"לדעתי ההתעסקות עם קרן כספית מהווה מחסום פסיכולוגי לאנשים הפשוטים ועצם השיווק של המוצר ע"י גורמי מקצוע כמו סוכני ביטוח יגרום לה להיות נפוצה יותר בקרב הקהל הרחב", הסביר, ופירט מדוע ההצעה אושרה: "האוצר, שמעוניין ליצור תחרות לבנקים בנושא הפקדונות הבנקאיים, מעוניין להנגיש את קרנות הכספית לכלל הציבור - ולכן יצא ברפורמה".
הוא מסביר, כי המטרה העיקרית של הרפורמה היא לשפר את התפעול של קרנות הכספית הקיימות, ולהוסיף להן אופציות נוספות - כמו אפשרות לבצע הפקדה חודשים קבועה, ואפשרות לשווק את המוצר לעוד גורמים שעוסקים בשוק ההון - ואינם יועצי השקעות, זאת במטרה "לגרום ליותר לקוחות להיחשף למוצר", מסביר. ואכן במסגרת הרפורמה, כך נכתב בהודעת הכנסת, יורחבו סוגי הקרנות הכספיות הקיימות, כולל הקמת קרנות מועדים קבועים המקבילות לפיקדונות בנקאיים, וכן יורחב מעגל הגופים המפוקחים שיוכלו להפיץ קרנות כספיות לציבור הרחב.
זאת לאחר שעל אף העלייה בריבית בתקופה האחרונה, ניכר כי הציבור הרחב אינו נהנה מהתשואה הפוטנציאלית האפשרית הנובעת מכך באופן מלא. כאשר בוחנים את אחזקות הציבור בישראל במוצרי שוק הכסף, המוגדר בעולם כשוק של מוצרים נזילים קצרי טווח, עד שנה, בעלי סיכון נמוך, מוצאים כי ההשקעה היא בעיקר בפיקדונות בנקאיים ובחשבונות עו"ש הנושאים ריבית נמוכה יחסית בהשוואה לאלטרנטיבה של קרנות כספיות.
על כן, קרנות כספיות אמנם מנהלות כיום כספי ציבור בהיקף הולך וגדל, העולה כבר על 125 מיליארד שקלים, אולם אפשר וצריך לפתח עוד אפיק השקעה זה ולקדם הנגשה של הציבור הרחב להשקעה בו.
השר כתב בהודעתו: "אנחנו מייצרים תחרות על הכסף של הציבור הרחב שמחפש אפיקי חיסכון סולידיים לטווח קצר ובינוני ועד היום היה שבוי של פיקדונות הבנקים, שגובים מאיתנו ריביות עתק על האשראי שהם נותנים לנו אבל נותנים לנו ריביות קטנטנות על הכסף שלנו שאנחנו מפקידים אצלם. עכשיו יש חלופה מחוץ לבנקים ואני קורא לציבור להשוות ולקבל יותר על הכסף שלו".
התרעות פיקוד העורף