המטבעות הקריפטוגרפים עשו בשנים האחרונות זינוק מרשים, הן בהיבט של היקפי המסחר ובתקופות מסוימות - גם בעליית הערך. לאחרונה הגיע הביטקוין לערך של כ-73,000 דולר, הגבוה ביותר מאז פרצו המטבעות הללו לחיינו בשנת 2009 - והיד עוד נטויה.

חציית הביטקוין: כל מה שצריך לדעת על האירוע החשוב של מטבעות הקריפטו
זהירות, ביטקוין לוהט: כדאי לרוץ ולקנות את המטבע הדיגיטלי?

אם בתחילת הדרך נראה היה שהישראלים חשדניים כלפי המטבעות הקריפטוגרפים, נדמה כי מרבית החשדות כבר הוסרו – והמטבעות הללו מושכים אחריהם משקיעים מכל שכבות האוכלוסייה, עסקים ומשקיעים כמו גם אנשים פרטיים, בהם לא מעט צעירים או קטינים שזו עבורם ההשקעה הראשונה. הם פותחים "ארנק דיגיטלי", לומדים את המטבעות השונים ואופן התנהלותם, רוכשים ומחזיקים, סוחרים בהם ומבצעים רכישות ומכירות - מתוך תקווה לייצר רווחים.

עם זאת, משקיעים רבים המעורבים במסחר במטבעות הקריפטוגרפים אינם מודעים לחובותיהם לדווח ולשלם מס על הכנסותיהם מפעילות זו, ונמנעים מלעשות זאת. ההתנהלות הזו הופכת ישראלים רבים לעברייני מס - ללא ידיעתם. אז מה חשוב שיידע כל מי שמעורב בעולמות הקריפטו?

  1. המטבעות הקריפטוגרפים ניתנים לצבירה בארנקים דיגיטליים אנונימיים. החלוקה הנהוגה היא ל"ארנק חם", שמחובר לאינטרנט ומאפשר שימוש בו לביצוע עסקאות באמצעות המטבעות, ו"ארנק קר", שלרוב אינו מחובר לאינטרנט ומשמש בעיקר ל"אחזקת" המטבעות - אך לא למסחר בהם.
  2. האנונימיות היא מאפיין מרכזי של פעילות במטבעות קריפטוגרפים. עסקאות בקריפטו מתועדות כהעברות בין ארנק דיגיטלי אחד למשנהו כאשר זהותו האישית של האדם שמחזיק בארנק הדיגיטלי נותרת לא ידועה, כולל לגורמי המדינה השונים ובהם רשויות המס.
  3. בעל הארנק אמנם יכול להשתמש במטבעות הקריפטוגרפים בלי לחשוף את שמו, ומבלי להראות כי הפעילות שבוצעה בארנק דווחה ושולם המס בגינה, אך אם יפעל כך - הוא עלול להיתפס כמי שביצע עבירה על-פי חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה ועוד.

    לכן, חשוב מאוד ככל הניתן לשמור תיעוד המלמד על כך שהמטבעות נרכשו בכספים "לבנים", ממקורות אמינים, וכי כל פעולה שבוצעה בהן דווחה לרשויות, וכי הבעלות בהם מופיעה בדוח השנתי ובהצהרות ההון וכן שולם המס בגינן. ההתנהלות עם מטבעות הקריפטו חייבת להיות מסודרת ומתועדת, מדווחת בדוח השנתי ובהצהרות הון, מתוך הבנה כי בסופו של יום, דבר קיומו של הארנק עלול בהחלט להגיע לבחינת רשות המסים ורשויות אכיפת החוק, שידרשו להוכיח התנהלות חוקית, שקופה ונכונה.
  4. בשונה ממטבעות "קלאסיים", כדוגמת השקל, היורו או הדולר, מטבע קריפטוגרפי מוגדר על-ידי רשות המס כ"נכס" לכל דבר ועניין, ורשויות המס רואות במטבעות אלו באופן דומה למניות או ניירות ערך אחרים. ולכן, כל עסקה או פעולה המתבצעת במטבע קריפטוגרפי, כמו המרה במטבע אחר, קנייה, מכירה, מימוש - מחייבת דיווח לרשות המס ותשלום מס בגין הרווח שנוצר בעת המכירה (ההפרש בין מחיר הרכישה ומחיר המכירה). לא דיווחתם ושילמתם את המס במועד? ביצעתם עבירה פלילית, ומבחינת החוק - אתם "עברייני מס".
  5. רוכשי מטבעות קריפטוגרפים שמחזיקים את המטבעות תקופה ארוכה ולא סוחרים בהם באופן תדיר (מהלך דומה, למשל, לאדם שרוכש דירה להשקעה ורק מחזיק בה) – יידרשו, ככל הנראה, לדווח ולשלם מס בשיעור של 25% כרווח הון בעת מכירת המטבעות שבבעלותם - בין אם בתמורה למטבע "קשיח", ובין אם בתמורה למטבע קריפטו אחר.

