הסלמה משמעותית עלולה להביא איתה שחיקה נוספת של השקל ולהכביד עוד יותר על הוצאות המדינה. מאז תחילת המלחמה זינקו ההוצאות של ישראל, והכלכלה הישראלית בדרכה לקבוע שיא מפוקפק, של הגירעון העמוק ביותר בתולדותיה, שיעמוד על 6.6% מהתוצרת הגולמית ב-2024.
"מאידך, הגירעון הממשלתי הגבוה והמצב הגיאופוליטי המתוח מהווים גורמים מרסנים להורדת הריבית. בנק ישראל עלול לחשוש שהורדת ריבית תפגע ביציבות הפיננסית ותגביר את הלחץ על שער החליפין של השקל.
"במבט קדימה, התחזית המאקרו-כלכלית מצביעה על האטה מסוימת בצמיחה. הצריכה הפרטית צפויה להתמתן, כאשר הפדיון ברשתות השיווק והרכישות בכרטיסי אשראי מראים ירידה לעומת הרבעון הראשון".