מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עלה ב-0.6%. מרבית האנליסטים כמו בדיסקונט ולידר העריכו שהמדד יעלה ב-0.5% בלבד כך שהמדובר בחריגה מהציפיות. בעקבות כך עלתה האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ב-2.7%. מחירי הדיור עלו ב-1% במיוחד באזור ת"א (2.1%). מחירי השכירות למחדשי חוזים עלו ב-2.6% וההלבשה וההנעלה עלו ב-2%. מחירי הפירות והירקות ירדו לעומת זאת ב-3%. עד כאן הנתונים היבשים.
והטאקט, מה איתו? זה השיר ששידרו ב-BBC במהלך מתקפת איראן על ישראל
לא מה שציפינו: חלקים במפלגה הרפובליקנית התנגדו למימון סיוע לישראל
אלא שהמדד שיפורסם בחודש הבא אמור להיות אפילו גבוה יותר. הוא יושפע גם מעדכון של 4.4% במחירי החלב הגולמי והמוצרים הנלווים כמו אשל, שמנת, גבינה צהובה, גבינה לבנה ועוד שבפיקוח החל מ-1 למאי. המוצרים הלא מפוקחים התלויים במחיר החלב יתייקרו בשיעור גבוה יותר.
עליית המחירים מוסברת בחלק מהסכם שנחתם בין שר האוצר לבעלי המחלבות שבמסגרתו אולצו החלבנים לפרוס חלק מההתייקרויות. האינפלציה חוזרת להרים ראש כי הממשלה הפסיקה לעסוק ביותר המחייה.
מה שמעניין את ממשלת ההישרדות של נתניהו היא המלחמה באיראן והמלחמה הנמתחת בלי גבול בעזה. התחום הבולט ביותר בעניין זה הם מחירי הדלק שעולים כל חודש ומחירי הדיור.
בבנק דיסקונט ציינו אתמול כי "מסתמנת עלייה בביקוש לדירות, בעוד ההיצע הנובע מהירידה בהתחלות הבנייה ובמלאי הדירות אינו עונה על צרכי המשק, ולכן עליית המחירים שראינו לאחרונה תימשך".
אוזלת היד של המדינה בנוגע למחירי הדיור מתבטאת בסירובה העיקש להביא עובדי בנייה פלסטינים. אבל לא רק שעובדים כאלה לא מגיעים אלא שגם בהבאת עובדים זרים אחרים היא מתרשלת.
לכך יש להוסיף את רוחות המלחמה עם איראן. לאחר רגיעה זמנית שנמשכה כיממה, בשוק ההון חוששים כעת מהאפשרות לתקיפה ישראלית כנגד האיראנים. בעקבות כך הבורסה עברה לירידות שערים והדולר שב והתחזק לאחר שהמסחר נפתח במגמה חיובית והדולר נחלש.
רוחות המלחמה עם איראן והתגברות האינפלציה יאלצו את נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון להימנע מהורדה נוספת של הריבית גם בהחלטה ב-27 למאי. ההחלטה מהשבוע שעבר שלא להוריד את הריבית נראית כעת הגיונית מתמיד.
נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של דיסקונט, ציינה כי "להרכב המדד חשיבות גבוהה לא פחות מרמתו. ריבית בנק ישראל העומדת כיום על 4.5% לשנה צפויה לרדת בסוף השנה ל-4% ובעוד שנה ל-3.75%". אשרי המאמין.
את מחיר אוזלת היד במלחמה ביוקר המחייה בתחום הריבית משלמים ציבור בעלי המשכנתאות, צרכני האוברדרפט ועסקות התשלומים באשראי. כעת נוספה צרה נוספת והיא התגברות האינפלציה. האם משהו ממקבלי ההחלטות שם מעלה מוטרד מהמצב? כנראה שלא. הרי הכנסת בפגרה.