הממונה על השכר קיים מסיבת עיתונאים בנושא השכר במגזר הציבורי. כמו בשנים קודמות, גם השנה שיאני השכר הם הרופאים. במקום הראשון נמצא רופא נשים באחד מבתי החולים בפריפריה, שמקבל שכר חודשי ברוטו העומד על 127,888 שקלים.
אל המקום השני הגיע מומחה לרפואת נשים עם שכר חודשי ברוטו של 126,782 שקל ואל המקום השלישי הגיע מנהל יחידה של טיפול נמרץ עם עם 121,705 שקל ברוטו בחודש.
דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה מתייחס ל- 217,673 עובדים לפי החלוקה הבאה: 65,608 עובדי מדינה, 117,389 עובדי הוראה, 2,132 עובדי משרד הביטחון, 23,999 שוטרים ו-8,545 סוהרי השב"ס. בנוסף, כולל הדוח נתוני שכר של שירותי הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון, צה"ל, אזרחים עובדי צה"ל ושליחי המדינה בחו"ל.
בשנת 2014 עמד השכר הממוצע (ברוטו) בשירות המדינה על 16,283 ש"ח. השכר הממוצע של עובדי משרד הביטחון עמד על 22,833 ש"ח. השכר הממוצע במשטרה עמד על 15,661 ₪, השכר הממוצע של עובדי השב"ס עמד על 13,563 ש"ח והשכר הממוצע של עובדי ההוראה עמד בשנת 2014 על 12,760 ש"ח.
לראשונה נוספו גם נתונים לגבי הטבות שוות כסף שמעניק המעסיק הציבורי לעובדיו (שכר לימוד באוניברסיטאות, חשמל חינם, הנחות בשירותים שונים, ועוד).
שכרם של עובדי הדירוגים בממשלה עלה ריאלית, בין השנים 2013 ו- 2014, בשיעור של 0.83% ובגופים הציבוריים המדווחים עלה ריאלית בשיעור של 1.3%.
בתקופה שבין ינואר 2013 עד אוגוסט 2015 השכר בשירות המדינה עלה נומינאלית בשיעור של 10%, כאשר השכר בכלל המגזר הציבורי עלה בשיעור של 7% ובמגזר העסקי בשיעור של 4.77%. נציין כי בתקופה זו מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 2%.
הממונה על השכר, עו"ד קובי אמסלם אמר: "השונות ברמות השכר בין הגופים יכולה להסביר את מורכבות קביעת השכר ועדכונו במגזר הציבורי. בחלק מהגופים, השכר ותנאי העבודה נקבעו בהסכמים קיבוציים שניתנו, לרוב, לאחר נקיטה בצעדים ארגוניים שחלקם חריפים ולא תמיד בוצעו אחרי שליחת הודעה מוקדמת.
האמור מחייב לבחון מחדש את שיטת קביעת השכר במדינת ישראל, שהינה קיצונית ביחס למקובל בעולם המערבי. מדינת ישראל והציבור הישראלי זקוקים למודל חדש לקביעת השכר ועדכונו ויישוב סכסוכי עבודה מבלי להגיע למאבקים קשים שפוגעים ביכולת המשק לצמוח ובזכות האזרח לקבלת שירותים ציבוריים.
עד אשר יתרחש המפנה, נדרש שינוי בתפיסה אודות הסכמי השכר. שני הצדדים למשא ומתן רשאים להעלות דרישותיהם ולא רק צד אחד. ראוי לשאוף שכל עלות שתשולם במסגרת הסכם שכר תביא לשיפור במגזר הציבורי ותביא תועלת לאזרח ולמשק. שני הצדדים למשא ומתן צריכים להפנים זאת".