הדלק שוב מתייקר הלילה, התייקרות נוספת אחרי זו של מרץ ומעמסה נוספת על הארנק. סיבה טובה לחשוב חשמלית. מספר הרכבים החשמליים בישראל נמצא במגמת עלייה מתמדת ובענף הרכב (והדלק) מאמינים שבתוך פחות מעשור, נתקשה למצוא רכבי בנזין וסולר באולמות התצוגה.
רק לסבר את האוזן: 18% מסך כל הרכבים שעלו על הכביש בשנת הכספים הקודמת (2023) היו רכבים חשמליים ואלמלא המלחמה סביר להניח שהמספר היה מזנק משמעותית ואף חוצה את קו הרבע, כלומר 25%. אגב, זו מגמה כלל עולמית שישראל די מובילה אותה.
מבלי להיכנס כלל ועיקר לדיון האקלים והאנרגיה, ומבלי לעשות אנלוגיה בין מכוניות חשמליות לסיגריות אלקטרוניות, למכוניות חשמליות יש גם חסרונות. חלקם פחות ידועים ועלולה להיות להם השפעה עתידית על השוק, על פיתוחים חדשים ועל עולם התחבורה של העידן הבא, כלומר העידן האוטונומי. העידן בו תישלל זכותו של ה"אנוש" לעשות טעויות אנוש ורישיון הנהיגה ייצא מהשוק.
חיסרון נוסף שלא רבים מודעים אליו נובע משינויי מזג האוויר. בחול המועד פסח חווינו שבוע חם מאוד ששבר שיאים של עשרות שנים. טמפרטורות קיצוניות של חום ושל קור משפיעות על הסוללה ועל טווח הנסיעה שלה שמתקצר משמעותית ככל שאנו נדרשים לחמם, והרבה יותר לקרר את חלל הרכב.
מדובר בקיצור טווח שנע בין 5% ל־37% בהתאם לטמפרטורה בתוך ומחוץ לרכב. בהתאם למרכיבי הבידוד שמבודד את הסלולה ובהתאם למשך הזמן הנדרש לאיזון הטמפרטורה בתא הנוסעים. ויש עוד אספקט שרבים לא מודעים אליו בעת רכישת רכב חשמלי: החום עשוי להשפיע באופן קיצוני על עמדות טעינה ועל תפוקתן.
כלומר, כשהטמפרטורה חמה, התפוקה יורדת, זמן הטעינה מתארך ואיכות הסוללה נפגמת. לאורך זמן זה עשוי ליצור נזק לא מבוטל. וזה עוד לפני שכתבתי מילה על כוונת האוצר להעלות את מס הקנייה על רכבים חשמליים. על עליית המע"מ ועליית תעריף החשמל.
אמנם אנחנו חיים במדינה חמה. אבל הקיץ שלנו די נסבל ברוב הזמן וגם החורף אינו קר מאוד. ועדיין, כפי שחווינו, יש ימים בהם הטמפרטורה מקצינה ומשפיעה על הרכבים החשמליים. אך יש מדינות מדבריות ולוהטות מחד ומדינות צפוניות קפואות מאידך, בהן אחזקת רכב חשמלי עשויה להיות אתגר משמעותי.
התרעות פיקוד העורף