פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית קריית אונו, התראיין היום (ראשון) בתוכניתם של אודי סגל וענת דוידוב ב-103FM, והתייחס להורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת מוד'יס.

לאחר החלטת מודי'ס: מהו בכלל דירוג אשראי ומה משמעותו? | כל מה שצריך לדעת
אחרי הורדת דירוג האשראי: חשש בישראל מצונאמי כלכלי

"נפתחה פה דלת לגל של ירידות דירוג אשראי, גם של חברות הדירוג הנוספות וגם של חברת מודי'ס עצמה. הדבר הזה הוא לא היה מחויב המציאות והוא מאוד מאוד מצער. אני חושב שכל ההתפתחות המסוכנת והמיותרת הזו היא על ראשו של שר האוצר. חברת הדירוג מפנה את האצבע המאשימה אליו בצורה מאוד מאוד ברורה, כיוון שבסופו של דבר לא היה מקום אמיתי, מקצועי, להורדת דירוג האשראי. צריך לזכור שני דברים, הייתה לנו כבר מלחמה קשה מאוד שהשלכות הכלכליות הרבה יותר חמורות מאשר זו, האינתיפאדה השנייה, ועדיין לא ירד לנו דירוג האשראי". 

יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

"בוודאי, הנזק הכלכלי של האינתיפאדה השנייה היה יותר חמור משמעותית", הוסיף, "ההשלכות של עלות הלחימה עצמה הם רק חלק מההשלכות הכלכליות של מלחמה. באינתיפאדה השנייה ההשלכות היו הרבה יותר משמעותיות, וכתוצאה ממנה הממשלה הגיעה לסף פשיטת רגל. לא היה דבר שהוא מחויב המציאות".

בצלאל סמוטריץ' (צילום: רויטרס)
בצלאל סמוטריץ' (צילום: רויטרס)

"לפני שלושה חודשים הזהירו חברות הדירוג שהן בוחנות לשלילה את האופק של המשק, בדו"ח הנוכחי הן מציינות מה הבעיה המרכזית שלהן - היעדר חזון של המדיניות הכלכלית, אובדן אמון מוחלט במדיניות הכלכלית שמוביל שר האוצר. אתה לא יכול להגיש תקציב שכאילו הוא מנותק לחלוטין מהשלכות המלחמה על המשק, אתה לא יכול לדאוג אך ורק למימון הוצאות המלחמה בלי לוודא שרמת ההוצאה שלך תואמת את השלכות המלחמה", ציין.

"כבר לפני המלחמה התחלת לפתח גירעון מאוד משמעותי שמתקרב לשלושה אחוזי תוצר. הבעיה היא שהולך ונוצר גירעון בלי קשר למלחמה, 100 מיליארד ש"ח בשנה. זה לא משהו שאפשר לעמוד בו לאורך זמן, וכאשר שר האוצר משדר לחברות הדירוג שלא מעניין אותו הסיטואציה הזו, שיוקר המחיה פה מקשה על הצמיחה במשק ועל התפתחות ההכנסות של הממשלה, אז מצד אחד ההוצאות מתפרעות לא בגלל המלחמה, ומהצד השני ההכנסות נפגעות כי פוטנציאל הצמיחה לא ממומש, אז אתה ממשיך לדבר על גירעון שימשיך להתנהל עוד שנים. הבעיה זה לא שהדירוג ירד, הבעיה שלנו שהדירוג חושף את מה שאני אומר שבועות ארוכים, שהמדיניות הכלכלית לא מתאימה ומדרדרת את מצב המשק", ציין.

לאחר מכן אמר: "ערב המלחמה היינו עם גירעון של כמעט 3 אחוזי תוצר, בעקבות המלחמה ברור שאנחנו צריכים להגדיל את הוצאות הביטחון, הריבית עלתה, וכמובן הוצאות מערך בריאות הנפש וכו' מביאות אותנו לגירעון של 100 מיליארד ש"ח בשנה. אתה צריך להוריד לפחות 30 מיליארד ש"ח מההוצאה השוטפת שלך. בתקופת מלחמה לא תוכל לצמוח בשישה אחוזים, אבל אפשר בשניים או שלושה. יהיה לזה השלכות גם על ההכנסות ממיסים ובוודאי בתום המלחמה. אבל אם אתה לא עושה את זה ולא את זה, אתה ממשיך בגירעון של 100 מיליארד. 

"במוד'יס מוטרדים מהיעדר חזון, אין אופק לממשלה בהיבט הכלכלי", הוסיף, "זה הדבר המרכזי שמטריד בדו"ח הזה. אני מזכיר, לאורך כל השנה 300 כלכלנים טענו שהרפורמה המשפטית תביא לירידת האשראי, אני אמרתי שזה בולשיט, אבל גם אני עצמי אמרתי לפני שלושה שבועות שדירוג האשראי יירד אם התקציב הזה יעבור. לא לקחו אותי ברצינות, זו התוצאה. אין יד על ההגה בתחום הכלכלי".

ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם)
ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם)

לסיום אמר זליכה: "לגבי מר נתניהו, בזכות ההתערבות של נתניהו ב־2003 לא ירד לנו הדירוג בתנאים הרבה יותר קשים, הוא מנע באמצעות תוכנית כלכלית חדשה את ירידת הדירוג. הרבה יותר מטריד אותי שנפתח פה פתח לגל של ירידות דירוג נוספות, וזה כבר מסוכן. זה כבר ישפיע על השווקים הפיננסים. זה לא בריא וזה מיותר. שום דבר לא אבוד, ממש ממש שום דבר. אנחנו בסה"כ משק חזק, אם נחליש אותו במו ידינו אנחנו יכולים לצלוח את המלחמה הזו ולצאת לצמיחה מהירה בסיומה. כשאתה קורא את תגובת שר האוצר, זו תגובה מופרעת, פשוט מופרעת.

סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103FM