"כל השנה האחרונה הייתה שנת משבר משמעותית להייטק. זה התחיל עם הרפורמה והמשיך עם המלחמה", אומרת מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, הפועל בין היתר לקידום תעשיות ההייטק לצמיחה כלכלית ולקידום תהליכים של קביעת מדיניות והסרת חסמים העשויים להשפיע על תעשייה זו.
"הדבר הראשון שהמלחמה השפיעה עליו הוא כמות המגויסים. אם המשק הכללי מדבר על 15%־12%־10% מגויסים מרוב החברות, אז בענף ההייטק כ־30% מגויסים. בחברות יותר צעירות שבתחילת דרכן, למשל בסטארטאפים של חבר'ה צעירים, רואים גם 70% מגויסים. אני מכירה אפילו חברה בתחום ה־AI ש־100% מהצוות שלה גויס והיא כרגע עומדת. איך היא תחזור כשהחבר'ה יחזרו מהלחימה? אנחנו לא יודעים. השוק בזמן הזה מתקדם, לא מחכה".
המשבר שפוקד את ענף ההייטק הישראלי בשנה החולפת מתבטא בכמה היבטים. "זה גם היעדר השקעות מוחלט", אומרת שוורץ. "אנחנו רואים ברבעון האחרון נפילה משמעותית בכל הקשור להשקעות הון סיכון, להשקעות של אנג'לים - שזה מה שמניע את השוק הזה. במשך שנים רוב ההשקעות בהייטק היו השקעות פרטיות, וברגע שההשקעות הפרטיות נעלמו, אנחנו מצפים לראות את ההשקעות הממשלתיות גדלות בצורה משמעותית".
בנוסף לכך, מציינת שוורץ, "אנחנו לא רואים כרגע כמעט בכלל הקמת סטארטאפים חדשים. את היובש הזה נפגוש בעוד שנה־שנתיים, כשנצפה לראות אקזיטים, אבל פתאום הכל עצר. זה עוד אלמנט שאנו מודאגים ממנו. כמו כן, ישנן חברות שכבר גייסו בעבר, אבל עכשיו לא מצליחות לגייס את הסיבוב הנוסף. הגיעה רשות החדשנות והביאה 400 מיליון שקלים לטובת מסלול מהיר, אבל המסלול מביא לך 50%, כאשר את צריכה לגייס עוד 50% מקרנות הון סיכון או מפרטיים - מה שכרגע כמעט בלתי אפשרי. בנוסף לכך, בשנה האחרונה קמו הרבה סטארטאפים לא בישראל, וגם היו חברות שעשו 'היפוך שרוול'. בגדול, רואים ירידה משמעותית בפעילות הייטק בישראל".
"תופעה ייחודית"
"שנת 2023 הייתה שנה מעניינת מהבחינה הזאת שהיו בה מגמות שונות ונוגדות", אומרת קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), המהווה ארגון גג של תעשיות ההייטק ומדעי החיים בישראל. "מצד אחד הייתה ירידה מאוד גדולה בגיוסי ההון ובהנפקות, אבל מצד שני דווקא ראינו שוק הון עולה ועלייה גדולה מאוד בערך המניות של חברות ההייטק. כמו כן, בשנה הזו יצאנו ברפורמה, ואז עברנו למלחמה שבה כ־60־40 אלף אנשי הייטק היו במילואים, שזה הרבה מעל הממוצע מאחוז המועסקים במשק שהיו במילואים. מפני שהייטק הוא הסקטור עם הפריון הכי גבוה במדינה, אז אחוז אנשי המילואים הגבוה והעובדה שהם לא היו בעבודה השפיעו גם ברמת המאקרו. עם זאת, אנחנו רואים התאוששות מסוימת לאחרונה בכמה אינדיקטורים".
"כשאנחנו עושים השוואות אחורה, בין 2023 לשנת 2022, אז הפערים גדולים", אומר ד"ר אלון הסגל, יו"ר המרכז לחדשנות, הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל (עמותה ציבורית המאגדת, מפתחת ומייצגת את אנשי טכנולוגיות המידע והתקשוב בישראל), וראש התוכנית למערכות מידע, האקדמית רמת גן.
