רשות המיסים החלה לשלוח לאחרונה מכתבים לבעלי עסקים שקיבלו מענקים עודפים בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", בהם התבקשו להשיב את הכספים שביתר. על פי פרסום ב"גלובס", בשלב זה, רשות המיסים מיידעת את העסקים על חובות כספיים שנוצרו עקב מענקים עודפים, אך לא נוקטת בהליכי אכיפה לגבייתם של החובות, אשר צפויים לצבור ריבית והצמדה. צמרת אביבי, סגנית נשיא לה"ב (ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), התייחסה לנושא ולמצב העסקים בארץ בשיחה עם "מעריב".
"לצערי, אנחנו עדיין אפילו לא קרובים לאמצע המלחמה", אמרה בפתח השיחה. "הצפון בוער, הדרום דומם, ומי שיכול לעבוד עושה זאת בשמחה. זאת למעשה ציונות. אך בל נשכח שעדיין ישנם ענפים שלא חזרו לפעילות - תיירות, קבלנים, הסעות, שיפוצים, הפקות, אמנים – ענפים שלמים שנאבקים יום יום להישאר עם הראש מעל המים. נאבקנו קשות בוועדת הכספים על פיצוי שעדיין רובו לא הועבר לחשבונות העסקים. בל נשכח שמילואימניקים שהיו חודשים שלמים בחזית נאלצו לשלם ארנונה עסקית, שכירויות, הוצאות קבועות – בעוד שהעסק שלהם היה מושבת. זהו עיוות מוסרי מן היסוד והאינטרס של המדינה צריך להיות בדיוק הפוך – לתת ראש שקט ללוחמים לבצע את המוטל עליהם ולא להיות מוטרדים מה קורה עם העסק והפרנסה".
"בנוסף, יש ירידה בפעילות העסקית עד לכדי סגירת העסק לצמיתות. הסיבות: קריסה כלכלית, פינויי התושבים מבתיהם, דבר שהוביל לאי מסוגלות בהפעלת העסק בשלט רחוק. נכון להיום יש כ-660,000 עסקים. יש לשים דגש על מחוזות הצפון והדרום, אשר ספגו ועודם סופגים נזקים כלכליים לעסקים שלהם. במחוז הצפון מספר העסקים הנאמד הוא 100 אלף ובמחוז הדרום הנתון עומד על 70 אלף. כלומר, מדובר על 170 אלף עסקים, כ-25% מסך העסקים".
לדברי אביבי, "מתחילת המלחמה 30 אלף עסקים נסגרו, וזאת בנוסף למספר העסקים שנסגרים בכל שנה ובימי שגרה (העומד על 50 אלף). מדובר על נתון של כ-4% מסך העסקים והוא בעל משמעות מכרעת עבור התוצר העסקי של ישראל גם בהווה וגם בעתיד".
"באזורים המפונים – עסקים רבים מקרטעים, ממש רודפים אחרי השקל ובמלחמה קיומית איך לסגור את החודש, אבל לצערי כל חודש הגרעון גדל והם נאלצים לקחת הלוואות על הלוואות ורק מעמיקים את הקושי הכלכלי שלהם", ציינה והוסיפה: "בצפון עד 9 ק"מ ובדרום עד 7 ק"מ מקבלים עד עכשיו מענקים, אבל זה לא מכסה ב-100% את כל העלויות וההפסדים. בשאר הארץ היו מענקים רק על אוקטובר-דצמבר 23, למעשה, מחודש ינואר העסקים האלו ללא כל מעטפת כלכלית. מדובר על אנשים ישרים, משלמי מיסים, שמשלמים כל חייהם לביטוח הלאומי ובעתות משבר אנחנו נאלצים להתדפק על דלתם של מקבלי ההחלטות לקבל זכויות".
לדבריה, "בקורונה, בעלי העסקים היו צריכים להצהיר על ירידה בהכנסות ועל פי הצהרה זו הועבר המענק. יש מעטים שלקחו בעוד הם הרוויחו מהעסק שלהם – וכולנו מסכימים שהם צריכים להחזיר עד השקל האחרון. אך ישנם עסקים רבים שהיה חסר להם אחוז מזערי להגיע לרף שנקבע וכך מצאו עצמם עם דרישה להחזיר את מלוא המענק בלי התייחסות דיפרנציאלית. אלו היו דמי הקיום של בעלי העסקים, ממש כמו השכירים".
"לאחר מאבק עיקש מצידי, הצלחתי להכניס להסכמים הקואליציוניים עם הליכוד את הסעיף שמבקש התייחסות דיפרנציאלית במקום להחזיר למדינה את מלוא הסכום חזרה", סיפרה סגנית נשיא לה"ב. "כעת אני מגלה שעסקים מקבלים הודעות מרשות המיסים שנצברים להם חובות בעקבות מענקי המלחמה, והללו גדלים בעקבות הריבית וההצמדה, אך אכיפה מיידית לא מתבצעת לעת עתה. כל המדינה נמצאת בחוסר וודאות טוטאלית והדבר האחרון שבעלי העסקים צריכים כעת זה עוד תוספת של מתח וחוסר יציבות כלכלית. במקום להזרים להם כספים כדי שהללו יישארו עם הראש מעל המים (שהרי בסיום המלחמה כל שקל שהמדינה נתנה, העסקים יחזירו בריבית דריבית), הם צריכים לחיות בחשש שמא יאלצו להחזיר את המענקים שהם מקבלים מהמדינה".
"לא רק זה, אלא שעסקים רבים קיבלו עד עתה רק מקדמות וצפויים להמתין עוד מספר חודשים לסיום הבדיקה של רשות המיסים כדי לקבל את מלוא הסכום. קרי, גם עם המעט שנותנים לבעלי העסקים, ממשיכים 'לעשות להם את המוות' עד שיצליחו לקבל את המגיע להם. הרי לא ייתכן שכל פעם בעתות משבר, ואף בימי שגרה, אנחנו נוכחים לגלות שיש שני מעמדות בישראל - מעמד השכירים שאיש לא דורש מהם שקל חזרה, ומעמד העצמאים שהכי קל להטיל עליהם גזירות חדשות לבקרים, שהרי אנחנו לא מאוגדים בצורה הרמטית. זה עקב האכילס שלנו. זה כמו לומר לאדם שהוא סוליסט בתפיסת העולם שלו, רגיל להיות הבוס של עצמו – בוא, תהיה חלק מאיגוד שישמור עליך. מאד קשה לציבור הזה להיות הומוגני מהבחינה הזו. למרות זאת, אנחנו מצליחים להגדיל את כוח ההשפעה שלנו בלה"ב, וכיום אנחנו מייצגים 70 ענפים שונים במשק, ומעל 300 אלף בעלי עסקים".
התרעות פיקוד העורף