יום העצמאות ה־69 של מדינת ישראל תשלים נגידת בנק ישראל קרנית פלוג שלוש וחצי שנות עצמאות משלה. מבין הגופים הביצועיים בסקטור הציבורי, בנק ישראל נהנה מהעצמאות הגבוהה ביותר, וזה מעוגן בחוק. נכתב רבות על הצלחתה של פלוג בתפקיד. היא אכזבה את כל אלה שקטרגו על המינוי וטענו שבניגוד לקודמה סטנלי פישר היא לא יודעת לדפוק על השולחן כשצריך.

ובכן, פלוג הוכיחה שגם בלי להיות נגר היא יודעת להשיג את שלה. ועדיין לא דיברנו על המחמאות שהיא מקבלת מהמגזינים הכלכליים הנחשבים בעולם ועל הצלחתה בהתמודדות הכמעט בלתי אפשרית עם שר האוצר משה כחלון במאבק על הרפורמה בבנקאות. כזכור, לפי הרפורמה, שנכנסה לתוקפה בדצמבר 2016, בסוף הדרך הפיקוח על המערכת הפיננסית יישאר בידי הבנק המרכזי, לבנקים יותר להמשיך בהנפקת כרטיסי אשראי, ובהחלטה על הפרדת חברות האשראי - ויזה כאל תישאר בידי בנק דיסקונט כדרישת בנק ישראל.

הנגיד הקודם סטנלי פישר. צילום: רויטרסהנגיד הקודם סטנלי פישר. צילום: רויטרס

כשאני מבקש מהנגידה את תשובתה לשאלה אם ביום העצמאות ה־69 הגיעה המדינה לעצמאות כלכלית, היא עונה בחיוב. “חברות דירוג האשראי שבו והעניקו בשבוע שעבר דירוג חיובי לישראל”, היא עונה בראיון ראשון ובלעדי ל”מעריב” מאז יציאת הרפורמה. “העובדה שיש לנו עודף נכסים על התחייבויות, מאזן מסחרי שוטף חיובי, חוב ממשלתי פוחת, יתרות מט”ח גבוהות ומצב מאקרו כלכלי איתן - מצביעים יותר מכל על חוסננו הכלכלי”.

אם כך, ממה נובעת תחושת החמיצות? זוגות צעירים מתקשים לגמור את החודש, הטענות על אי־שוויון גדלות, הפערים מתרחבים. איפה הפער בין המצב הכלכלי הטוב לתחושות האכזבה?

“הנתונים שבידינו מצביעים על צמצום הדרגתי בפערים, גידול בכל רמות השכר במשק ובמיוחד בשכבות המוחלשות. זה מתבטא גם בסקרים, המצביעים על שיפור ברמת שביעות הרצון של הציבור מהמצב, וכיום אנחנו ניצבים במדד שביעות הרצון הכללי במקום ה־11 מתוך 150 מדינות. אבל אני מסכימה שלא צריך להסתכל על המצב הכלכלי במשק רק מגובה של 30 אלף רגל, אלא להסתכל על מצב האזרח ברמת המיקרו. בניגוד לאירופה, שבה יש שיעורי אבטלה גבוהים, אצלנו המצב מצוין, ולכך יש להוסיף את גידול בשכר הריאלי בכל רמות השכר. ועדיין קיימת אי־שביעות רצון. יש אתגרים נוספים, שאחד העיקריים בהם הוא מחירי הדיור. בהרצאה ששמעתי בשבוע שעבר בקרן המטבע הבינלאומית התייחס רג’ו רג’אן, מנהל מחלקת המחקר בקרן ולשעבר הנגיד ההודי, לטענות. הוא הסביר שמה שעומד מאחורי המהפכים הפוליטיים הדרמטיים בחו”ל קשור לציפיות הציבור. אם בעבר מרבית האנשים בעולם המפותח ציפו שילדיהם יחיו טוב יותר מהם, בדור הנוכחי יש סימני שאלה. אצלנו רמת החיים של הילדים גבוהה מזו של ההורים, אבל יש סימני שאלה לגבי העתיד ורמת אי־הוודאות גדולה. ייתכן שזאת אחת הסיבות לתחושת החמיצות”.




עמידים בפני זעזועים

פלוג (62) תושבת ירושלים, נולדה בפולין ובגיל שלוש עלתה לישראל עם הוריה. ב־1984 הצטרפה ככלכלנית לקרן המטבע הבינלאומית, וב־1988 חזרה לישראל והחלה לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל. בשנים 1994־1996 עבדה בבנק האינטר־אמריקאי, וב־1997, לאחר שובה לבנק ישראל, מונתה לסגנית מנהל מחלקת המחקר. ביוני 2001 מונתה למנהלת המחלקה ולחברה בהנהלת בנק ישראל.

ביולי 2011 מונתה למשנה לנגיד בנק ישראל. בתחילת יולי 2013, בעקבות פרישתו של סטנלי פישר מתפקיד נגיד בנק ישראל, מונתה לממלאת מקום הנגיד. באוקטובר 2013 מונתה לתפקיד נגידת בנק ישראל, האישה הראשונה בתפקיד זה. בספטמבר 2014 בחר בה מגזין “הגלובל פייננס” לאחת משבעה נגידי הבנקים הטובים בעולם. גם ב־2015 שמרה על מקומה בצמרת הנגידים הטובים בעולם. היא נשואה בשנית לפרופ’ שאול לאך מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולזוג שני ילדים.

פלוג מתייצבת לראיון, במקרה או לא, בבגדי כחול ולבן, התואמים את צבעי דגל הלאום. בשבוע שעבר היא שבה מוושינגטון, שם השתתפה בכנס האביב של קרן המטבע והבנק העולמי. נושאים המטרידים את הבנקים המרכזיים לא חסרים, ובראשם השיגעונות הפיננסיים התורניים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. צילום: רויטרסנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. צילום: רויטרס




מה התובנות שלך מהביקור האחרון בוושינגטון? העולם הפיננסי והכלכלי סוער. איך נראית ישראל משם?

"מי שאני מדברת איתו מתרשם שהמשק הישראלי בטוח מבחינת המצב המאקרו כלכלי. הצמיחה מתרחבת ונתמכת במדיניות המוניטרית שלנו. יש לא מעט מקומות שבהם מביטים בקנאה ושואלים איך אנחנו עושים את זה. קיימת הערכה רבה לכלי המדיניות שבהם משתמש בנק ישראל. הכלים כוללים את ההתערבות בשוק המט”ח, כדי לאזן בין שיקולי המדיניות השונים. לפי התוצאות של המשק, רואים שזה עובד. אגלה לך שפנו אלינו מבנקים מרכזיים בעולם כדי ללמוד מאיתנו באילו כלים השתמשנו כדי לטפל בשוק המשכנתאות וכיצד הצלחנו לצמצם את החשיפה לסיכונים”.

הנשיא דונלד טראמפ החליט בשבוע שעבר להפחית את מס החברות בצורה גורפת ל־15%. את מסכימה שזאת לא פחות מרעידת אדמה פיננסית?

"על פניו זה נשמע כמהלך שעשוי להשפיע באופן חיובי על המגזר העסקי. מצד אחר, המהלך עלול להעמיק את הגירעון, ויהיו לכך השפעות נוספות. בכל מקרה עדיין מוקדם להתייחס למהלך כולו”.

האם נתוני בנק ישראל מצביעים על ירידה באי־השוויון ועל צמצום פערים?

"בהחלט אפשר לראות ירידה ברמת אי־השוויון. בהתחלה היה מדובר בנתוני ההכנסה ברוטו, וכעת התופעה מתרחבת גם להכנסה נטו. אי־השוויון בשכר עדיין גבוה, וצריך להפעיל צעדים נוספים לצמצום הפערים. האסטרטגיה של הממשלה היא להרחיב את מעגל התעסוקה ולשלב יותר אנשים בשוק העבודה. פעם זה היה דרך צמצום קצבאות הילדים, וכיום יש מהלכים אחרים הנותנים את אותותיהם”.

את מדברת על התוכנית “נטו משפחה” של שר האוצר. שיבחתם את התוכנית, אבל כמעט לא נשמעה ביקורת בדבר הצורך להבטחת מקורות המימון כדי שהיא תופעל לטווח הארוך.

"התוכנית, שכוללת את הגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי), הגדלת נקודות הזיכוי להורים לילדים וסבסוד הצהרונים, היא בהחלט בכיוון הנכון, כי היא תחזק בנטו את מגמת שיפור המצב באי־השוויון. היא תעודד עוד יותר יציאה לעבודה. המרחב הקיים בתקציב 2017־2018 יאפשר את מימון התוכנית בזכות העודפים והרזרבה, ללא חריגה מהמסגרת. אבל חשוב מאוד שזה לא יהיה אירוע חד־פעמי, וגם בעתיד יוקצו לכך המקורות התקציביים הנדרשים. צריך לחשוב על כך לקראת גיבוש התקציב הבא. אני מדברת לא רק על התוכנית ‘נטו משפחה’, אלא גם על תוכניות אחרות, כמו הגדלת קצבאות הזקנה, השקעות בתשתית חינוך ובהכשרות מקצועיות. שיפור איכות ההון האנושי באמצעות הכשרה מקצועית יסייע לנו לצמצם פערים ברמה הבינלאומית”.

אחד הנושאים החשובים ביוקר המחיה הוא מחירי הדיור. האם את מתחברת לתחושות התסכול של הזוגות הצעירים?

“בהחלט כן. מחירי הדיור הגבוהים הפכו לאתגר עבור הזוגות הצעירים, ומבחינתם זו משימה כמעט בלתי אפשרית לקנות דירה. ברור שהפתרון הבסיסי לכך הוא הגדלת ההיצע, והממשלה אכן עושה מאמצים שמתחילים לשאת פרי. היקף התחלות הבנייה נמצא בעלייה מתמדת. כעת ניכרת התייצבות במחירי הדיור, וזאת בהחלט יכולה להיות התחלה של שינוי מגמה, אבל עדיין מוקדם לקבוע”.

ביקרת את תוכנית מחיר למשתכן של השר כחלון כצעד לפתרון בעיית הדיור. למה?

“מחיר למשתכן היא תוכנית המיועדת להקל על זוגות צעירים חסרי דירות להגיע לדירה, וזאת התכלית שלה. הנכונות של הממשלה לוותר על הכנסות בסכומים גבוהים מסייעת להפחית את עלות הדיור לאוכלוסיית מטרה זו. אבל זה לא יקרה מיד. הפתרון היסודי לבעיה, וכאמור הממשלה פועלת בכיוון, הוא הגדלת ההיצע. במקביל נעשים מאמצים להגדיל את המלאי התכנוני. אני מסכימה שהיכן שלא משחררים קרקעות, כמו באזור המרכז, התהליך הוא ארוך יותר”.

מדוע התנגדת לתוכנית האוצר למיסוי דירה שלישית?

"לתוכנית זו היה פוטנציאל מסוים בהגדלת היצע הדירות הפנויות, שאולי היה מוביל להוזלת מחירי הדיור. זה היה קורה אם המשקיעים היו מוכרים. במקרה זה היצע הדיור להשכרה היה מצטמצם, ומחירי השכירות היו עולים. יש מגמה מסוימת של עליית מחירי השכירות, אבל קשה מאוד לבודד אם זה בגלל מיסוי דירה שלישית, שכידוע לך עדיין לא יצא לפועל”.

העלאת הריבית על המשכנתאות אמורה לסייע גם היא לבלימת המחירים, אבל על זאת ספג בנק ישראל ביקורת. הציבור נאלץ להחזיר עוד מאות שקלים בחודש לתשלומי משכנתה.

"הריבית על המשכנתאות עלתה כי הבנקים הפנימו שהריכוז הגבוה של המשכנתאות הוא סיכון עבורם. אם בעבר תמחור הסיכון היה נמוך, כעת ההפנמה הביאה לעליית הריבית. הדבר כבר משתקף בהאטה בקצב ההתרחבות של המשכנתאות, והדבר יכול לתרום לצינון הביקוש. אני מבינה את הטענות על הכבדת נטל המשכנתאות ומבינה את דאגת הפוליטיקאים, אבל, כאמור, הריבית בעבר לא שיקפה את הסיכון. בכל מקרה היו שביקרו אותנו גם כשהריבית הייתה נמוכה וטענו שהיא מתדלקת את שוק הדיור. אבל אני מסכימה שהיום קשה יותר לקחת משכנתה בריבית גבוהה”.

האם המערכת הבנקאית או ליתר דיוק בנקים ספציפיים אינם נמצאים בחשיפת יתר או בסיכון יתר לשוק המשכנתאות? איך את ישנה בלילה בהקשר לסוגיה זו?

“כפי שאתה יודע, נקטנו כמה צעדים להקטנת הסיכונים, כמו הקצאת הון נוסף לחלק מהמשכנתאות או הגבלת המשכנתאות בריבית משתנה. אנחנו מטפלים בסוגיה מכל היבטיה. המערכת הבנקאית עמידה בפני זעזועים, והבנקים מבצעים מבחני לחץ כדי לוודא שיכולת הספיגה של המערכת מתאימה גם לתרחישי קיצון. ואשר לשאלתך איך אני ישנה בלילה, התשובה שלי היא שלכל נגיד בנק מרכזי משלמים כדי שהוא לא יישן טוב בלילה. אבל אני עושה הכל כדי שהציבור יישן טוב בלילה”.

"מערכת יחסים טובה", כחלון. צילום: פלאש 90"מערכת יחסים טובה", כחלון. צילום: פלאש 90




מסתכלים קדימה

מלבד ענייני המשכנתאות, יוקר המחיה ומעמד המשק הישראלי בעולם, נגידת בנק ישראל אחראית, באמצעות הפיקוח על הבנקים, לנעשה במערכת הבנקאית וליציבות המערכת. בתור היועצת הכלכלית של הממשלה היא מתייצבת באירועים כלכליים חשובים וממליצה על תובנותיה. לעתים זה נעשה בפורום רחב של הממשלה או בוועדת הכספים. לעתים הפעילות מתרחשת בחדרי חדרים, בשיחות עם שר האוצר וראש הממשלה. לא תמיד העצות מתקבלות, אבל הן נשמעות, גם אם הן אינן פופולריות.

את אומנם מרוצה ממצב המשק הישראלי, אבל חרדה לגורל התעשייה ופועלת כדי לסייע לה בצורה נחרצת בשוק המטבע. יש הטוענים שהרחקת לכת בעומק המעורבות ורכישות המטבע. עד מתי?

“התעשייה הישראלית ניצבת בפני אתגרים משמעותיים, וכך גם תעשיות אחרות בעולם. קיימת ירידה בהיקף הגידול בסחר העולמי, וגם התחזקות השקל מקשה עליהן. המדיניות בשוק המט”ח קשורה לסביבה הגלובלית ולאתגרים הנובעים ממנה. הבנקים המרכזיים בעולם נוקטים מדיניות מוניטרית אולטרה מרחיבה, כולל ריבית שלילית והרחבה כמותית של מטבע, שגורמת ללחץ על התחזקות השקל מול המטבעות מעבר לרמה הנורמלית המשתקפת מכוחות השוק הבסיסיים. המצב בזירה הבינלאומית עדיין לא השתנה, וכל עוד זה המצב, אנחנו פועלים ונפעל למנוע את ייסוף היתר של השקל, שעלול לפגוע בתעשייה”.

האם הופתעת מכך שהמדיניות המוניטרית המרחיבה בחו”ל, כולל הריבית האפסית, נמשכת מאז משבר 2009?

“אף אחד לא העריך כי מהמשבר ב־2009 ועד היום יהיו עדיין מדינות עם ריבית שלילית, הרוכשות מדי חודש מטבע חוץ ונכסים אחרים בכמויות גדולות, ושהתשואות על החוב הממשלתי יהיו שליליות. גם אנחנו בבנק ישראל חשבנו שזה זמני, ושהיציאה מהמשבר לא תהיה ארוכה כל כך. המדיניות המוניטרית המרחיבה חריגה גם אצלנו, כי היא נגזרת של המתרחש אצל שותפות הסחר שלנו”.

ריבית של 0.1% לשנה הנמשכת ברציפות 25 חודשים, כלומר יותר משנתיים, זו תקופה ארוכה מאוד למשהו שאמור היה להיות זמני.

“נכון שזו תקופה ארוכה, אבל בכל חודש אנחנו עושים הערכה מחודשת על בסיס המידע החדש שהצטבר ואז מעדכנים ומחליטים. העובדה שלא שינינו את הריבית כבר 25 חודשים אינה אומרת שקיצרנו תהליכים, וכפי שפורסם, זה לא אומר שלא שקלנו צעדים נוספים, כמו ריבית שלילית. בכל חודש אנחנו בודקים מחדש את המתרחש בעולם ואז מחליטים. אנחנו מסתכלים גם קדימה, וזה מתבטא בשינוי הנוסח של הודעות הריבית. לפני שנה וחצי הוספנו את האמירה שהמדיניות המוניטרית תישאר מרחיבה למשך זמן רב. לאחרונה הוספנו לניסוח שהמדיניות המרחיבה תישאר עד שהאינפלציה תתכנס לתוך תחום היעד. אנחנו שוקלים כל מילה בהודעות הריבית, כי יש לה משמעות. המשקל של התקשורת מול השווקים כמרכיב במדיניות המוניטרית גדל. בנק ישראל קיבל את פרס השקיפות בזכות הפתיחות לתקשורת”.

האם הצבת לעצמך קו אדום במדיניות רכישת המטבע?

“אין לנו שום קו אדום בקניית מטבע חוץ, ויש לנו יד חופשית לפעול בשוק זה ללא מגבלה. העובדה שקבענו שהרמה ההולמת של היתרות היא 70 עד 110 מיליארד דולר אין משמעותה שאי אפשר לחרוג מרמה זו במידת הצורך”.

התבקשתם מפי התעשיינים לבדוק אם הייתה פעילות ספקולטיבית בשוק המטבע, שחיזקה מלאכותית את השקל. מה העלו הממצאים?

“בהחלט בדקנו את טענות התעשיינים על פעילות ספקולטיבית, אך לא מצאנו תימוכין לפעילות חריגה. אין פעילות חריגה בשוק המטבע. בתקופה האחרונה ניטרנו את הפעילויות שנחשדו כחריגות. בדקנו את המסחר בצורה הדוקה ויומיומית. חקרנו אם פעילות השחקנים בשוק נעשית במידה הסבירה והמקובלת. קשה בדיוק להגדיר מה היא בדיוק פעילות ספקולטיבית בשוק המטבע, והשימוש במונח עלול להטעות. כאמור, בדקנו ומצאנו שלא הייתה פעילות חריגה, למעט סוחרים המנצלים מדי יום את התנודות כדי לקנות ולמכור”.

אני שומע מתעשיינים תלונות בנוגע לעודף הרגולציה ואינסוף המכשולים שניצבים בפני מפעל חדש או מפעל שרוצה להתרחב. את מתחברת לטענות?

“הייתי אומרת שקיים עודף ביורוקרטיה, ומצד אחר, לרגולציה ראויה יש מקום. אבל יש מצבים שבהם עסק שאמור לקבל רישיון עסק צריך לעבור בין הרבה רגולטורים. כל אחד בנפרד עושה את עבודתו נאמנה, אבל כל אחד גם רוצה להגיע לשלמות, וזה עלול להקשות על הפעילות העסקית. יש לנו אינדיקטורים של ‘דואינג ביזנס’ המצביעים על כך שעומס הביורוקרטיה כבד מדי. אחת ההצעות שעל הפרק היא לרכז את כל גופי הרגולציה תחת קורת גג אחת. עסק שירצה לקבל רישיון יידע שהוא צריך לעבור תחנה אחת בלבד, שתרכז עבורו את כל התשובות. אם יוקם גוף כזה, שיחזיק בסמכויות בכל התחומים כמו בריאות, כיבוי אש ואיכות סביבה, הטיפול יהיה מהיר יותר ויועיל לעסקים. קיימת, כמובן, גם רגולציה פיננסית וקיים גם תיאום בין הרגולטורים השונים, אבל לדאבוני טרם הוקמה הוועדה ליציבות פיננסית שאמורה להעמיק את התיאום. אני מקווה שהחקיקה בנושא תושלם כבר במושב הכנסת הקרוב. אף שמדי פעם מתעוררים חילוקי דעות, התיאום הנוכחי הוא סביר, אבל חייבים למסד את ועדת הרגולציה הפיננסית. הוועדה תאפשר להתריע בפני הרגולטורים השונים על התפתחות מסוימת בגוף פיננסי מסוים, מה שיקטין את ההסתברות לכשל מערכתי”.

עברו ארבעה חודשים מכניסתה לתוקף של רפורמת הבנקאות של השר כחלון ושר הכלכלה אלי כהן. האם כבר אפשר להצביע על פירות חיוביים ראשונים לצרכן?

"עדיין מוקדם לשפוט ולהעריך לאן היא תוביל, כי הרפורמה, ובראשה הפרדת חברות כרטיסי האשראי משני הבנקים הגדולים, עדיין אינה מיושמת. עם זאת, יש בהחלט פוטנציאל לתרומה לתחרות אם ייכנסו שחקנים חדשים למגרש. אלה שיקנו את חברות כרטיסי האשראי יהיו הכי קרובים להיות בנקים, בתנאי שהמודל העסקי שלהם יצדיק את זה. הסרת החסמים והקלת המגבלות כבר הכניסו שחקן חדש לתחום סליקת כרטיסי האשראי. אנחנו נמצאים בעיצומה של העבודה לקביעת העמלה הצולבת העדכנית (עמלת התפעול המקובלת בין חברות כרטיסי האשראי - י”ש) ומקווים שההמלצה על גובה העמלה תינתן בסוף 2017. ההפחתה בדרישות ההון לבנקים חדשים תסייע לגופים נוספים להיכנס לשוק”.

העמדה הקודמת של בנק ישראל שללה את רעיון הפרדת חברות האשראי מהבנקים בנימוק שהמהלך לא יתרום לצרכן ואף עלול לפגוע בו לא לצורך. האם חלק מהצעדים של האוצר ברפורמה נכפו עליכם?

"אני לא מתייחסת למה שהיה בעבר ולנימוקים נגד ההפרדה. הגישה העדכנית שלנו הייתה שההפרדה (לבד חברת כאל מדיסקונט) תיצור פוטנציאל להגדלת התחרות בזכות הקלות הינוקא שניתנו לכניסת שחקנים חדשים, שיהפכו לעצמאים בשוק. מדובר בהקלות מידתיות. לא לקחנו סיכונים מיותרים. העובדה שהפיקוח על המערכת, גם על השחקנים החוץ־בנקאיים, יישאר אצלנו מבטיחה שלא יילקחו סיכונים מיותרים. גם לבנקים יותר להמשיך בהנפקת כרטיסי אשראי, ובפועל מרבית דרישותינו התקבלו. הרפורמה שעברה על מרבית חלקיה התקבלה בסופו של דבר על דעתנו, אף שהיו נקודות כמו הדרישה להעברת מידע בנקאי שלא היו על דעתנו. המשימה העיקרית כעת היא להתרכז ביישום הרפורמה בתנאי שיוזמות חקיקה נוספות ייפסקו. שר האוצר שותף לדעתנו והבטיח לנו שלא ייערכו יוזמות נוספות בשנים הקרובות. על רקע הרפורמה, הקמת הוועדה ליציבות פיננסית חשובה במיוחד”.

הובטח שיונהג ביטוח פיקדונות שיבטיח את כספי הלקוחות במקרה של קריסת בנק. איפה זה עומד?

"הנושא מורכב מאוד ודורש עבודת תכנון רבה. זה לא נושא פשוט, ויש צורך בהמשך לימוד על סמך ניסיון הבנקים האחרים בעולם. ביטוח הפיקדונות נמצא בתהליך בדיקה, אבל בגלל המורכבות זה ייקח עוד זמן, ואני לא יכולה לומר לך מתי זה יסתיים".

האם הבנקים והמערכת הפיננסית צלחו בשלום את חוק שכר הבכירים הבעייתי מבחינתם?

