"אנחנו משקיעים בחברות הייטק בוגרות הקשורות בישראל. יש לנו קולגות ברחבי העולם, וביניהם משקיעים שמשקיעים איתנו", הוא אומר. "מ־7 באוקטובר אני מרגיש שתמיד צריך לדבר איתם על המצב, אבל כל פעם הנרטיב משתנה. בימים ובשבועות הראשונים היה צריך יותר להסביר להם שזה לא עוד סיבוב, שזה לא קשור לקונפליקט הישראלי־פלסטיני, אלא שזה סיפור אחר לגמרי, שקרתה פה פעולת טרור, ממש כמו דאע"ש והנאצים".
מאז פרוץ המלחמה בחברות רבות הפועלות באופן שוטף מול עמיתים מחוץ לארץ מרגישים צורך לעסוק גם בהסברה מול הקולגות לעבודה ולתווך להם את המצב המורכב בישראל בימים אלה.
אחרי שצ'מסי הבהיר לעמיתיו ש"לא מדובר בעוד סיבוב", הוא החל לדבר גם על נושא החטופים. "אנחנו מדברים על תמהיל החטופים, מתינוקות ועד קשישים, משתפים את סיפוריהם והעדויות שהגיעו ממי שחזרו מהשבי. המטרה שלנו היא לחבר אותם למתרחש פה, שיבינו שזו נקודת מפנה בהיסטוריה הישראלית", הוא אומר.
דבר נוסף שמאוד חשוב לצ'מסי להדגיש לקולגות זו העמידות של החברה הישראלית. "אני מסביר שגם במצב קשה אנשים עושים פה הכל כדי לקדם את הכלכלה, שדברים קורים פה, חברות מגייסות כסף, קמות קרנות", הוא אומר. "חשוב לי שמצד אחד יבינו את הכאוס המטורף, ומצד שני יידעו שאנחנו עם מאוד חזק, שתעשיית ההייטק היא תעשיה חזקה. נכון שהתעשייה חטפה מכה קשה ברמה הלאומית, אבל זה רק מחזק אותנו".
לצ'מסי, כאמור, יש מנהג. "בסוף כל שיחה או שאני משתף מסך או שולח לינק לאחד הפוסטים האקטואליים של יוסף חדאד בלינקדאין. הוא מעביר מצוין את המסרים. הפוסטים שלו גם תמיד מתורגמים לאנגלית ואנשים יודעים להתחבר אליהם".
אנושיות שנרמסה
"בכל שבוע שלחתי מייל לבכירים של החברה לגבי מה קורה בישראל, מהן המטרות בתמרון הקרקעי. הסברתי שחשוב לנו להחזיר את החטופים ואת הביטחון בעוטף. היה לי גם חשוב להסביר שהתעשייה הישראלית חייבת להמשיך את הפעילות, ואנחנו חייבים לסייע לה. השתמשתי גם במסרים של סטארט־אפ ניישן סנטרל Israeli tech delivers - NO MATTER WHAT, במטרה שימשיכו פה את ההשקעות והפעילות".
בסוף נובמבר טסה אשר ליפן, שם השתתפה בכנס מנכ"לים. "עשיתי מצגת על המצב בישראל, הדגשתי בעיקר את הטכנולוגיות שפותחו כדי להתמודד עם האתגרים, הדגשתי שהכלכלה הישראלית חזקה, ובסוף האירוע הדלקתי נר ונשאתי תפילה לשחרור החטופים. אני גם עונדת כל הזמן את הצמיד הצהוב כאות הזדהות להחזרת החטופים, והסברתי להם מה זה", היא מספרת. "ביפן קיבלתי תגובות מאוד חמות. הם גם דיברו איתי על אתגרים שיפן התמודדה איתם. הבוס שלי, למשל, דיבר על הירושימה. המשפחה שלו הגיעה משם, הוא דיבר על צמיחה מתוך משבר".
"באותה שבת ההנהלה האמריקאית של החברה כבר ביטלה מיוזמתה פגישות רוחביות שדורשות הרבה הכנה מהעובדים המקומיים שלנו, כדי להקל על המצב ולהוריד כל עבודה שאפשר. החברה הייתה מאוד מחוברת למה שקורה בארץ מבחינת מידע, שלחתי להם הרבה לינקים לכתבות באנגלית שמשקפות את המצב. הייתה תחושה של גיבוי מלא ושהם נותנים גב".
דסקית לראש העירייה
לדברי זילברשטיין, "מתוקף העובדה שאנחנו חברה גלובלית שמרבית לקוחותיה בחו"ל, התפקיד תמיד מצריך טיסות מרובות. הפעם, מפני שיש הימנעות מהגעה לישראל, אנחנו אפילו טסים יותר. אני בוחר לפתוח כל הרצאה או פגישה במספר דקות שבהן אני מחבר למה שקורה בישראל, מדבר על נושא החטופים ורק אחר כך עובר לשיח העסקי. אני גם לא מוריד את הדסקית של החטופים. אנשים שואלים על זה, מתעניינים. המעבר לשיח העסקי נעשה על ידי הקרנת סרטון שצילמנו בשבוע השני ללחימה מהמפעל שלנו בקריית גת, שממחיש את המחויבות שלנו להמשכיות עסקית גם בזמן מלחמה, במצב שבו עובדים גויסו למילואים ועובדים אחרים פונו מבתיהם. אגב, קרה גם לא מעט פעמים שכשניהלנו שיחות זום, הייתה פתאום אזעקה שחייבה אותנו לעשות הפסקה קצרה, להגיע לממ"ד ולחזור. גם ההתנסויות הללו שלהם איתנו מלמדות אותם הרבה על מציאות לא הגיונית, שלצערי אצלנו עברה כבר לשגרה".