בשעה זו נערך באולם צוותא בתל-אביב פאנל מנהלי אגף התקציבים לשעבר באוצר בעבר, ובו משתתפים ירום אריאב, דוד פוגל, רם בלינקוב ודוד מילגרום.
בלעדי: חשש למעורבות פוליטית בתהליך מינוי יו"ר בנק לאומי
האזהרה של פרופ' טרכטנברג: "יש לנו עוצמות כלכליות, אבל המאגרים מתרוקנים"
ירום אריאב: "זו אזעקת אמת. אנחנו עדים להרס המפעל הציוני. קולות כרסום המדינה. הממשלה חלולה לחלוטין. שר אוצר זחוח. רה"מ מוביל אותנו, תוך ניגוד עניינים בין המדינה לענייניו האישיים. תראו את היחס לחטופים ואת היחס למפונים מצפון ודרום. אני לא מתחיל במצב הכלכלי, כי צריך קודם לראות מול מי אנחנו נמצאים.
במצב זה אי אפשר להישאר בבית. יש כאן ציבור עם יכולות, ניסיון, כישורים, ובסוף ישאלו אותנו איפה הייתם בזמן החורבן? יש כאן הזדמנות גדולה ליוזמה אזורית, בראש ובראשונה סעודיה - עם משמעות כלכלית ואזורית אדירה, וזה לא ממומש, בגלל ניגוד עניינים בו נמצא רה"מ. אם נסתכל שנה וחצי אחורה, יש כאן השמדת ערך של מדינת ישראל. הפכנו מסטארט אפ ניישן, ממדינת מופת, למדינה מצורעת, מגונה. מסוכנת. מעולם לא הייתה השמדת ערך גדולה כ"כ לציבור גדול כ"כ ע"י בן אדם אחד".
צריך למנוע משבר כלכלי פיננסי. אפשר לעשות זאת ע"י שינוי במדיניות הפיסקלית. יצאנו לדרך עם גירעון של 6.6%, חובה לחזור לתוואי של מדיניות כלכלית אחראית והגיונית. להגיד את האמת לציבור. שיקול דעת כלכלי במלחמה. בכל ההחלטות הצבאיות היום – אין בכלל שיקול כלכלי. עד היום הדוקטרינה הייתה מלחמות קצרות. יש משמעויות קשות לענף ההייטק ולתיירות ולענפים אחרים.
צריך למנוע עשור אבוד נוסף. משווים את מלחמת יום כיפור להיום, כשהוצאות הביטחון עלו לקרוב לשלושים אחוז מהתוצר, וקיבלנו אינפלציה אדירה. צריך היום לעצור את היצף התקציבים לצבא. ה-7 באוקטובר לא היה אירוע תקציבי, פשוט הצבא לא היה שם. יש למנוע בריחת מוחות והתפרקות מלאה של המערכת הציבורית וכל המערכות".
רם בלינקוב: "מה שקרה בשבעה באוקטובר לא ממש הפתיע. אני חושב שהחברה הישראלית מידרדרת זו תקופה ארוכה. חברה נהנתנית, רודפת כסף, תפקידים, חיים טובים. ההצלחה הגדולה מבחינה הכלכלית איפשרה לנו לממן מטרות הולכות וגדלות נצלניות, חלקן אנטי ציוניות. עיוורה את החברה הישראלית.
כמנכ"ל ניהלתי את הצוות שעשה רעש מול מערכת הביטחון. דוד ברודט מכיר את זה היטב. בראש המערכת הצבאית כסגן עמד האלוף הרצי הלוי. חמישים אחוז מהזמן שלי כמנכ"ל האוצר עסק בתנאי השכר של הקצינים ושל אנשי הקבע. ורק יתר חמישים אחוז מהזמן עסקו בעניינים אמיתיים. כשאומרים שצריך לעשות שינוי בחברה הישראלית, זה לא יכול לפסוח על שום גורם, כולל הצבא.
