“התחושה להיכנס לנעליו של אדם היא באמת מורכבת, כי לפני שאתה מתחיל את התפקיד אתה חושב שהיה פה אדם בעל חזון, יזם, מייסד, ואתה מבין שחשוב שזה יימשך. זו תחושה של שליחות מעבר לעבודה הרגילה”, אומר איתן הדאיה, שמונה לאחרונה למנכ”ל הסטארט־אפ. החברה, שהוקמה לפני מספר שנים, מפתחת טכנולוגיה מהפכנית למניעת טביעות באמצעות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית. זאת לאחר שביסמוט נחשף למקרה טביעה טרגי שאירע בים המלח.
החברה, הפועלת במסגרת חממת InNegev, פיתחה מערכת חדשנית המשתמשת בשילוב של ראייה ממוחשבת, בינה מלאכותית וניתוח ביג־דאטה כדי לנטר חופי רחצה בזמן אמת. המערכת מסוגלת לזהות מצבי סכנה, כמו למשל שחיינים במצוקה או זרמים חזקים, ולהתריע בפני צוותי ההצלה ומנהלי החופים בזמן אמת. אל מול המחסור הגלובלי במצילים והביקוש הגובר לפתרונות טכנולוגיים לשיפור בטיחות המים, SightBit מציעה פתרון משלים ומתקדם המרחיב את טווח הפעילות של המצילים באופן משמעותי, מנטר שטחים נרחבים יותר ובצורה מדויקת יותר של רצועת החוף ומזהה מצבי סכנה בזמן אמת. המערכת גם מסייעת לרשויות המקומיות לספק מענה גם בחופים לא מוכרזים, או בשעות שבהן אין מצילים פעילים - ובכך מאפשרת להציל חיים. עד כה גייסה החברה כ־2 מיליון דולר מחממת InNegev וממשקיעים אסטרטגיים נוספים.
החממה הוקמה ב־2020 במטרה לחזק את תעשיית ההייטק בנגב והיא תומכת ב־15 סטארט־אפים בתחומי אקלים־טק ודיפ־טק, ומגובה על ידי גופי השקעה גלובליים ותעשיות מובילות מהדרום, כמו סודה סטרים ונטפים. InNegev פועלת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן־גוריון, מרכזי מו”פ ממשלתיים וגורמים נוספים לקידום החדשנות והיזמות בנגב. המיזם של ביסמוט היה הראשון מבין 15 הסטארט־אפים שבהם תומכת החממה.
“הוא היה בעל שאר רוח וכריזמה בלתי רגילה”, נזכר קולומבוס, המשמש גם כיו”ר דירקטוריון SightBit. “הערצנו אותו ואת הנכונות שלו להיות בשביל הסטודנטיות בראידאת ולהדריך אותן. בספטמבר־אוקטובר 2021 נכנסתי להיות מנכ”ל החממה וגיליתי שביסמוט הוא המנכ”ל של החברה שהייתה הראשונה שם.
“SightBit זו חברה שנוסדה ברוחו של אדם, מתוך החזון שלו, אחרי שראה במקרה אדם טובע בים המלח”, מוסיף קולומבוס. “משם נוצר הרעיון שלו, שהטכנולוגיה חייבת לפתור את הבעיה ולהציל הרבה חיים ברחבי העולם. אדם היה היזם ומי שבעצם חשב על הרעיון, ואסף סביבו מספר אנשים טכנולוגיים שהתחילו לעשות את הניסיונות הראשונים של חיבור ראייה ממוחשבת יחד עם אלגוריתמיקה מורכבת (AI) והגיעו לתוצאות מפתיעות בכל הנוגע לאיזורי מים פתוחים, דהיינו חופי רחצה וכל ממשק של אדם עם מים שאינו בריכת רחצה”.
קולומבוס ממשיך ומסביר שמדובר בעצם במערך מצלמות שמצלמות את החוף ו”מעבירות תמונה מאוד פשוטה שממנה ניתן להבין את המצב ולנתח סיכונים לטביעה בטרם היא מתרחשת. באמצעות בינה מלאכותית, המערכת מתריעה למציל דרך מסך שליטה שנמצא בסוכת המציל מתי קיים סיכון לטביעה. למשל, במקרים שבהם תינוק מתקרב לבדו לקו המים, או שחיין שמתקשה בשחייה, או שמתקרב לזרם שעלול לסחוף אותו. כל תרחיש כזה מקפיץ התרעה אצל המציל עוד לפני שהוא מתרחש בפועל, כלומר בטרם הטביעה - והמערכת מיד מגדילה את התמונה ומתחילה בהקלטה של האירוע. מפה המציל צריך לקפוץ ולהתערב. זהו המוצר הבסיסי של החברה, ובימים אלה אנו נמצאים גם בפיתוחים נוספים, כגון התרעה קולית למתרחצים בחופים לא מוכרזים והתרעה על המסך למצילים בחופים צמודים. כבר קרה לנו מקרה בחוף באשדוד, שם אנחנו נמצאים בפיילוט, שהמערכת התריעה וטרקטורון עם שירותי הצלה הגיע לחוף שבו לא היו שירותי הצלה”.
