הפער בין קודש לחול: כמה אנחנו משלמים על צריכה בסופי שבוע?

סקר שנערך בארבע רשתות לא כשרות מגלה פערים ממוצעים של 10% מול הרשתות הכשרות. הפערים בסל הקניות עלולים להגיע ל-528 שקל

חזי גור מזרחי צילום: יחצ
טיב טעם
טיב טעם | צילום: בן פרידמן

בעבר, היינו נדרשים לתכנן היטב את רכישותינו כדי למצוא מרכול שיפעל בשבתות ובחגים. תרבות הצריכה באותם ימים התמקדה בעיקר במוצרים דחופים כמו טיטולים, מטרנה, או סיגריות שאזלו במפתיע, ולעיתים כתוצאה מהגעת אורחים בלתי צפויים כאשר המקרר היה ריק. בתל אביב, חנויות הנוחות ורשתות כמו AMPM סיפקו מענה לצרכים אלו, בעוד שבפריפריות הזמינות בסופי השבוע הייתה נמוכה ולעיתים אף לא קיימת כלל.

בשנת 2008, חברת מגה איבדה נתחי שוק משמעותיים בשל בעלותה על רשת מזון שפתוחה בשבתות וחגים (AMPM), בניגוד לעמדת המגזר החרדי. מהלך זה הוביל להחלטת הרבנים להחרים את רשת "שפע שוק" החרדית שבבעלות מגה, ויש הטוענים שזה היה תחילתו של כדור השלג שהוביל לנפילת הרשת בשנת 2015.

תוצאות הסקר:

הסל הזול נמצא ברשת קשת טעמים בפער של 8% מול הסל היקר בסקר של רשת טיב טעם. הפער בין רשת קשת טעמים לרשת דבאח עומד על 3% בלבד, ומציג מגמה של ערך סל דומה בחנויות עתירות שירות. השוואה לרשתות כשרות מגלה פער ממוצע של כ-10%, ואם נשווה את הסל היקר ביותר לזול ביותר, הפער עומד על 22% שהם כ-528 שקל.

סל ממוצע ברשתות:

לסיכום, חשוב לערוך סקרי שוק ולהיות מודעים לפערים בין הרשתות השונות. כאשר מדובר בקנייה משמעותית, כמו סל שבועי למשפחה, השוואת מחירים ותכנון מראש יכולים לחסוך מאות שקלים מדי חודש.

תגיות:
אוכל לא כשר
/
צרכנות
/
כלכלה
/
כשר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף