כולנו מרגישים לאחרונה את גל ההתייקרויות במוצרי המזון, כשבכל פעם חברה אחרת מודיעה על העלאות מחירים. לדברי ד"ר יצחק ספורטא, מרצה בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, "מחירי המזון בישראל עולים - ולא רק בסופר אלא גם במסעדות ששם יש גם רכיבים כמו מחיר העבודה וכל עלויות התפעול מסביב. אם השכר שלנו היה עולה באותה מידה זה היה חסר משמעות, אך זה לא המצב. בשנים האחרונות אמנם הייתה עלייה בשכר המינימום, אך לא אצל כולם השכר עלה ואז זה משפיע על אנשים עם חוסר ביטחון תזונתי וברמות נוספות: הרי לא רק מחירי המזון עולים, אלא גם הדיור, התחבורה, התקשורת ועוד". 

ד''ר יצחק ספורטא (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
ד''ר יצחק ספורטא (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

"מערכת אדירה של לחצים": הלחץ מבית יכריע את נסראללה וימנע מלחמה?
רק דיבורים? "שהאמריקאים ייקחו על עצמם את האחריות על הרצועה"

יש תופעה ייחודית לצרכן הישראלי?
"יש פה תופעות שבהחלט מודגשות בצרכן הישראלי כמו כמות גדולה של זריקת מזון. בארגון לקט ישראל מציינים שמזון רב נזרק לפח. לדבר הזה יש גם השפעה כלכלית".

יש קנייה מרובה מדי בישראל?
"כן, הסופר בנוי פיזית ככה שנקנה יותר. אם נגיד תרצה לקנות חלב תצטרך לעבור את כל הסופר. הריח של האפייה הטרייה, המוזיקה ומה שנמצא ליד הקופות יוצרים חוויה וצירוף של הרבה דברים. אנשים עובדים באיך למכור לך את הדברים האלה גם שאתה לא צריך. וגם אם הצריכה לא גוברת, המחירים עולים וזה מייקר ומגדיל את הנתח של המזון מסך ההוצאות הכולל. צריכה היא חלק ממסגרת כלכלית שבנויה על כך שאם לא נצרוך המערכת תקרוס".

אם נשווה לבעיית התחבורה בישראל שמדברת על כך שאין חלופה לרכב הפרטי - האם כך גם במזון?
"במקרה של מזון יש חלופה בין מותגים למוצרים זולים יותר. השאלה היא אם מתפתים לקנות ברמה יותר גבוהה ובהתאם גם המחיר גבוה".

אז יש אלמנט רגשי?
"בהחלט. צריכה ומיתוג הפכו בעצם לחלק מהתרבות שלנו ולמי שאנחנו. לא אתה קובע מה אתה צורך אלא מדובר במעגלים ובדינמיקה בעייתית, ולכן כשעולים המחירים לאנשים קשה להגיד די. למשל במקרה של הפסטה: נגיד תראה בסופר פסטה אסם ואז פסטה אחרת בחצי מחיר שלא יודעים מאיפה היא מגיעה, יש מירדן ויש מטורקיה. אני בודק וצורך ולא מרגיש בהבדל, אבל זה כבר הכנסה של עניין רציונלי בתהליך הצריכה שהוא כאמור רגשי. המשק בנוי על ביקוש".

האם עדיין מזון נתפס כמוצר בסיסי או סוג של סמל סטטוס כמו אייפון?
"זו למעשה השאלה הגדולה. על פניו מזון הוא הכי חשוב יחד עם אוויר ומים ואז חשמל וכיוב'. עד 2007 חיינו טוב מאוד גם בלי האייפון המשוכלל, אבל היום אני חושב שזה סוג של התמכרות וכולם מנסים לשכנע אותנו להשתמש יותר במוצרים האלה. כך גם לגבי מזון בסיסי לעומת מותרות".