“בלוויה של אדם אמרתי שהוא היה מבחינתי כמו חצי בן מאומץ. היה לנו קשר מאוד מיוחד מעבר לקשר בין מנכ”ל ויו”ר דירקטוריון. היו באדם הרבה דברים שהערכתי ואני אוהב אצל אנשים, ואצלו זה גם בא עם קסם אישי וכריזמה. אדם באמת האמין בלעשות טוב, ופעל בהרבה מאוד מעגלים. בכל מקום שאליו הוא נכנס, איכשהו תמיד כולם חייכו. אדם היה איש נעים מאוד ובמקביל גם איש עסקים ממולח וקשוח. הוא היה איש מקסים, מיוחד”.
למשרת המנכ”ל שפרסמו ניגשו 130 מועמדים, ובסופו של דבר נבחר הדאיה לתפקיד. “חיפשנו מישהו שיוכל להרים את החברה לפסגות הבאות. היה לנו חשוב מאוד שיהיה בו גם את הניצוץ של אדם, את האנושיות מעבר להיותו מנהל מוכשר, כפי שהיה אצל אדם”, מספר קולומבוס ומודה שזה מאוד מורכב להרים חברה אחרי שהמייסד שלה נהרג. “במקרה הזה הייתה גם זהות של 100% בין אדם לחברה”, הוא מסביר. “המורשת של אדם זו החברה והיה לנו ולמשפחתו חשוב להמשיך אותה. חלק מההנצחה של אדם זו העובדה שהחברה תמשיך ותפעל. העובדה שהייתה לצד החברה חממה תומכת והיכולת לקחת את גוף החממה ולהפוך אותו לגוף תומך היוותה פתרון זמני ואפשרה לחברה לעבור את אותו צוואר בקבוק. זו גם סיטואציה מאוד רגישה שמחייבת הרבה מאוד רגישות לאנשים, למצבים. אנחנו עדיין מעכלים דברים, חווים אותם, זה קשה לכולנו. אנחנו גם חושבים שהנצחה של אדם על ידי חברה ישראלית מצליחה, שאדם הקים אותה, זו התרומה שלנו להמשכיות, למה שהמדינה נלחמת עליו כרגע, למען מה שאדם מסר את חייו”.
“החלטתי לעלות ארצה עוד לפני שפרצה המלחמה, והתחלתי בכל התהליכים הבירוקרטיים. כשהחלה המלחמה, הרגשתי עוד יותר את התחושה שאני רוצה להגיע לישראל, שזה הבית שלי”, מספר הדאיה ומוסיף שאחרי עלייתו הבין שצריך, כדבריו, לעשות נטוורקינג כדי למצוא עבודה. בסופו של דבר הפנו את תשומת לבו למשרה, ואחרי מיונים הוא התקבל.
“בשנה אחת טובעים למוות ברחבי העולם בין 300 ל־400 אלף איש. בישראל למשל, רק בחודשי עונת הרחצה של 2023, בין 29 במרץ ל־14 באוקטובר, היו 26 מקרי טביעה למוות בחופים”, הוא מספר. “על כל טובע למוות ברחבי העולם יש עוד 7־8 שטבעו ושרדו, אך הזדקקו לטיפולים מורכבים בעקבות זאת. המטרה שלנו היא להיות עזרה למציל. אנחנו לא באים להחליף את המצילים, אלא לסייע להם לעשות את העבודה טוב יותר.
“יש הרבה עניין בפיתוח של החברה. מאז הקורונה אנשים התחילו לבלות יותר בחוץ, בפארקים וגם בחופי ים. גם הפוקוס של קברניטי הערים הוא לכיוון הוולנס, בריאות ואיכות חיים של אנשים. מקרים של טביעה מלווים בהרבה צער, ואם מסתכלים על ערים שיש בהן חופים, אז מבחינתן זה גם לא נראה טוב לתיירות אם יש המון טביעות במקום מסוים. אגב, יש התעניינות במוצר החברה לא רק בהקשר של טביעות, אלא בכלל כדי להבין את התנועה בחופים בכל הקשור לביטחון וארגון”.
התרעות פיקוד העורף