אם יגדילו את תקציב הצבא יוסיפו אל"מים ועוד קצינים ותפקידים. למה צריך מזכירים צבאיים לרוה"מ ולנשיא? הם רק מעבירים פתקים. למה הם צריכים לשכה ומזכירות ורכב שרד. יאמרו שאני מתעסק בכסף הקטן, אני סובר אחרת שזה סימבולי לחברה נהנתנית.
הדבר החשוב בעיניי זה שינוי מהיסוד של החברה הישראלית, ואני פסימי. שומעים אנשים כמו סמוטריץ' שטוען שזה שיח של 6 באוקטובר, אבל מה זה ביחד?
הדרך היחידה בעיניי לשנות את השיח היא גם מצד הקרקס הנודד. אנחנו אותם אנשים, שמדברים בפני אותם אנשים, על דברים דומים. אנחנו המשוכנעים. צריך לעבוד אחרת. אני חושב שצריך להפסיק לתרום לגופים שמקבלים גם תרומות וגם כספים ציבוריים. המסר שלי שאנחנו צריכים להפסיק להיות נחמדים ולהפסיק להיות פוליטיקלי קורקט. שתיקת אגף התקציבים הנוכחי היא מגונה ותיזכר לדיראון עולם".
דוד ברודט: "כלכלת ישראל חזקה כי יש לנו בסיס טוב שבנינו מקום המדינה, ובמיוחד מאז 1986. עשינו עבודה קשה, כאן רבים בפורום הזה באולם היו שותפים - ברפורמות, בבניית תעשיית היי-טק מפוארת ברגולציה, במערכת הפיננסית. יש לנו גם סקטור פרטי חזק. גם 2024 תיגמר עם 24 אלף דולר תוצר לנפש. אבל מתחילת 2023 המצב הזה משתנה.
הכלכלה עדיין חזקה, אבל לא לעולם חוסן. במצב שבו יש מינויים לא ראויים בסקטור הציבורי, המשטרה פוליטית ועוד, זה הבטחה לעתיד פחות טוב. ההוצאות האזרחיות והצבאיות מאוקטובר 2023 ועד סוף 2025 יגיעו ל-250 מיליארד שקל. הגירעון השנה יהיה גבוה מ-6.6%.
תקציב 24 נבנה בהסתכלות מגזרית וסקטוריאליות, כי הממשלה הזו רוצה לפייס את המפלגות. אין בו מנועי צמיחה ורפורמות. אין תוכנית מסודרת לצאת מהמשבר.
כמו שאין תוכנית ליום שאחרי בצד הצבאי, כך אין גם בצד הכלכלי. המחסור בתשתיות לא נפתר, ולא הפריון הנמוך, ולא המשבר בהייטק שמחלחל אלינו מהעולם ולא משבר הדיור".
אהרן פוגל: "כשיש מלחמה מגדירים מראש משך ועצימות. מנסים לחשב כמה נקבל מארה"ב, כמה ברזרבות בבנק ישראל נוכל להשתמש. יש לנו רזרבות של 250 מיליארד דולר והחשב הכללי עושה טעות כשיוצא לגייס כסף בעולם ע"ח הדורות הבאים. אין בעיה למשק להעלות את תקציב הביטחון אפילו באחוז וחצי של תוצר, כי היכולות שלנו מתלכדות ליכולת צמיחה.
משרד מיותר עם שר מיותר – זה הרבה מיליארדים, הרבה מעבר לתקציב הנקודתי, אנחנו חייבים מדיניות של צמיחה משולבת מדיניות פיסקאלית, מוניטרית, התייחסות לריבית לשער חליפין, התייחסות למס שולי של 60 אחוז לא כולל בריאות. יש היום בעיה לעשות מדיניות משולבת של צמיחה מצד הדרג המקצועי. יש לנו הזדמנות אדירה ללכת להסדר שמוביל נשיא ארה"ב. כשאנחנו עושים תכנית הבראה לגוף, מסתכלים על גוף הניהול. זכות נשיא ארה"ב להעיר שאין לנו רה"מ ראוי, כשהוא נותן לנו תקציבי סיוע".