על רק הימשכות המלחמה: האם נמצא הפיתרון למשבר החקלאות?

המלחמה העלתה את נושא הביטחון התזונתי על סדר היום, לאחר שחלק גדול מהחקלאות המקומית נפגע וחלק מהייבוא התגלה כבעייתי. יש מי שבטוח שהפיתרון הוא בתעשיות מתקדמות כמו אגרו־טק ופוד־טק, אך המדינה לא מבינה זאת

טליה לוין צילום: ג'רמי לדנר
מתנדבים במושב אבני איתן
מתנדבים במושב אבני איתן | צילום: מיכאל גלעדי פלאש 90
3
גלריה

כמעט ארבעה חודשים בתוך המלחמה ושוב עולה הסוגיה המדאיגה של הביטחון התזונתי של מדינת ישראל. בין אם זה חרם, בין אם אלו החות'ים, שגורמים לעיכוב סחורות בדרכן לישראל, בין אם אלה חברות שהפסיקו ואולי יפסיקו בעתיד לשנע לכאן סחורה. וזה עוד לפני שדיברנו על החקלאים הישראלים, שעדיין אין צפי לשובם אל המטעים שנמצאים בקרבת הגבול בצפון ובדרום. נוסיף לכך את העובדה שאין עדיין צפי לסיום המלחמה ואפשר כי לא יהיה מנוס מפתיחת חזית נוספת בצפון, וניווכח שגם היבולים של השנה הבאה בסכנה.

"זה קרה בהרבה מאוד מדינות. באיחוד האמירויות למשל, הם פתאום מצאו את עצמם עם 95% יבוא מתוך כלל המזון במדינה ושמו להם למטרה בשנים הקרובות להגיע לפחות ל־20% של ייצור עצמי על ידי הקמת מפעלי מזון וחקלאות. זה קרה גם בישראל. את זוכרת את האונייה שנתקעה בסואץ ויצרה פקק מטורף? זה היה בסך הכל עניין של כמה ימים, והעלה את כל המחירים בצורה דרסטית, וזה קרה עוד לפני כל הסיפור הזה עם החות'ים כרגע.

"רק עכשיו הרבה מאיתנו רואים שבעקבות מה שקרה באוקטובר ובפרט העובדה שהחקלאות שלנו נמצאת על הגבולות, אנחנו צריכים לחזק עוד יותר את התעשייה המקומית. ואכן הייתה התעוררות מאוד גדולה ומשמחת בנושא, בעיקר בקרב אנשים שמעולם לא ביקרו במטע חקלאי ופתאום מצאו את עצמם עובדים וקוטפים ועוזרים לחקלאים.

מהבחינה הזאת זה עשה שירות טוב לתעשייה המקומית כי זה חיבר את האנשים אליה, גרם להם להבין שבסופו של דבר זו הבחירה הנכונה שהם צריכים לעשות. אבל ההתעוררות בקרב האנשים הרגילים נקרא לזה ככה, עד כמה שהיא מאוד חשובה ורלוונטית, היא לא מספיקה. אם לא תהיה תמיכה מהמדינה ואם לא יעבירו עוד משאבים לתעשיית האג־טק, לכל הפיתוחים שמשכללים גם את עבודת החקלאי והיבול, זה לא יעבוד".

אורי פדרמן
אורי פדרמן | צילום: יחצ

"כשאני מגיע למרוקו, או לפרו ואני מסביר שאני עוסק בחקלאות מתקדמת ויש לנו בפרו למשל מפעל לפיתוח דשן נוזלי, משהו שעד 2019 בכלל לא היה מוכר שם, מסתכלים עליי ממקום מאוד גבוה, עליי כישראלי. המיתוג הישראלי והפיתוחים ככל שתהיה להם יותר השקעה, כך הם ייצרו אימפקט חזק יותר שישפיע גם על מה שקורה בתוך המדינה וגם מחוצה לה".

תלמידי שכבת ט' בתיכון שייטים דרכא בערבה התיכונה
תלמידי שכבת ט' בתיכון שייטים דרכא בערבה התיכונה | צילום: גלי אסא, הערבה התיכונה

"חקלאות היום זה לא רק חקלאי שחורש עם טרקטור ומפזר את הדשן בעצמו באדמה. הפיתוחים מתקדמים ואחד ממפעלי הדשן שלנו למשל מציע פתרונות מתקדמים לחקלאים שגם מקדמים אותם הן מבחינת הקיימות והן מבחינת שיפור איכות היבול והעקביות. בחקלאות המודרנית יש עבודה הרבה יותר מדויקת ומחושבת, ישנם פיתוחים שיכולים לומר לחקלאי בדיוק באיזה חלק במטע חסר דשן או מה בדיוק חסר".

מפעלי הקפה שלהם ממוקמים באשדוד ובחולון, אבל אתגרי המלחמה לא פסחו גם עליהם. "אין לנו מה להתלונן כי אנחנו לא יושבים ממש על הגבול, אבל בהחלט הרבה מהלקוחות שלנו, בין אם בחקלאות ובין אם בקפה נפגעו מזה. כל הקיבוצים בעוטף הם לקוחות שלנו, גם בצפון יש לנו המון לקוחות על הגבול ובחודש הראשון זה היה אפילו מאוד מסוכן מבחינת שינוע סחורה בשטח פתוח, אבל כמובן שעשינו את זה".

תגיות:
חקלאות
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף