיפור באחוזים, ורואים זאת בכל הרשויות, למעט כשהערים סגורות לחלוטין, כגון שדרות או קריית שמונה. בתל אביב בשבוע הראשון של המלחמה הייתה ירידה של 41%, ואילו היום הירידה היא של 21%. לעומת זאת, באילת מירידה של 26% בשבוע השני למלחמה, בשבוע הרביעי רואים כבר ירידה של 42%, ואני אומר לך שהמגמה מחריפה. אנחנו גם מסתכלים קצת קדימה, על היום שאחרי".
בימים אלה אילת גם נאלצת להתמודד עם אתגר שלא הכירה קודם - שיגורי טילים שמבצעים החות'ים בתימן לעבר ישראל. "האיום הזה הביא לכך שגם אילת תחת אזעקות, מה שלא היה בעבר", אומר אזרד. "לא היינו מתורגלים לכך ולא רגילים לכך – וגם עכשיו אני לא רוצה להיות רגיל לזה – אבל זה הכניס את אילת לכוננות ואנחנו לומדים לתרגל את הנחיות פיקוד העורף. על ההיבט הכלכלי של העיר אין לזה השפעה, ואני מקווה גם שלא תהיה בעתיד".
התרעות פיקוד העורף