ההסבר לכך הוא שקודם כל מדובר בבני העדה הדרוזית, שכידוע הם אחינו לנשק. וחוץ מזה, מדובר באמת באסון חמור. אבל מה הקשר לבורסה? הסוחרים מגיבים לחדשות הרעות מתוך הנחה שתגובה ישראלית חריפה בוא תבוא, אם כי עוצמתה אינה ברורה.
התקווה היא שלא תיפתח בעקבות כך מלחמה, שכן צריך להיות ברור שבעקבות התגובה הישראלית (תלוי בעוצמתה) תגיע תגובה גם מארגון הטרור, ייתכן בהרחבת מעגל הירי למפרץ חיפה. כיצד מתגלגלים העניינים מכאן? קשה לנבא.
הקו המשותף לאירוע הכטב”ם בתל אביב והטיל במג’דל שמס הוא החריגה “משגרת המלחמה”. כל עוד הטילים נוחתים על הגליל, ופה ושם זולגים לעכו - הכל בסדר. המדובר בחלק מתחזוקת שגרת המלחמה וחלק מכללי המשחק שנקבעו תוך כדי תנועה. זה נורא להגיד את זה, אבל כבר הרגילו אותנו שאפשר לחיות עם 65 אלף מפונים מהצפון זה עשרה חודשים, ולא נורא אם שנת הלימודים שם לא תיפתח כרגיל ב־1 בספטמבר.
לכן גם סוחרי הבורסה לניירות ערך יודעים להכיל את האירועים, והמסחר נמשך כאילו נתניהו הצליח להפוך את המלחמה לחלק משגרת חיינו. אולם כשאירועים חריגים גורמים לתזוזת הגבינה, גם בבורסה מתרגשים. צירוף תימן למלחמה או פתיחת חזית בצפון בשל אירועים חריגים משנים לחלוטין את כללי המשחק.
רמת הסיכון של המשק עולה בשל כך - גם בגלל גידול אפשרי בגירעון. הדבר ניכר היטב בעליית תשואות איגרות החוב. מיותר לציין כי במקרה של הכרזה על הפסקת המלחמה בעילה של איזה ניצחון מוחלט מטופש - או לחילופין הקדמת הבחירות - הבורסה תטוס מהר יותר מכטב”ם.