"בימי שגרה אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם חברה לייעוץ פסיכולוגי ומעניקים לעובדים מספר פגישות ייעוץ מסובסדות", אומרת מרק. "עם תחילת המלחמה ראינו עלייה בביקוש לייעוץ ותגברנו בהתאם את הסבסוד. עשינו גם סדנאות לעובדים שבני משפחתם מגויסים וגם סדנאות להורים לילדים להתמודדות עם חרדה. כמו כן, אנו מלווים את אוכלוסיית המילואים שלנו לאורך כל המלחמה, עושים פעילויות אוורור לילדיהם, נמצאים בקשר מאוד צמוד עם בני ובנות זוגם. ראינו למשל שבני ובנות הזוג צריכים עזרה אפילו בדברים בסיסיים כמו ארוחות. על מנת להקל עליהם בבישולים, אפשרנו להם להגיע ולאכול בחדרי האוכל בקמפוס שלנו".
לדברי מרק, באמדוקס ישנם גם עובדים שבני משפחתם חטופים וגם כאלה שבני משפחה שלהם מדרגה ראשונה נרצחו. "אנחנו מלווים אותם בליווי צמוד של מנהלים וצוות משאבי אנוש בכל צורך שלהם", היא אומרת. "כמו כן, בסניף שדרות יש לנו מעל 600 עובדים. חלקם הגדול מאוד הושפע מהמלחמה. הסניף עצמו סגור בשלושת החודשים האחרונים, העובדים עובדים מבתי מלון, מכל מיני מקומות. אנחנו תומכים בכל צורכיהם, כמו למשל ארגון עמדות עבודה כדי לאפשר להם לעבוד בצורה מיטבית".
"יצרנו מעטפת של יועצים ופסיכולוגים שזמינים 24/7 לכלל עובדינו להתייעצות בדילמות ותמיכה רגשית במתכונת היברידית. העמדנו לרשות העובדים גם שירותי תמיכה עם יועצים ופסיכולוגים שהגיעו פיזית לאתרי החברה לטובת עריכת שיחות אישיות או קבוצתיות. אחרי כחודש וחצי מתחילת הלחימה זיהינו צרכים ייחודיים של עובדים, כי המצב פוגש כל אחד ברמה מאוד אישית. כך בעצם נוצרו כמה קהילות בעלות מאפיינים דומים. התמיכה שהחלה כסיוע רוחבי לכלל העובדים, עברה למודל של קהילות".
בנוסף לכך, מוסיפה לנדוי, "יצרנו מעטפת תמיכה לעובדים הערבים־ישראלים שלנו בשיתוף פעולה עם מיזם קו־אימפקט. יש לנו עובדים מאוד ותיקים שהמצב הנוכחי פוגש אותם במקום מאוד מורכב ורגיש. אנחנו נותנים להם כלים, תמיכה, אוזן קשבת, מקום לוונטילציה. גם את קהילת הלהט"ב - קהילה שבשוטף אנו מטפחים אותה - המלחמה תפסה בצורה מאוד מורכבת. אנו נותנים להם תמיכה וכלים להתמודד עם המצב בשיתוף פעולה עם ארגון LGBTech".
החרדה של העובדים, מציינת לנדוי, מאוד מורגשת מאז פרוץ המלחמה במקום העבודה. "המנהל לא יודע איך הוא מתחיל את היום, איפה זה פוגש אותו ואת העובדים", היא אומרת. "לכן אנו מסייעים מאוד למנהלים בהקשר הזה לא רק עם עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. העמדנו גם קאוצ'רים, שמנהלים יכולים להתקשר אליהם ולהתייעץ בנוגע לדילמות מקצועיות".
לדברי לנדוי, כ־10% מעובדי החברה מגויסים. "פתחנו קבוצת וואטאספ ייעודית למשפחותיהם. המנהלים הישירים ומנהלות משאבי אנוש נמצאים בקשר אישי עם המשפחות", היא אומרת.
הצורך החדש שעלה בשבועות האחרונים, מציינת בקפיין, הוא הכשרת מנהלים בנושא קבלת מילואימניקים שחוזרים לעבודה. "עכשיו אנחנו עובדים על סדנאות למנהלים", היא אומרת. "יש לנו כמה מאות מילואימניקים/מילואימניקיות. אנחנו מבינים שעובד שהיה במילואים 60 יום, החזרה שלו לא טריוויאלית ואנחנו בונים לכך מענים".
במטרה להעלות חיוך במציאות הנוכחית, מוסיפה ארז, "אנחנו גם מקיימים פעילות שבועית שנקראת 'משהו קטן וטוב' ומביאים דוכן מזון מיוחד או פעילות מיוחדת שתעלה חיוך לעובדים. אנו גם מסייעים לבני משפחה של עובדים מגויסים, וגם לעובדים שבני משפחתם מגויסים, בין היתר בסיוע כספי בקניית מוצרי מזון באונליין ובהרצאות חוסן".
ב־7 באוקטובר, מספרת ממי, "לצערנו, איבדנו שני עובדים שנרצחו, אבל מעגל האבל התרחב עם עובדים ששכלו את הבנים והבנות במסגרת הצבא או במסיבת נובה ברעים. את המשפחות האלה אנחנו מלווים מרגע קבלת ההודעה עם 'ערכת האבל' - החל ממודעת האבל, סידור ההלוויה, אוהל אבלים בשבעה, והמשכנו גם לאלמנטים של הנצחה בעת הצורך".
בימים אלה נערכו ב־ICL לקליטת מילואימניקים שחוזרים. "בשיא שלנו הגענו ליותר מ־600 מגויסים", אומרת ממי. "מנכ"ל החברה החליט לפתוח קבוצת וואטסאפ הכוללת את כלל המגויסים, ההנהלה וועדי העובדים, על מנת לשמור איתם על קשר רציף ולהיות זמינים לשאלות ולכל צורך שהגיע מצדם. שלחנו למילואימניקים שלנו חבילות שונות, ובחנוכה הגענו לעובדי החברה המגויסים כדי להדליק איתם נרות חנוכה. עכשיו, לקראת חזרתם, נבנה עבורם 'קיט' מיוחד. בנינו דף מידע להם, למשפחות שלהם. גם מול המנהלים המסר הוא הדרגתיות, התחשבות. להחזיר את המגויסים עם שיחה אישית, להבין מה עבר עליהם, כדי שנדע להכיל את הסיטואציה שהם חוו במהלך המילואים".
התרעות פיקוד העורף