"כשנכנסנו לממשלה, הגדרנו את השותפות לתקופת המלחמה - ולא עמדנו עם סטופר ביד. הדבר שעומד בראש מעייניו של הציבור הוא שישראל תנצח במלחמה, שתוצאותיה יקבעו את מעמד המדינה באזור ובעולם לתקופה מאוד ארוכה", אומר השר גדעון סער ל"מעריב".
איילת שקד בראיון מיוחד: אם נתניהו לא יקבע תאריך לבחירות המדינה תבער
אי הפנמת הקטסטרופה: דו"ח המבקר על יוקר המחיה רלוונטי במיוחד כיום | שרוני
לדבריו, "נתניהו נושא באחראיות המרכזית למחדל בעזה ולאירועי השבת השחורה. זו צריכה להיבחן על ידי ועדת חקירה ממלכתית שתקבע את מדרג האחריות והפקת הלקחים. היה פה מחדל רב־ממדי מדיניותי, מבצעי ומודיעיני, אבל זה לא הזמן ללכת לבחירות. בשלב זה, אני נותן עדיפות למלחמה באויבים מאשר לחידוש מלחמות היהודים. כרגע זו תהיה טעות לפרק את ממשלת החירום, אבל אם אגיע למסקנה שהממשלה לא הולכת בכיוון הנכון, אשקול מחדש את דעתי".
סער, שכיהן בעבר כשר המשפטים, כשר הפנים וכשר החינוך, מוסיף: "בעזה נלחמים עדיין, ואני בדעה שצריך להפעיל כמה שיותר לחץ צבאי ולא להפסיק. לשקול פרישה מהממשלה ולחדש את המלחמה הפוליטית הפנימית זה לא יהיה נכון".
בתשובה לשאלה אם קיימת אפשרות לשינוי הרכב הממשלה דרך הצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבי, הרחיב סער: "להערכתי, הסיכוי לכך שואף לאפס, אבל אני לא עוסק בתקופה זו בפוליטיקה, ואין לי עניין להתייחס לכך. אני לא רוצה לתת לנתניהו עצה האם להתפטר. היום אנחנו במצב שבו כל מי שהיו במשמרת ב־7 באוקטובר, מביבי ועד שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמן וראש השב"כ לא התפטרו, אבל זה לא אומר שהם לא נושאים באחריות".
באשר לתקציב 2024 סער אומר: "הצבעתי נגד, כי מדובר בתקציב גרוע. כשמצפים מהעם להתגייס בתקופת חירום כלכלית ולהוריד את הגירעון, הממשלה חייבת לתת דוגמה אישית, וזה לא קרה. בצד ההכנסות, היה צריך לשחרר את הרווחים הכלואים שבידי החברות ולגייס 20 מיליארד שקל בחלוקת דיווידנד באמצעות תנאי מיסוי מקילים. היה נכון לתת דוגמה אישית, כמו קיצוץ השכר לבעלי שכר גבוה במגזר הציבורי. אפשר היה ללכת להקפאת שכר במגזר הציבורי ולקבל 1.5 מיליארד שקל. לו הממשלה הייתה סוגרת משרדים מיותרים ומצמצמת בכספים קואליציוניים, ניתן היה לרתום את הציבור ואת ההסתדרות. אבל ראש הממשלה החליט כנראה שהמצב לא מספיק קשה".
הראיון המלא עם סער יפורסם מחר בטור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"