"בשבועות האחרונים, עם חזרתם של עובדים רבים ממילואים, יזמנו תוכנית מסודרת שמטרתה להכין את המנהלים לקליטתם מחדש", אומרת ענבר מרק, מנהלת משאבי אנוש, אמדוקס ישראל. "החלטנו להעניק למנהלים ייעוץ פסיכולוגי שייתן להם כלים לקלוט את העובדים והעובדות החוזרים ממילואים ולזהות מצבים חריגים. בפיק של המלחמה 5% מהעובדים שלנו היו מגויסים. עכשיו אנחנו רואים, לשמחתנו, שהם מתחילים לחזור".
אחרי הטרגדיה, העוסקים בתחום מסבירים: מדוע החליטו לא לוותר על "דרום אדום"
בוגרי 8200 מתגייסים למלחמה: תוכנית החירום שנבנתה למען בעלי העסקים
מהו בעצם האתגר בחזרתם?
"אנחנו מבינים שהמציאות השתנתה עבורם. שגרת מלחמה היא מאוד קיצונית, והאתגר הוא לחזור לשגרה קצת אחרת. אנחנו נותנים להם לחזור בצורה הדרגתית, רגישה ומכילה. עבור מישהו שחוזר לעבודה אחרי היעדרות ממושכת זה בעצם כמעט כמו קליטה מחדש בעבודה".
המשפחה במרכז
בשבועות האחרונים חברות רבות בונות תוכניות ייעודיות לקליטתם חזרה בעבודה של אנשי ונשות המילואים שמשתחררים. זה קורה במקביל להמשך סיוע ותמיכה נפשית לכלל העובדים במטרה להתמודד עם האתגרים הרבים והמורכבים של תקופה זו.
"בימי שגרה אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם חברה לייעוץ פסיכולוגי ומעניקים לעובדים מספר פגישות ייעוץ מסובסדות", אומרת מרק. "עם תחילת המלחמה ראינו עלייה בביקוש לייעוץ ותגברנו בהתאם את הסבסוד. עשינו גם סדנאות לעובדים שבני משפחתם מגויסים וגם סדנאות להורים לילדים להתמודדות עם חרדה. כמו כן, אנו מלווים את אוכלוסיית המילואים שלנו לאורך כל המלחמה, עושים פעילויות אוורור לילדיהם, נמצאים בקשר מאוד צמוד עם בני ובנות זוגם. ראינו למשל שבני ובנות הזוג צריכים עזרה אפילו בדברים בסיסיים כמו ארוחות. על מנת להקל עליהם בבישולים, אפשרנו להם להגיע ולאכול בחדרי האוכל בקמפוס שלנו".
לדברי מרק, באמדוקס ישנם גם עובדים שבני משפחתם חטופים וגם כאלה שבני משפחה שלהם מדרגה ראשונה נרצחו. "אנחנו מלווים אותם בליווי צמוד של מנהלים וצוות משאבי אנוש בכל צורך שלהם", היא אומרת. "כמו כן, בסניף שדרות יש לנו מעל 600 עובדים. חלקם הגדול מאוד הושפע מהמלחמה. הסניף עצמו סגור בשלושת החודשים האחרונים, העובדים עובדים מבתי מלון, מכל מיני מקומות. אנחנו תומכים בכל צורכיהם, כמו למשל ארגון עמדות עבודה כדי לאפשר להם לעבוד בצורה מיטבית".
"מתחילת המלחמה היה צורך ראשוני ומיידי בתמיכה וסיוע נפשי, שהתבטא בעזרה רוחבית לכלל העובדים", אומרת יונית לנדוי, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת HP indigo ו־HP ישראל.
"יצרנו מעטפת של יועצים ופסיכולוגים שזמינים 24/7 לכלל עובדינו להתייעצות בדילמות ותמיכה רגשית במתכונת היברידית. העמדנו לרשות העובדים גם שירותי תמיכה עם יועצים ופסיכולוגים שהגיעו פיזית לאתרי החברה לטובת עריכת שיחות אישיות או קבוצתיות. אחרי כחודש וחצי מתחילת הלחימה זיהינו צרכים ייחודיים של עובדים, כי המצב פוגש כל אחד ברמה מאוד אישית. כך בעצם נוצרו כמה קהילות בעלות מאפיינים דומים. התמיכה שהחלה כסיוע רוחבי לכלל העובדים, עברה למודל של קהילות".
אילו קהילות נוצרו?
"למשל קהילת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. המלחמה פוגשת אותם במקומות מאוד מורכבים. יצרנו עבורם סדנה של 12 מפגשים עם אנשי מקצוע וטיפול. קהילה נוספת היא של עובדים שילדיהם או בני זוגם מגויסים. המון עובדים ממש התחילו לקבל התקפי חרדה, אנשים לא נושמים כי הילדים שלהם או בני הזוג נמצאים בעזה או בצפון ולא זמינים. יצרנו עבורם סדנאות במטרה לתת כלים להתמודדות".
