הדלק שוב מתייקר הלילה, התייקרות נוספת אחרי זו של מרץ ומעמסה נוספת על הארנק. סיבה טובה לחשוב חשמלית. מספר הרכבים החשמליים בישראל נמצא במגמת עלייה מתמדת ובענף הרכב (והדלק) מאמינים שבתוך פחות מעשור, נתקשה למצוא רכבי בנזין וסולר באולמות התצוגה.

למה מחיר הדלק מזנק? כל הסיבות לכך שנשלם יותר
דובאי מתחילה לבנות את שדה התעופה הגדול והמתקדם בעולם: כך זה ייראה

רק לסבר את האוזן: 18% מסך כל הרכבים שעלו על הכביש בשנת הכספים הקודמת (2023) היו רכבים חשמליים ואלמלא המלחמה סביר להניח שהמספר היה מזנק משמעותית ואף חוצה את קו הרבע, כלומר 25%. אגב, זו מגמה כלל עולמית שישראל די מובילה אותה.

רכב חשמלי (צילום: רויטרס)
רכב חשמלי (צילום: רויטרס)

מבלי להיכנס כלל ועיקר לדיון האקלים והאנרגיה, ומבלי לעשות אנלוגיה בין מכוניות חשמליות לסיגריות אלקטרוניות, למכוניות חשמליות יש גם חסרונות. חלקם פחות ידועים ועלולה להיות להם השפעה עתידית על השוק, על פיתוחים חדשים ועל עולם התחבורה של העידן הבא, כלומר העידן האוטונומי. העידן בו תישלל זכותו של ה"אנוש" לעשות טעויות אנוש ורישיון הנהיגה ייצא מהשוק.

אבל לפני כל החסרונות הנה חיסרון שמעטים בלבד חשבו עליו. כשעוקבים אחרי מלחמת רוסיה-אוקראינה, נחשפים לעוד ועוד פגיעות בתחנות כוח, שנאים ונקודות ייצור חשמל. פגיעות שמשביתות יחידות ייצור ו"מורידות את השאלטר" על אזורים שלמים למשך זמן ממושך למדי. לא צריך להיות גאון בשביל להבין איך זה קשור אלינו מחד (מלחמה עם חיזבאללה) ואיך זה עשוי להשפיע על הענף כולו (ירידה במכירות, חזרה להיברידיות, מכירת גנרטורים באולמות התצוגה ועוד).

חיסרון נוסף שלא רבים מודעים אליו נובע משינויי מזג האוויר. בחול המועד פסח חווינו שבוע חם מאוד ששבר שיאים של עשרות שנים. טמפרטורות קיצוניות של חום ושל קור משפיעות על הסוללה ועל טווח הנסיעה שלה שמתקצר משמעותית ככל שאנו נדרשים לחמם, והרבה יותר לקרר את חלל הרכב.

מדובר בקיצור טווח שנע בין 5% ל־37% בהתאם לטמפרטורה בתוך ומחוץ לרכב. בהתאם למרכיבי הבידוד שמבודד את הסלולה ובהתאם למשך הזמן הנדרש לאיזון הטמפרטורה בתא הנוסעים. ויש עוד אספקט שרבים לא מודעים אליו בעת רכישת רכב חשמלי: החום עשוי להשפיע באופן קיצוני על עמדות טעינה ועל תפוקתן.

עמדת טעינה לרכב חשמלי (צילום: רונן טופלברג)
עמדת טעינה לרכב חשמלי (צילום: רונן טופלברג)

כלומר, כשהטמפרטורה חמה, התפוקה יורדת, זמן הטעינה מתארך ואיכות הסוללה נפגמת. לאורך זמן זה עשוי ליצור נזק לא מבוטל. וזה עוד לפני שכתבתי מילה על כוונת האוצר להעלות את מס הקנייה על רכבים חשמליים. על עליית המע"מ ועליית תעריף החשמל.

אמנם אנחנו חיים במדינה חמה. אבל הקיץ שלנו די נסבל ברוב הזמן וגם החורף אינו קר מאוד. ועדיין, כפי שחווינו, יש ימים בהם הטמפרטורה מקצינה ומשפיעה על הרכבים החשמליים. אך יש מדינות מדבריות ולוהטות מחד ומדינות צפוניות קפואות מאידך, בהן אחזקת רכב חשמלי עשויה להיות אתגר משמעותי.

אז לקנות או לא לקנות מניות של יבואני ויצרני רכב? זאת שאלה שאין לי תשובה עליה. אבל יש לי שאלות ובעיקר מחשבות על הענף שחוזר וממציא את עצמו אחת לתקופה. כבר היום אפשר למצוא לא מעט פיתוחים חדשניים (ברובם ישראליים), שעשויים לשנות את אופן השימוש שלנו בתחבורה בכלל וברכבים בפרט.

היום בו נתחיל לעשות שימוש בתחבורה עילית, אווירית, כבר לא רחוק. ממש לא! ברור שאיש לא שוקל לחזור למנועי בנזין וסולר ברכבים מעופפים. היום בו לא נחזיק עוד בהגה, גם הוא ממש מעבר לפינה. וגם היום בו יוטל מס גודש קרוב מאוד. בשורה התחתונה: כמו בכל השקעה בחיים. גם במקרה של רכבים חשמליים, יבואניהם, יצרניהם, מניותיהם ואג"חיהם, צריך לשקול את כל הצדדים לכאן ולכאן ולקבל החלטה שמודעת לכל ההיבטים, כולל אלה שהבאתי בטור זה.

דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם