חיים הבהיר על דבריה של רותי ועל המחסור בעובדים כי "זה בדיוק המצב, אנחנו באמת מיואשים כי האירוע הוא לא לפני המלחמה". הוא הבהיר כי לטענתו כבר שנים דוחים אותם, ואין באמת "אבא למסעדנים" - אין עובדים. הוא הסביר כי "העניין הוא בירוקרטיה. דווקא משרד הכלכלה הוא בין היחידים שמטפל באירוע יחד עם משרד האוצר, אני יודע גם שראש הממשלה על זה".
עם זאת, הוא הבהיר: "אנו עומדים חסרי אונים מול עסקים שאנחנו כבר חתומים לפתוח ואין לנו עובדים. בענף המסעדות חסרים 20,000 עובדים, אני לא חושב שיתנו לנו את כל המכסה אבל בואו תתחילו את התהליך, בסופו של דבר ייקח חודשים עד שנצליח להביא עובדים". הוא שיתף: "אני היום מוחזר במלא פרויקטים כי הרבה מסעדנים קרסו. אם לא יהיו עובדים, יקרסו עוד מסעדות".
נזכיר כי בדיון הראשון בכנסת ברודו הזכירה כי "כל עובד ישראלי שהגיע לשטיפת כלים, אם הגיע - לא נשאר יום". כשנשאל כהן האם ניתן להציע למבקשי המקלט עבודה, הוא ענה: "קודם כל, חלקם עובדים וחלקם כבר נסעו לקנדה כי שם יש להם יותר עבודה, רובם נהיו שליחים בוולט".
הוא המשיך ואמר כי "גם ערביי ישראל לא רוצים לעבוד בזה בדיוק כמו שהיהודים לא רוצים לעבוד בזה. ערבים מהשטחים כרגע אין אבל הם גם לא במקום העובדים הזרים, הם לא משלימים לנו את זה". הוא הוסיף כי "להביא עובד מהשטחים שקרוב משפחה שלו בעזה נפגע לא צריך אקדח או סכין, הוא יכול בטיפת רעל להרעיל לנו את המסעדה. ברור שזה לא. כרגע זה לא".
חיים הבהיר: "אנחנו צריכים פתרון. הפתרון הוא שיתנו לנו במידי מכסה של אלפים, לא 2,000 ולא 3,000 עובדים. יש כל מיני מקומות, סרי לנקה, סרביה, יש מאיפה להביא, ויש רצון להגיע - רק צריך לתת את המכסה. כמה אפשר למרוח אותנו? אני לא מבין את האוצר, ומי שמעכב את הדבר הזה. אנשים יפתחו עסקים וישלמו מיסים, המדינה זקוקה לזה".