בנוסף לכך, מוסיפה לנדוי, "יצרנו מעטפת תמיכה לעובדים הערבים־ישראלים שלנו בשיתוף פעולה עם מיזם קו־אימפקט. יש לנו עובדים מאוד ותיקים שהמצב הנוכחי פוגש אותם במקום מאוד מורכב ורגיש. אנחנו נותנים להם כלים, תמיכה, אוזן קשבת, מקום לוונטילציה. גם את קהילת הלהט"ב - קהילה שבשוטף אנו מטפחים אותה - המלחמה תפסה בצורה מאוד מורכבת. אנו נותנים להם תמיכה וכלים להתמודד עם המצב בשיתוף פעולה עם ארגון LGBTech".
החרדה של העובדים, מציינת לנדוי, מאוד מורגשת מאז פרוץ המלחמה במקום העבודה. "המנהל לא יודע איך הוא מתחיל את היום, איפה זה פוגש אותו ואת העובדים", היא אומרת. "לכן אנו מסייעים מאוד למנהלים בהקשר הזה לא רק עם עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. העמדנו גם קאוצ'רים, שמנהלים יכולים להתקשר אליהם ולהתייעץ בנוגע לדילמות מקצועיות".
לדברי לנדוי, כ־10% מעובדי החברה מגויסים. "פתחנו קבוצת וואטאספ ייעודית למשפחותיהם. המנהלים הישירים ומנהלות משאבי אנוש נמצאים בקשר אישי עם המשפחות", היא אומרת.
שיחה מעצימה
"כבר מ־8 באוקטובר פתחנו מוקד, שעדיין פעיל, לכל העובדים לקבלת עזרה נפשית ראשונה. עשינו גם הכשרות לצוותי משאבי אנוש באתרים השונים, כדי לזהות אנשים שזקוקים לעזרה ובמידת הצורך להפנות לטיפול הנכון", אומרת ריקי בקפיין, מנהלת הפיתוח הארגוני, ההדרכה והגיוס של תנובה. "אנחנו מתאימים מענים בהתאם לצרכים שעולים. בימים הראשונים זה היה המון סביב הילדים בכל הגילים, הייתה המון מצוקה של הורים איך לדבר איתם על המצב. עשינו הרצאות ממוקדות בנושא. אחר כך זה עבר לכל תחומי החיים: סדנאות לאנשים שבני/בנות זוגם במילואים, הרצאות על התנהלות כלכלית שפתאום נהייתה לא פשוטה לחלק מהאנשים. היו גם הרבה שיחות עם מנהלים בנושא ניהול שיחות מעצימות עם העובדים שמעלות חוסן".
הצורך החדש שעלה בשבועות האחרונים, מציינת בקפיין, הוא הכשרת מנהלים בנושא קבלת מילואימניקים שחוזרים לעבודה. "עכשיו אנחנו עובדים על סדנאות למנהלים", היא אומרת. "יש לנו כמה מאות מילואימניקים/מילואימניקיות. אנחנו מבינים שעובד שהיה במילואים 60 יום, החזרה שלו לא טריוויאלית ואנחנו בונים לכך מענים".
מאז תחילת הלחימה תנובה מלווה באופן אישי גם עובדים שחוו אירועים קשים במשפחתם. "יש לנו עובדים שקרוב משפחה שלהם או חטוף, או נהרג או נרצח. מינינו את יפית מרכדו־קטן, מנהלת תחום פיתוח ארגוני בתנובה, לסוג של 'קצינת נפגעים' כדי לטפל בהם מקצה לקצה במודל שפיתחנו תוך כדי", אומרת בקפיין. "ליאור רודאיף, אביה של עובדת שלנו, נועם כץ רודאיף, חטוף. זה מאוד לא פשוט. אחד מהנושאים שאנחנו עוזרים בו לנועם זה להשאיר את הנושא הזה כל הזמן במודעות. בכל אתר שלנו יש כיסא צהוב עם תמונה של ליאור. אנחנו גם מדברים עליו בהתכנסויות שונות".
בתנובה מלווים בימים אלה גם את משפחתו של רס"ב (במיל') אלכסנדר שפיץ ז"ל, מנהל ביטחון מרחבי של תנובה וחבר הנהלה באגף הביטחון זה יותר מ־13 שנים, שנפל בקרבות ברצועה. "החברה כמובן מלווה את משפחתו ותומכת ככל הניתן. נפילתו של אלכס השפיעה גם על העובדים. אנו מלווים אותם, תומכים בהם, ונמצאים שם בשבילם", מציינת בקפיין.