"אני חושבת שהסיפור כבר מאחורינו. המערכת הבנקאית מתפקדת טוב בסך הכל. הסוגיות שהעסיקו אותנו היו החשש מפגיעה בזכויות העבר ומגל פרישה של בנקאים. הנושא הראשון הוסדר, הפרישה הייתה בהיקפים לא גדולים, ובמערכת יש עדיין אנשים מוכשרים. נכון שהמיקוד בבנקים ובחברות פיננסיות הוא בעייתי, ונכון היה שנורמות השכר החדשות ייקבעו בצורה רוחבית הנוגעת לכלל החברות הציבוריות, אבל נכון לעכשיו זה המצב".




לא ייעלמו, ישתנו

איך נראים היחסים היום עם שר האוצר לאחר שהתחלתם ברגל שמאל?

"מערכת היחסים איתו היא טובה ועניינית. אנחנו נפגשים בצורה מסודרת ומשוחחים על כל הדברים הרלוונטיים. הוא מתייעץ איתי בנושאים שונים ומתפתח שיח מפרה ובונה עם הקשבה הדדית".

את מאמינה שהבנקים במתכונתם הנוכחית לא ייעלמו בתוך עשר שנים, כפי שהתבטא כחלון?

"הם לא ייעלמו בתוך עשר שנים, אבל הם ישתנו ויתאימו את עצמם למציאות, כפי שכבר מתחיל לקרות".

האם את מרוצה מתהליכי ההתייעלות הבנקאית?

“מהלכי ההתייעלות, שכללו עידוד פרישה מרצון, הם בהחלט בכיוון הנכון ונעשו בצורה משמעותית, אבל יש מקום להמשך ההתייעלות גם בגלל התחרות בתוך המערכת הבנקאית וגם מול גורמים מחוץ למערכת. אני מצפה שההתייעלות תימשך, במטרה שפירותיה יגיעו גם ללקוחות הבנקים וגם כדיווידנדים שיחולקו לבעלי המניות העיקריים, שהם בפועל קרנות הפנסיה של הציבור הרחב”.

אנחנו בפתחה של שנת העצמאות ה־70 ועדיין אין שלום. מה את חושבת על הקשר בין שלום לכלכלה, שאותו הרבה להדגיש קודמך, ואת חשיבותו מזכירות חברות הדירוג הבינלאומיות?

“כבר הרבה שנים המשק מפגין חוסן ועמידות מול איומים גיאו־פוליטיים וביטחוניים רבים. לצערי התנסינו בהרבה אירועים כאלה, ולשמחתי המשק עמד בהם בצורה מרשימה. ברור שהפוטנציאל של הצמיחה ורמת הסיכון של המשק מושפעים גם מהמצב הביטחוני. העובדה שתקציב הביטחון שלנו גבוה משאירה פחות מרחב לטיפול בנושאים אזרחיים חשובים. אז כמובן, קיים קשר בין הדברים”.

איך את מסכמת את שלוש וחצי שנותייך בתפקיד הנגידה?

“יש לי שביעות רצון רבה מכך שהמדיניות של בנק ישראל הצליחה לנווט ולצלוח את המים הסוערים של המשק עם הישגים נאים גם ברפורמה הפיננסית. הרפורמה נותנת סיכוי לשיפור התחרות תוך שמירה על יציבות הבנקים. אני נהנית מאוד לעבוד עם האנשים המצוינים סביבי. מאחר שהגעתי לתפקיד הנוכחי לאחר עשרות שנים במערכת בתפקידים רוחביים, הייתה לי הזדמנות לראות את התמונה מכל הזוויות, כך שהיו לי פחות הפתעות מאשר לנגידים קודמים. אני מסיימת את הקדנציה בעוד שנה וחצי ולא מסתכלת מעבר לכך. אבל עוד נדבר”.

מה איחולייך למדינה לרגל החג?

"עם הכניסה לשנת העצמאות ה-70 אני מאחלת כמובן חג שמח, ושכלכלת ישראל תמשיך לצמוח. אשמח במיוחד שהצמיחה תתבסס ותתחלק בין כל האזרחים, ושכולם ייהנו ממנה. וכמובן, קצת פרגון כללי על הנעשה פה לא יזיק".