אין כמעט יום שבו אנחנו לא משתמשים בשירותיה של חברת גוגל, ולכן ניתן להבין את הסערה שעורר מסמך בן עשרה עמודים שהופץ בדואר הפנימי של החברה לפני כשבוע והגיע לידי התקשורת. כותב המסמך, מהנדס תוכנה בחברה בשם ג'יימס דמור, אומר בו כמה אמירות בוטות ונחרצות נגד הגיוון התעסוקתי שנוקטת גוגל.

לדבריו, הבדלי המגדר בגוגל הם תוצאה ישירה של הבדלים ביולוגיים בין נשים לגברים, ועל החברה להפסיק עם התוכניות שנועדו לקדם קבוצות שסובלות מתת־ייצוג. בין היתר טוען הכותב: "אנחנו תמיד שואלים את עצמנו למה אנחנו לא רואים יותר נשים בעמדות ההנהלה הבכירות, אבל לא שואלים למה אנחנו רואים שם כל כך הרבה גברים. התפקידים האלו דורשים לרוב שעות ארוכות ותובעניות שלא תמיד זמינות אם אתם רוצים חיים שלווים ומאוזנים".

המסמך עורר זעם רב בגוגל ובעמק הסיליקון בכלל. דניאל בראון, סגנית נשיא לגיוון, אינטגרציה וממשל בגוגל, הגיבה בשם גוגל: "גיוון והכלה הם חלק יסודי מהערכים שלנו והתרבות שלנו. אנחנו חדים וברורים באמונה שלנו שגיוון והכלה הם חיוניים להצלחה שלנו כחברה, ואנחנו נמשיך להילחם עבור זה גם בטווח הרחוק".

באימייל שנשלח לעובדי החברה כתב מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי כי חלקים מהמזכר פגעו בקוד ההתנהגות בחברה ועברו את הגבול "בכך שקידמו סטריאוטיפים מגדריים מזיקים במקום העבודה שלנו". מהנדס התוכנה האחראי למסמך פוטר. אומנם גוגל נקטה עמדה ברורה נגד דבריו של מהנדס התוכנה, אך כנראה שהוא אינו היחיד בענף שמחזיק בתפיסות כאלו.

אז איך באמת נראים חייהן של נשים בהייטק בישראל? "גם היום, אחרי כל המהפכה שחווינו, אני עדיין מרגישה שמקובל שנשים יעבדו פחות, ומה לעשות - אצלנו בתחום את נשואה לעבודה", מספרת עדי, מתכנתת בדרג ביניים בחברת הייטק מוכרת, שבוחרת שלא להיחשף בשם מלא כדי "לא לעורר ויכוח במקום העבודה". "אני מתפלאת שלא שאלת אותי את השאלה המקובלת בכל ראיון עבודה ובכל ראיון", היא אומרת. "איך את מסתדרת עם הילדים, איך תסתדרי עם הילדים? זו שאלה ששמעתי בכל ראיון עבודה שהגעתי אליו, עוד לפני שהיו לי ילדים, וגם היום שואלים אותי את זה כל הזמן.

אני לא רואה אף אחד ששואל קולגות גברים שלי, נשואים והורים לילדים, איך הם מסתדרים עם השעות ועם הנסיעות לחו”ל ועם המחויבות. איכשהו, למרות הקדמה, ברור לאנשים שמקומן של נשים עדיין יותר בבית".

זה מקומם אותך?

"כשהייתי יותר צעירה בקריירה שלי, כן. הרגשתי אז שמודדים אותי בצורה מאוד מסוימת יחסית לגברים בתפקיד זהה. אני לא חושבת שאי פעם הופליתי לרעה בשכר או בהטבות, אף ששמעתי שיש מקרים כאלו, אבל היחס הוא בהחלט שונה, החל מאנשים בישיבות שהיו בטוחים שאני המזכירה או אמורה להכין קפה, וכלה ב'כל הכבוד', שאומרים לי כששומעים שאני גם אמא וגם הייטקיסטית, ממש לא מחמאה בעיניי".

מה דעתך על הטענות לאפליה מתקנת בתחום ועל המסמך שפורסם על ידי המהנדס בגוגל?