    כל עוד הרוכשים לא מממשים את המטבעות ורק מחזיקים בהם – לא חל אירוע מס. לעומת זאת, ישראלים אשר רוכשים מטבעות וסוחרים בהם באופן תדיר (קונים, מוכרים, ממירים, מחלפים מטבע במטבע, ממנפים, מבצעים עסקאות תדירות של קנייה מכירה ומימוש) - ייחשבו על-ידי רשויות המס כמי שעיסוקם במטבעות קריפטוגרפים, ומשכך - הכנסות מפעילות בקריפטו יהיו כפופות למס שולי בדומה לכל עסק אחר (תוך מתן זכאות לניכוי הוצאות בייצור ההכנסה), וכן למע"מ (כ"מוסד כספי") ולדמי ביטוח לאומי.

    לכן, יש לשקול היטב האם אותו סוחר רוצה להגיע למעמד של "עסק", שכן שיעורי המס שיחולו שונים בתכלית. לכן, כל מי שמבקש לעסוק במטבעות קריפטוגרפים, שווה לו לשקול לעשות זאת באמצעות חברה בע"מ, במסגרתה שיעור המס מופחת. דבר זה מצריך פתיחת תיק במס הכנסה ומע"מ לטובת התנהלות חוקית ושקופה ו/או לשקול שינוי תאגידי מורשה.
  6. יש לקחת בחשבון כי הרשויות פועלות על מנת לתמרץ ישראלים לדווח ולשלם את המס על הכנסותיהם ממסחר בקריפטו, ולאחרונה אף פורסם שבכוונת רשות המיסים לחדש את נוהל "גילוי מרצון" ולכוונו בעיקר למחזיקי המטבעות הקריפטוגרפים מתוך הכרה של רשות המסים בקושי המובנה לאתר את הנישומים המחזיקים בארנקים דיגיטליים (בשל היבט האנונימיות), ומתן אפשרות לנישומים "לחלץ" עצמם מסטטוס עברייני מס אליו נקלעו בעל כורחם.

    צברתם מטבעות קריפטוגרפים בארנק הדיגיטלי וביצעתם עסקאות מבלי לדווח ומבלי לשלם מס? זה הזמן ליזום הגעה מיוזמתכם לרשות המיסים ו"להתוודות" על הארנק הדיגיטלי באמצעות הליך של "גילוי מרצון". לשם כך, מומלץ להיעזר באנשי מקצוע שיסייעו לכם בבניית אסטרטגיה מתאימה למצב אליו נקלעתם וילוו אתכם בהתנהלות מול הרשויות. בשורה התחתונה, זו הדרך היחידה בה תוכלו להסיר מעליכם את הטייטל "עברייני מס", ליהנות באופן חוקי מהרווחים שצברתם באמצעות העיסוק במטבעות הקריפטוגרפים ולחזור "לישון בשקט".
  7. מכרתם קריפטו ואתם רוצים להפקיד את הכסף בבנק? תגלו שזה ממש לא פשוט כמו שחשבתם. הבנקים בישראל מתפקדים כ"שומרי הסף" של רשויות אכיפת החוק, והם צפויים להערים קשיים על כל מי שמבקש להפקיד כספים אשר מקורם במטבעות קריפטוגרפים בשל חשש להפרת כללי הלבנת הון. בעבר, בנקים סירבו באופן כמעט גורף לקבל לידיהם כספים שמקורם במכירת קריפטו, דבר שהוביל את בנק ישראל בשנת 2022 לקרוא לבנקים להקל על הציבור ולבחון כל מקרה לגופו. במציאות, בנקים רבים בישראל עדיין מקשים על קבלת כספים שמקורם במטבעות וירטואליים (קנייה ומכירה).

הכותבים הם מומחים למיסים ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות'