קרוב למחצית (48.7%) מהאמהות העובדות חוות דיכאון, קשיי שינה, בעיות בריאות ושחיקה גדולה בעבודה מאז החלה מלחמת חרבות ברזל, לעומת 32% בלבד מהאבות. בנוסף, יותר מ־7% מהנשים איבדו את עבודתן במהלך המלחמה, לעומת כ־4% בלבד מהגברים. מתחילת המלחמה גם חלה עלייה של 150% בפניות של עובדות למוקדי סיוע תעסוקתי. כך עולה מסקר של המוסד לבטיחות וגיהות, המתמחה בתחומי ידע ובטיחות בעבודה ובבריאות תעסוקתית.
שרון ישראל, מנכ"לית חברת השיווק והמיתוג הבינלאומית אקסטרה מייל, שעובדת עם החברות והארגונים הגדולים בארץ, אומרת כי "בזמן שהשיח מתמקד בקשיים של עובדים החוזרים ממילואים, דווקא העובדות חוות את המלחמה בעוצמות נפשיות מאוד גבוהות. כאמהות הן מתחברות רגשית יותר מגברים למצוקות הילדים, לזוועות האונס ולדאגות לגורל החטופים והחיילים. לכך יש להוסיף את הקושי העצום לתפקד כאם לילדים וכאשת מקצוע במקביל, כשבן הזוג במילואים".
נשים באופן כללי, ולא רק במלחמה הנוכחית, הן הנפגעות הראשונות בשוק העבודה כשיש משבר. ראינו את זה בקורונה, וזה כמובן נוכח גם עכשיו. "אפילו לא רק בעיתות משבר. לא מזמן פורסם ב'פורבס' מאמר על פגיעה של טכנולוגיות AI בנשים במקומות עבודה. אז גם את זה תוסיפי לרשימה. 70% מתוך משתמשי ה־AI הם גברים לעומת 30% בלבד נשים. טכנולוגיית AI לומדת את המידע שאנחנו נותנים לה, את הרגלי הצריכה והדיבור, כולם מותווים בעיקר על ידי גברים. נפלנו שוב גם בזה, ומהר מאוד יהיה לנו פה כלי שכולם ישתמשו בו, שמוטה גברים. שוב הלכנו אחורה".
"ועדיין הרוב המוחלט גברי. זה קושי שמתווסף גם ככה לחוסר האיזון שקיים בחברה בכלל ובחברות בפרט". כדי לנסות לתת מענה למצוקה גיבשה שרון ישראל תוכנית מיוחדת לסיוע לנשים עובדות במהלך המלחמה. לדבריה, חברות וארגונים חייבים להתעורר ולהיות קשובים למצוקות העולות מהשטח, מתוך הסתכלות על העובדת כמכלול – כאינדיווידואלית עם משפחה, ילדים, קריירה ובעל המשרת במילואים. המטרה היא ליצור עבורן סביבת עבודה תומכת, שלוקחת אחריות כוללת על רווחתן, מבחינה פיזית ונפשית, גם מעבר לשעות העבודה.
"אני לא פסיכולוגית", מסבירה ישראל, "אבל כמי שמנהלת עסק שרובו נשים בתחום הטכנולוגיה ולאורך כמעט 17 שנה, אני מבינה מה היתרון של התוכנית הזאת גם ברמת העסקית. הארגון קודם כל מרוויח, מכיוון שהנשים הללו שהן פחות פרודוקטיביות בגלל השחיקה האיומה, יכולות לצאת מהקיפאון בין אם על ידי פעילות, עשייה, נתינה או כל דבר שיחזיר להן את חדוות העבודה ואת היצירתיות שכה דרושה. ניהלתי שיחה מאוד מעניינת עם מילואימניקים שחזרו הביתה והם אמרו לי: 'לכן יותר קשה, כי אנחנו בכל רגע נתון ידענו שאנחנו עושים משהו כדי לפתור את זה', וזה אולי משהו שמסביר מדוע הרבה נשים נפגעו יותר".
"האחריות כרגע היא על כולנו", מוסיפה ישראל. "נכון שבמדינה מתוקנת לא היינו סופגים את זה, אבל זו הסיטואציה וכל ארגון צריך להיות גמיש עם העובדים שלו, ולהיות הרבה יותר סבלני ופרסונלי בהתייחסות לצרכים הספציפיים. את לא יודעת מי עובר מה, ויש פה תפקיד קריטי הן של מנהלים והן של HR, לזהות גם דברים שאנשים לא אומרים".
התרעות פיקוד העורף