"כל השנה האחרונה הייתה שנת משבר משמעותית להייטק. זה התחיל עם הרפורמה והמשיך עם המלחמה", אומרת מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, הפועל בין היתר לקידום תעשיות ההייטק לצמיחה כלכלית ולקידום תהליכים של קביעת מדיניות והסרת חסמים העשויים להשפיע על תעשייה זו.
"הדבר הראשון שהמלחמה השפיעה עליו הוא כמות המגויסים. אם המשק הכללי מדבר על 15%־12%־10% מגויסים מרוב החברות, אז בענף ההייטק כ־30% מגויסים. בחברות יותר צעירות שבתחילת דרכן, למשל בסטארטאפים של חבר'ה צעירים, רואים גם 70% מגויסים. אני מכירה אפילו חברה בתחום ה־AI ש־100% מהצוות שלה גויס והיא כרגע עומדת. איך היא תחזור כשהחבר'ה יחזרו מהלחימה? אנחנו לא יודעים. השוק בזמן הזה מתקדם, לא מחכה".
המשבר שפוקד את ענף ההייטק הישראלי בשנה החולפת מתבטא בכמה היבטים. "זה גם היעדר השקעות מוחלט", אומרת שוורץ. "אנחנו רואים ברבעון האחרון נפילה משמעותית בכל הקשור להשקעות הון סיכון, להשקעות של אנג'לים - שזה מה שמניע את השוק הזה. במשך שנים רוב ההשקעות בהייטק היו השקעות פרטיות, וברגע שההשקעות הפרטיות נעלמו, אנחנו מצפים לראות את ההשקעות הממשלתיות גדלות בצורה משמעותית".
בנוסף לכך, מציינת שוורץ, "אנחנו לא רואים כרגע כמעט בכלל הקמת סטארטאפים חדשים. את היובש הזה נפגוש בעוד שנה־שנתיים, כשנצפה לראות אקזיטים, אבל פתאום הכל עצר. זה עוד אלמנט שאנו מודאגים ממנו. כמו כן, ישנן חברות שכבר גייסו בעבר, אבל עכשיו לא מצליחות לגייס את הסיבוב הנוסף. הגיעה רשות החדשנות והביאה 400 מיליון שקלים לטובת מסלול מהיר, אבל המסלול מביא לך 50%, כאשר את צריכה לגייס עוד 50% מקרנות הון סיכון או מפרטיים - מה שכרגע כמעט בלתי אפשרי. בנוסף לכך, בשנה האחרונה קמו הרבה סטארטאפים לא בישראל, וגם היו חברות שעשו 'היפוך שרוול'. בגדול, רואים ירידה משמעותית בפעילות הייטק בישראל".
"תופעה ייחודית"
"שנת 2023 הייתה שנה מעניינת מהבחינה הזאת שהיו בה מגמות שונות ונוגדות", אומרת קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), המהווה ארגון גג של תעשיות ההייטק ומדעי החיים בישראל. "מצד אחד הייתה ירידה מאוד גדולה בגיוסי ההון ובהנפקות, אבל מצד שני דווקא ראינו שוק הון עולה ועלייה גדולה מאוד בערך המניות של חברות ההייטק. כמו כן, בשנה הזו יצאנו ברפורמה, ואז עברנו למלחמה שבה כ־60־40 אלף אנשי הייטק היו במילואים, שזה הרבה מעל הממוצע מאחוז המועסקים במשק שהיו במילואים. מפני שהייטק הוא הסקטור עם הפריון הכי גבוה במדינה, אז אחוז אנשי המילואים הגבוה והעובדה שהם לא היו בעבודה השפיעו גם ברמת המאקרו. עם זאת, אנחנו רואים התאוששות מסוימת לאחרונה בכמה אינדיקטורים".
"כשאנחנו עושים השוואות אחורה, בין 2023 לשנת 2022, אז הפערים גדולים", אומר ד"ר אלון הסגל, יו"ר המרכז לחדשנות, הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל (עמותה ציבורית המאגדת, מפתחת ומייצגת את אנשי טכנולוגיות המידע והתקשוב בישראל), וראש התוכנית למערכות מידע, האקדמית רמת גן.
