"נושא אבחון הבכירים הולך ומתפתח בשנים האחרונות ובוודאי בתקופה כמו שאנחנו נמצאים בה כיום, או כל תקופה משברית אחרת, כשהאחריות של מנהל חברה היא לעתים חשובה מחובתו לעשות את עבודתו השוטפת ודורשת ממנו גם לקחת אחריות על הובלת הארגון", מסבירה אורית בן שאול, פסיכולוגית ראשית ומנהלת יחידת האבחון בחברת "גישה שונה", מחטיבת משאבי אנוש בקבוצת דנאל. "הנסיבות משתנות בתקופות משבר, ונדרשת יכולת מאוד מסוימת כדי להתמודד עם הקשיים והמשברים שמשתנים בתקופות הללו מדי יום".
"המועמד בעצם נכנס למה שמדמה משרד, עם טלפון ומחשב ובו הוא מקבל מידע מפורט על החברה, מצגת ונתונים אמיתיים, עם חתכים ומתחרים ופלחי שוק. וכל מה שבעצם מאפשר לו לנתח את המצב. הוא יושב מול המייל ומתחיל להתנהל מולם".
"סימולציה כזו מאפשרת לנו לראות המון דברים בפועל", מסבירה בן שאול, "איך הוא מתמודד עם אי־ודאות מה מהירות הלמידה שלו, במה הוא בוחר להתמקד. אנחנו משגרים בעצם בעיות מכל הכיוונים, ובודקים האם הוא מעדיף לפתור בעיות של פרט או האם הוא קודם כל הולך לדברים עסקיים? איך הוא מזהה משברים? המועמד בעצם שולח מייל, מקבל תשובה, ואין סימולציה אחת דומה לשנייה כי היא תלוית תגובה.
"פה העלילה מסתבכת. מה שמיוחד בסימולציה הוא שיש פסיכולוג שמשמש כמעין עוזר אישי ומלווה את המועמדים בתהליך, הוא מעורב בכל דבר ובסוף גם עורך מולו את התחקיר שבודק מדוע ביצעת כך וכך, מה הייתה החשיבה שלך, במה התמקדת, מה היה לך חשוב, וגם האם כעת אחרי שאתה מודע לסיטואציה היית עושה דברים אחרת? מפה אנחנו יכולים להסיק על היכולת שלו ללמוד מטעויות, האם הוא מתקבע בטעויות שלו או מסוגל לראות את הטעות ולהודות בה וגם ללמוד ממנה. זה תהליך שלומדים ממנו המון. זה הרבה יותר אפקטיבי כדי לראות בפועל איך המועמד מתנהל כמנהל".
"בנוסף, העבודה מייצרת היום תפקידים חדשים במיוחד בתחום המדיה למשל, שלא היו קיימים בעבר. כל מערכות המידע, אפילו מנהל AI זה תפקיד שלא היה לפני שנה בארגונים. כפסיכולוגים תעסוקתיים אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי מסלולי הניהול אחרי מה שקורה במשק אחרי תפקידים, וכל הזמן עוסקים באפיון שלהם. מנהל מערכות מידע בארגון מול מנהל מערכות מידע בסטארט־אפ או כל הסיפור של הסייבר, אלו מקצועות שכל הזמן מתפתחים. הכלים הסימולטיביים יכולים להשתנות במהירות ביחד עם התפקיד. ברגע שיש תפקיד חדש במשק אנחנו עושים סימולציה שמתאימה לתפקיד החדש".