"ישנה ירידה משמעותית בהשקעות חיצוניות, בהשקעות בשלב הסיד של יזמויות כאלה ואחרות. כל שנת 2023 הייתה שנה של אי־יציבות במשק הישראלי. זה לאו דווקא הרפורמה המשפטית באופן ספציפי, אלא היה מדובר באי־יציבות, בהרבה מאוד רעש, כאשר חלק גדול מהרעש הגיע מעולם ההייטק, מאנשים של ההייטק. התערער כאן כל המרחב הכלכלי, נקרא לזה, אבל בשום פנים ואופן לא התערער המרחב היזמי. יזמויות היו, ואנשים רצו לפתח בתחילת הדרך. אבל יציבות של משק וסביבה היא עסק מאוד רגיש. ואז גם לפתע מגיע כל מה שקרה ב־7 באוקטובר".
במקביל לכך, מוסיף הסגל, "אנחנו רואים התפתחות יוצאת דופן של פתרונות שנולדו בעקבות הדרישות והצרכים הצבאיים שעלו במלחמה, כגון איתור רחפנים, איתור מנהרות ועוד. המלחמה הזאת רק חיזקה את תפיסת העולם לגבי ההייטק הישראלי, לגבי הטכנולוגיה הישראלית, לגבי היכולת של ישראל להגן על עצמה עם הרבה מאוד טכנולוגיה יזמית. אנחנו הולכים לראות בשדה הקרב בשנה הקרובה - אם נצטרך - כל מיני טכנולוגיות 'מדע בדיוני' שכבר התחילו להתנסות בהן. הפתרונות שנולדו סביב הלחימה הזו פתחו אפשרויות. אנשים אמרו, 'זה מעניין אותנו, מעניין אותנו לראות איך אנחנו מצטרפים לכל הטוב הזה'".
"כמו כן, השר לשעבר יזהר שי, ששכל את בנו ירון ז"ל (לוחם בסיירת נח"ל שנפל בקרב בכרם שלום בשבת השחורה - א"ש), פתח מיזם מדהים של הקמת 1,400 סטארטאפים, כשכל אחד מהם להנצחת נופלים או נרצחים במלחמה. התופעה הזו של חיבור כסף של משקיעים עם ערכים ורצון לזכור ולהנציח היא אלמנט שלא ראינו לפני כן. היא תופסת עכשיו חזק בחברה הישראלית, ואם התופעה הייחודית הזאת תצליח וידחפו את העסק הזה קדימה - יש פה סיכוי למשהו מאוד מעניין שלא חווינו עד היום".
"להערכתי, ההייטק עדיין יהיה הסקטור הכי חזק בארץ עם הפדיון הכי גבוה, אבל אני חושבת שהפער בתשואות יהיה יותר קטן ממה שהתרגלנו עד היום לעומת סקטורים אחרים", אומרת מאיר רובינשטין. "בגדול, מטרת האיגוד שלנו היא לוודא שיש יציבות עסקית והמשכיות עסקית לתעשייה. דרך ההבנה של האתגרים אנחנו יוצאים להבאת פתרונות. אנחנו לא יכולים לעשות את הדברים לבד, תמיד עובדים עם הממשלה, בעיקר עם משרד האוצר וגם עם משרדים אחרים".
"אם אנחנו מסתכלים על 2024, אז יש עדיין הרבה אנשי הייטק שנמצאים במילואים. כל עוד אנחנו נמצאים במסגרת הנוכחית בנושא של המלחמה - שהצבא אומר ששנת 2024 היא שנת מלחמה - אז אנחנו לא צופים איזשהו שינוי מהותי", מסכם הסגל. "לעומת זאת, לגבי 2025 הצפי הוא לפריחה יוצאת מן הכלל. אני צופה שיהיה חיזוק של השוק, הכלכלה תתכנס יותר, אנשים ירצו להשקיע, יהיו כאן פיתוחים יוצאים מן הכלל - הכל כמובן בתקווה שהמלחמה לא תגלוש למלחמת כל בכל".
התרעות פיקוד העורף