"ישנה ירידה משמעותית בהשקעות חיצוניות, בהשקעות בשלב הסיד של יזמויות כאלה ואחרות. כל שנת 2023 הייתה שנה של אי־יציבות במשק הישראלי. זה לאו דווקא הרפורמה המשפטית באופן ספציפי, אלא היה מדובר באי־יציבות, בהרבה מאוד רעש, כאשר חלק גדול מהרעש הגיע מעולם ההייטק, מאנשים של ההייטק. התערער כאן כל המרחב הכלכלי, נקרא לזה, אבל בשום פנים ואופן לא התערער המרחב היזמי. יזמויות היו, ואנשים רצו לפתח בתחילת הדרך. אבל יציבות של משק וסביבה היא עסק מאוד רגיש. ואז גם לפתע מגיע כל מה שקרה ב־7 באוקטובר".
איך היית מסכם את השפעת המלחמה על עולם ההייטק?
"קודם כל, הרבה מאוד מחברות ההייטק בישראל פשוט נכנסו לאחריות תאגידית, מה שנקרא, בצורה מאוד אינטנסיבית והייתה השקעה הפוכה: במקום שיהיו השקעות לתוך הייטק, ההייטק השקיע לתוך החברה הישראלית. זאת תופעה יוצאת מהכלל, שרק הגבירה את הרצון של משקיעים מכל העולם, במיוחד משקיעים ציונים יהודים, להשקיע".
במקביל לכך, מוסיף הסגל, "אנחנו רואים התפתחות יוצאת דופן של פתרונות שנולדו בעקבות הדרישות והצרכים הצבאיים שעלו במלחמה, כגון איתור רחפנים, איתור מנהרות ועוד. המלחמה הזאת רק חיזקה את תפיסת העולם לגבי ההייטק הישראלי, לגבי הטכנולוגיה הישראלית, לגבי היכולת של ישראל להגן על עצמה עם הרבה מאוד טכנולוגיה יזמית. אנחנו הולכים לראות בשדה הקרב בשנה הקרובה - אם נצטרך - כל מיני טכנולוגיות 'מדע בדיוני' שכבר התחילו להתנסות בהן. הפתרונות שנולדו סביב הלחימה הזו פתחו אפשרויות. אנשים אמרו, 'זה מעניין אותנו, מעניין אותנו לראות איך אנחנו מצטרפים לכל הטוב הזה'".
"כמו כן, השר לשעבר יזהר שי, ששכל את בנו ירון ז"ל (לוחם בסיירת נח"ל שנפל בקרב בכרם שלום בשבת השחורה - א"ש), פתח מיזם מדהים של הקמת 1,400 סטארטאפים, כשכל אחד מהם להנצחת נופלים או נרצחים במלחמה. התופעה הזו של חיבור כסף של משקיעים עם ערכים ורצון לזכור ולהנציח היא אלמנט שלא ראינו לפני כן. היא תופסת עכשיו חזק בחברה הישראלית, ואם התופעה הייחודית הזאת תצליח וידחפו את העסק הזה קדימה - יש פה סיכוי למשהו מאוד מעניין שלא חווינו עד היום".
מה אתם צופים מבחינת עתיד הענף בישראל?
שוורץ: "אנחנו אנשים אופטימיים. עורף חזק משמעו כלכלה חזקה ואנחנו מחויבים לעשות את הדבר הזה. אנחנו עושים למען זה כל מיני פעילויות. למשל במקום המשקיעים הזרים שהלכו, אנו רוצים לנסות להביא לפה משקיעים יהודים מחו"ל שישקיעו. אנחנו יוצאים בתוכנית שתנגיש סטארטאפים ישראליים ברחבי העולם. כמו כן, רואים שכמעט אחרי כל מלחמה, ברגע שהיא מסתיימת, הכלכלה מתחילה להמריא, ואנחנו אופטימיים. אבל כדי שזה יקרה, חייבים את הצעדים הכלכליים הנכונים".
