ז'קי לוי נבחר לכנסת כחלק מאג'נדה חברתית, מכהן כסגן שר הבינוי והשיכון, ומסביר כיצד הוא מתכוון לסייע לנזקקים בתחום הדיור.
לוי הסביר כי אינו מפחית בערכה של עבודת שר הרווחה, חיים כץ, אך לדבריו תחום הרווחה בוער בו. "ישנו שר רווחה מצוין ואני סמוך ובטוח כי עבודתו מתבצעת על הצד הטוב ביותר". עם זאת הוסיף לוי: "הבטחתי לטפל בנושא הרווחה נותרה בעינה. יכולתי לבחור לשמש כסגן שר הפנים או כסגן שר התחבורה, אך בחרתי בתפקיד סגן שר הבינוי, אותו דרשתי לקבל. אני איש שמאז ומעולם חרט על דגלו עבודה קשה בשילוב אמונה גדולה, בסופו של יום השילוב הזה יניב פירות בדמות סיפוק רב מעשייה ענפה למען האזרחים, חרף הקושי הרב והמקרים הכה מורכבים".
הבחירה בתחום הדיור אינה מקרית ונובעת מהייחוס המשפחתי, כבנו של דוד לוי שכיהן כשר הבינוי והשיכון במשך 13 שנים. "בחרתי בנושא הדיור הציבורי שכן זהו נושא המוכר לי היטב וקרוב לליבי, נושא אותו הכרתי משחר נעוריי בזכות אבי ובזכות אחותי אורלי לוי-אבקסיס, שניהלה מאבק מתוקשר לקידום הצעת חוק לשילוב דיור ציבורי במתחמי בנייה".

לא רק הייחוס המשפחתי מניע את לוי שלא שוכח שוכח מאין הגיע. "הדיור הציבורי הוא נושא בעל מאפיינים של רווחה ומהותי ביותר במדיניות ממשלת ישראל הנוכחית. כאדם שנולד ומתגורר בפריפריה, טבעי שאעסוק בפעילות הנושאת דגל של רווחה, שכן אני מבין את הקשיים היטב וקשוב לליבם של בעלי הצרכים יום יום, שעה שעה".
לדבריו הצלחתו טמונה ביחסיו עם שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט. "אני בטוח שאוכל לקדם דברים, מצאתי בשר הבנוי והשיכון אדם בעל רגישות חברתית רבה, יש בינינו הבנות, הערכה רבה ותמיכה הדדית. אני בטוח כי ביכולתנו למצוא פתרונות לכל נושא הדיור הציבורי, כשבדרך לא נקל ראש בשום פרט, ואת התוצאות של שיתוף הפעולה הפורה תראו כולכם בשטח".
קידום הדיו הציבורי הוא מבורך אולם מלאי הדירות אינו גדל אלא פוחת.
"אני רוצה לפתור את הבעיה עלי ידי השבת עמידר ליעודה הטבעי, והוא טיפול בדיירי הדיור הציבורי, זה יהיה מוקד העשייה של החברה. ישנן שתי מצוקות גדולות בדיור הציבורי, מחסור בפתרונות דיור מול תור ממתינים שהולך ומתארך ורמת תחזוקה ירודה".
לדבריו ישנן מספר דרכים לפתרון המצוקות: "יש להגדיל את מלאי הפתרונות בדרכים שונות ובהן החזרת דירות המוחזקות על ידי מוסדות, פיצול דירות גדולות, התאמה בין מספר הנפשות לגודל הדירות, רכישת דירות למלאי ופתרון לטווח הארוך במסגרת התחדשות עירונית". לוי הוסיף כי המשרד יצר גמישות בקריטריונים: "ראשית יאוכלסו הממתינים ולאחר מכן יינתנו פתרונות היכן שישנה צפיפות דיור וכך הלאה".
כיצד מתיישבים הפתרונות עם המצוקות התקציביות, מהיכן יגיעו התקציבים?
"ישנו תקציב קיים לנושא ויתרה מכך, במידה ויידרש תקציב נוסף, משרד האוצר בראשות שר האוצר הבטיחו לי לסייע בנושא. מאז קום המדינה היו מצוקות תקציביות ומאז קום המדינה תמיד מצאו כסף לפרויקטים טובים וראויים. הגדלת מלאי הדירות לזכאי הדיור הציבורי שהם שכבת האוכלוסייה החלשה ביותר, הענייה ביותר הוא פרויקט הכרחי ומבורך, אך יש גם דרכים אחרות למצוא פתרונות מימון מחוץ לתקציב באמצעות פינוי בינוי, באמצעות הסקטור הפרטי ובתכניות משותפות עם הסוכנות היהודית ועם קק".
מאז קום מדינה היו מצוקות תקציביות, היכן ממוקם נושא הדירות הציבוריות?
"דיור ציבורי קיים בלמעלה ממאתיים רשויות מקומיות, כשעיקר המסות הגדולות נמצא ביישובי הפריפריה. דיור ציבורי הוא פתרון נכון וטוב לאוכלוסיות שאין ידם משגת והנתונים מצביעים על כך שכשישים אחוז מדיירי הדיור הציבורי מתקיימים מקצבאות קיום ועוד שלושים וחמישה אחוזים מתקיימים מהכנסות צמודות לשכר המינימום. בשל נתונים אלו, מדינתנו חייבת להעניק פתרונות לאוכלוסייה חלשה זו, זהו תפקידנו, ואנו נעשה כל שביכולתנו על מנת למלא את תפקידנו על הצד הטוב ביותר".
מה קורה במגזר הערבי? גם שם יש מצוקת קשות בתחום הדיור.
"הסקטור הערבי הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו וביישובים הערבים קיימות דירות של דיור ציבורי מתל שבע בדרום, דרך לוד, רמלה, עכו ועד כפר מכר שבצפון. מטבע הדברים גם במגזר הערבי קיים מחסור אמיתי בפתרונות דיור ועל מדינת ישראל לפעול בהקדם כדי לאתר פתרונות למגזר שאינו יהודי. כחלק מצמצום פערים חובה לקדם תכניות מתאר ובכך נגדיל את הפתרונות ביישובים אלה".