בעידן שבו בלוגרים משפיעים על תנודתיות הבורסה ושערי המניות יותר מבכירי הכלכלנים בעולם, תופעות חריגות כגון "שורט סקוויז" הופכות לשגרתיות ופלטפורמות מסחר עצמאיות זמינות לכל דורש בלחיצת כפתור, לא מפתיע שהחלטות כלכליות הרות-גורל מתקבלות על ידי ציבור החוסכים על סמך טוקבקים בפייסבוק.
ברשת ניתן למצוא דיונים רבים בשאלות הצורך בניהול השקעות מקצועי, אלא שבעוד רובם עוסקים בטיב הידע המקצועי ואופן קבלת ההחלטות, נראה כי יש פרמטר מרכזי שמעולם לא נשקל בדיונים אלו. מסתבר שכל אחד ואחת מאיתנו מקבל החלטות השקעה אשר מוטות באופן אוטומטי בהתאם לדפוס צרכני ופסיכולוגי. החלטות שלעתים מונעות מאיתנו תשואות משמעותיות.
מחקר מקיף שערכו שלושה חוקרים מאוניברסיטת דרום קרוליינה מצא כי בעלי כלבים נוטים להשקיע במניות בעלות סיכון גבוה, בעוד בעלי חתולים נוטים להשקיע דווקא בקרנות נאמנות סולידיות.
בשלב הבא של המחקר, נשאלו בעלי חיות המחמד אחד עשר שאלות שונות, חלקן קשורות לחיות המחמד וחלקן ללא כל קשר לחיית המחמד. בעלי החתולים העדיפו בקביעות מוצרים שמנעו בעיות, בעוד שבעלי כלבים נמשכו למוצרים שהבטיחו רווחים.
"התנהגויות צרכנים מונעות בין היתר על ידי שתי צורות מחשבה מנוגדות: התמקדות בקידום והתמקדות במניעה. הראשונה מאופיינת על ידי התלהבות, חיפוש סיכונים ועדיפות לרווחים מרביים, בעוד שהשנייה מאופיינת בזהירות, סלידת סיכון ועדיפות לצמצום הפסדים. אנו נוטים לקשר כלבים עם התמקדות בקידום, בהתחשב בפתיחות ובסתגלנות שלהם, בעוד שאנו מקשרים חתולים - שהם לרוב זהירים יותר ואדישים יותר - להתמקדות במניעה", הסביר פרופ' שיאוג'ינג יאנג שהוביל את המחקר בראיון למגזין הניהול של אוניברסיטת הרווארד.
עד כמה הוכח המחקר? ובכן, תופתעו לגלות שניתוח מטא-נתונים עצום בארצות הברית מצא כי נגיף הקורונה הדביק יותר בעלי כלבים מאשר בעלי חתולים. כלומר בעלי החתולים אכן נוטים לנקוט בצעדי מניעה יותר מאשר בעלי הכלבים. ניתוח של מונחי החיפוש הפופולריים בגוגל מצא גם, כי בעלי הכלבים חיפשו יותר ביטויים העוסקים בקידום (כמו "לאכול בבית") בעוד בעלי החתולים חיפשו יותר ביטויים העוסקים במניעה (כמו "ריחוק חברתי").
המחקר משמש חוקרי שיווק רבים בהקשר הפסיכולוגי של הויז'ואל הנבחר לפרסומות, בהתאם למטרת הקמפיין ואופי קהל היעד והמוצר. ככל שהמוצר מתמקד במניעה, לרוב יהיה נכון יותר להשתמש בחתול, כאשר הכלב ישמש לשיווק מוצרים המציעים קידום.
אלא ששאלת המפתח של המחקר מובילה לנקודה מהותית נוספת, והיא חוסר האובייקטיביות של כל משקיע באשר הוא. גם אם נתעלם לרגע מהעובדה שהדיונים בפורומים הפיננסיים עוסקים לרוב ברעשי הרקע סביב אפיק ההשקעה, ונניח כי החלטת ההשקעה מתקבלת אך ורק על סמך נתונים פיננסיים מקצועיים ונכונים - בכל מקרה החלטת ההשקעה המתקבלת על ידי המשקיע עצמו נוטה לסיכון-יתר, ולחילופין להימנעות-יתר, בהתאם לפרופיל הפסיכולוגי של המשקיע. בשני המקרים הנטייה עשויה לפגוע במשקיע, בין אם בשל החשיפה לסיכון גבוה מדי ובין אם בשל הפחתת הסיכוי לראות תשואה חיובית.
חשוב לציין כי במקביל להיותו של המחקר הוכחה נוספת לצורך בקבלת החלטות השקעה אך ורק לאחר התייעצות עם בעל רישיון אובייקטיבי, הוא גם מהווה מעין "מדריך" לכל יועץ השקעות באשר לצורך להכיר את הלקוח ברמה האישית. שכן מעבר לתוכניות הפיננסיות שלו, מסתבר שגם לחיית המחמד שלו ישנה השפעה על תיק ההשקעות והמוצרים שיבקש לתעדף, והאיזון נמצא בדרך כלל איפשהו באמצע.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.