כמו מה למשל?
"אנחנו מצפים מהממשלה להגדיל את ההשקעות באופן משמעותי דרך רשות החדשנות, שייתנו השקעות באחוזי מענק גבוהים יותר מ־50%, וגם מצפים שמדינת ישראל תקל את מדיניות המס הגלובלי עם החברות הבינלאומיות".
"חשש ליציבות"
"להערכתי, ההייטק עדיין יהיה הסקטור הכי חזק בארץ עם הפדיון הכי גבוה, אבל אני חושבת שהפער בתשואות יהיה יותר קטן ממה שהתרגלנו עד היום לעומת סקטורים אחרים", אומרת מאיר רובינשטין. "בגדול, מטרת האיגוד שלנו היא לוודא שיש יציבות עסקית והמשכיות עסקית לתעשייה. דרך ההבנה של האתגרים אנחנו יוצאים להבאת פתרונות. אנחנו לא יכולים לעשות את הדברים לבד, תמיד עובדים עם הממשלה, בעיקר עם משרד האוצר וגם עם משרדים אחרים".
מה את מצפה שיקרה?
"יש כמה דברים על הפרק. הראשון הוא לוודא מלמעלה שאף אחד לא מזיז לנו את הספינה, כלומר שלא יעשו שינויים שיזעזעו את הספינה. זה אומר לא להמציא רגולציות חדשות, לא להרעיד את הספינה בנושא מס חברות גלובלי. כמו כן, בסקרים ובסטטיסטיקות שלנו ראינו שבעקבות פחד מרפורמה ועוד גורמים למעלה מ־50% מהחברות השנה התאגדו בארצות הברית ולא בישראל. זה דבר נוסף חשוב, כי עד לפני שנה רוב החברות התאגדו בישראל. ראינו גם ירידה בהקמת סטארטאפים חדשים בישראל. אם היינו רגילים לכמויות מאוד גדולות של סטארטאפים חדשים שקמים, הרי של־2024 יש צפי ל־400־300, ירידה של עשרות אחוזים. אנחנו אומרים שאפשר לתקן את זה, כדי לעודד את הפעילות בישראל כמה שיותר".
איך עושים זאת?
"צריך לתת איזושהי אפליה לטובה, תמריץ לחברות ישראליות מבחינת מיסוי. היה כאמור גל של הקמת חברות מחוץ לישראל, ואם זה יימשך ככה, אני באמת חוששת מאוד ליציבות של התעשייה. אם רוצים לשנות את המגמה הזאת, צריך להכניס תמריצים, בעיקר לתת שיעור מס נמוך יותר על רווח הון של מכירת מניות בסטארטאפים ישראליים לעומת סטארטאפים זרים. ואז ברגע שזה קורה, פתאום יש תמריץ להקים חברות בישראל. דבר נוסף מתייחס להשקעות של המוסדיים. יש גם ירידה בהשקעות של המוסדיים. יש מתווה רחב היקף, עם הרבה חשיבה מאחוריו, שבו אנחנו מציעים איך להביא את הכסף של המוסדיים לפעילות של הקרנות. כל זה צריך להתבצע הרגע, אנחנו לא יכולים לחשוב על 2026־2025".
"אם אנחנו מסתכלים על 2024, אז יש עדיין הרבה אנשי הייטק שנמצאים במילואים. כל עוד אנחנו נמצאים במסגרת הנוכחית בנושא של המלחמה - שהצבא אומר ששנת 2024 היא שנת מלחמה - אז אנחנו לא צופים איזשהו שינוי מהותי", מסכם הסגל. "לעומת זאת, לגבי 2025 הצפי הוא לפריחה יוצאת מן הכלל. אני צופה שיהיה חיזוק של השוק, הכלכלה תתכנס יותר, אנשים ירצו להשקיע, יהיו כאן פיתוחים יוצאים מן הכלל - הכל כמובן בתקווה שהמלחמה לא תגלוש למלחמת כל בכל".