"מבחינת תחושות העובדים, אנחנו כל הזמן מודדים את הדופק, בודקים את התחושות שלהם. זה בא בגלים, זה נע ונד, מד הנפש בימים אלה הוא כרכבת הרים, תלוי באירועים שקורים", אומרת קרן ארז, דירקטורית אחריות חברתית ומיתוג מעסיק בסודהסטרים גלובל. "מ־7 באוקטובר הארגון שלנו נכנס למוד שקראתי לו חמ"ל עובדים, שנועד לבחון את צורכי העובדים שלנו בזמן מהיר ולתת מענה", היא אומרת. "מהר מאוד הבנו שלא רק חשוב החוסן הכלכלי, אם זה לתמוך במפונים, לתת מענקים למי שנהרס לו הבית מטילים, אלא שגם חוסן נפשי חשוב לא פחות. פתחנו מוקד טלפוני לסיוע אישי לעובדים ובני משפחותיהם שפועל גם היום 24/7 וכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומדריכי הורים מוסמכים. כמו כן, באופן קבוע יש עובד סוציאלי במפעלים שלנו. עם תחילת הלחימה הבנו יחד איתו שצריך לתת מענה טיפה שונה".
למה הכוונה?
"הבנו שצריך להיות יותר פרו־אקטיבי ולזהות גם מקרים שלא מגיעים אליך. העובד הסוציאלי החל לעבור ממש בין קווי היצור, לפגוש אנשים, לשאול, לחוש את הדופק, לדבר עם מנהלים, לזהות איפה המצוקה".
קטן וטוב
בנוסף לכך, מציינת ארז, "לאחר שיחות עם מנהלים הבנו שהם צריכים כלים להתמודדות בדבר המטורף הזה. הכנו להם 'קיט מנהלים', על מנת שידעו איך לדבר עם עובדים, איך לנהל שיחות, איך לזהות דברים. כמו כן, 5% מהעובדים שלנו גויסו למילואים. הכנו למנהלים גם מספר חומרים הנוגעים לאנשי מילואים שחוזרים לארגון אחרי תקופה ארוכה, כדי שיוכלו להיות להם לעזר בליווי התהליך הזה".
במטרה להעלות חיוך במציאות הנוכחית, מוסיפה ארז, "אנחנו גם מקיימים פעילות שבועית שנקראת 'משהו קטן וטוב' ומביאים דוכן מזון מיוחד או פעילות מיוחדת שתעלה חיוך לעובדים. אנו גם מסייעים לבני משפחה של עובדים מגויסים, וגם לעובדים שבני משפחתם מגויסים, בין היתר בסיוע כספי בקניית מוצרי מזון באונליין ובהרצאות חוסן".
"אנחנו חברה גלובלית עם 4,500 עובדים בארץ. אנחנו מתחזקים מערך תמיכה נפשי בעובדים גם בימי שגרה. עכשיו, בזמן הלחימה, זה נחוץ ומורגש ביתר שאת", אומרת רותם ממי, מנהלת משאבי אנוש בכירה בחברת ICL. "אנחנו מעסיקים עובדות סוציאליות בשגרה באתרים שלנו. הכשרנו גם את מנהלי ומנהלות משאבי אנוש לתת מענה ראשוני למשברים. סביב המציאות של המלחמה יצרנו גם שותפות עם עמותת נט"ל ועשינו שיחות על התמודדות".
ב־7 באוקטובר, מספרת ממי, "לצערנו, איבדנו שני עובדים שנרצחו, אבל מעגל האבל התרחב עם עובדים ששכלו את הבנים והבנות במסגרת הצבא או במסיבת נובה ברעים. את המשפחות האלה אנחנו מלווים מרגע קבלת ההודעה עם 'ערכת האבל' - החל ממודעת האבל, סידור ההלוויה, אוהל אבלים בשבעה, והמשכנו גם לאלמנטים של הנצחה בעת הצורך".
בימים אלה נערכו ב־ICL לקליטת מילואימניקים שחוזרים. "בשיא שלנו הגענו ליותר מ־600 מגויסים", אומרת ממי. "מנכ"ל החברה החליט לפתוח קבוצת וואטסאפ הכוללת את כלל המגויסים, ההנהלה וועדי העובדים, על מנת לשמור איתם על קשר רציף ולהיות זמינים לשאלות ולכל צורך שהגיע מצדם. שלחנו למילואימניקים שלנו חבילות שונות, ובחנוכה הגענו לעובדי החברה המגויסים כדי להדליק איתם נרות חנוכה. עכשיו, לקראת חזרתם, נבנה עבורם 'קיט' מיוחד. בנינו דף מידע להם, למשפחות שלהם. גם מול המנהלים המסר הוא הדרגתיות, התחשבות. להחזיר את המגויסים עם שיחה אישית, להבין מה עבר עליהם, כדי שנדע להכיל את הסיטואציה שהם חוו במהלך המילואים".