"גוגל היא סביבת עבודה טובה לנשים. לגבי אפליה מתקנת, אני לא רואה אותה סביבי ואני גם לא בטוחה שהייתי רוצה לדעת שהתקבלתי לעבודה משום שאני אישה ולא משום שאני המועמדת הטובה ביותר, וזה הולך גם הפוך: כלומר, אני לא רוצה שמעסיקים יקבלו מועמד משום שהוא גבר, אלא אך ורק בגלל הנתונים שלנו".

גם אלה, מתכנתת צעירה, שותפה לתחושות של עדי. "זה התחיל מהראיון, שבו היה ברור שהם מנסים לברר מתי אני מתכוונת ללדת ומי יטפל בילדים ומה המחויבות שלי, ואפילו אם יש לי משפחה שתוכל לסייע כמו סבא וסבתא, מה שלא שאלו אף גבר שאני מכירה", היא מספרת. "זה המשיך ביחס אלי כמו למזכירה, ולא שיש לי משהו נגד מזכירות, אבל למדתי בטכניון והתקבלתי לתפקיד על בסיס עבודה קשה וכישורים. אני לא מוכנה שבכל פעם שמגיעים אנשים חדשים למשרד הם אוטומטית בטוחים שאני מזכירה. הדיבור על אפליה מתקנת? זו בדיחה. אין אפליה מתקנת לנשים בהייטק, אולי בדיוק ההפך".

כמות או תפוקה

סקר עמדות שנערך בקרב עשרות מנהלי ומנהלות משאבי אנוש ומנכ"לים בחברות הייטק ניסה לגלות את הסיבות להעסקת חסר של נשים בהייטק: לא רוצות? לא מוכשרות מספיק? לא מגיעות למסלולים אקדמיים מתאימים? הסקר גילה כי 30% מהמשיבים סבורים כי מכיוון שמרבית המנהלים והעובדים בהייטק הם גברים, הדבר מעכב את הנשים, וזו הסיבה לכך שהן לא סודקות את תקרת הזכוכית בתחום. כ־65% מהמנהלים בחברות וביחידות הטכנולוגיות בחברות גדולות במשק מאמינים שקיימת אפליה מגדרית בכל הקשור לשילוב נשים במקצועות טכנולוגיים. הפערים מתבטאים הן במספר המועט של נשים בארגונים טכנולוגיים והן בפערי השכר שבין גברים לנשים.

לפי 40% מהמשיבים, הבסיס למחסור בנשים בהייטק אינו נעוץ במערכת החינוך, אלא בנשים עצמן. 40% נוספים סבורים כי למערכת החינוך אחריות חלקית שכן למרות ניסיונות לעידוד נשים ללמוד מקצועות מדעיים – עדיין לא מספיק נשים בוחרות בהם.

מחקר שפרסמה הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה ביוני 2015 הצביע על פערים של 45% על רקע מגדרי בשכר הממוצע בהייטק – פער שבא לידי ביטוי באלפי ובעשרות אלפי שקלים בחודש. מנגד, מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלפני שנה וחצי מצביע על פער נמוך יותר בכלל המשק – 30% בלבד. עם זאת, ישנם גורמים בתעשייה הטוענים כי פערי השכר אינם קיימים, והם משקפים תמונת מצב שבה נשים בהייטק עובדות פחות מגברים ועל כן מתוגמלות פחות.

"בתפקידים התחלתיים בחברות הייטק רואים כמעט כמות שווה של גברים ונשים במסדרונות, אבל ככל שמתקדמים – רואים פחות", אומרת עינב לביב, מנהלת ומייסדת שותפה של חברת מרקטינג להייטק בשם G2M TEAM. "כשהתקבלתי לעבודה בחברה עדיין הייתי נאיבית לגבי תקרת הזכוכית, התקרה הזו נחשפת בשלבים, רק כשאת רוצה להתקדם".

ממש הרגשת אותה?
"בפירוש, לכן גם הקמתי את החברה שלי כדי לנהל בתנאים שלי. הייתי מאוד מוערכת בחברה שבה עבדתי ועדיין שמעתי אמירות כמו 'את לא תעמדי בלחץ'. זה קורה כי רוב המנהלים הם גברים, והם שופטים בכלים גבריים, בקוד גברי. לנשים יש לעתים קוד אחר, יותר רגשי. המשמעות של שוויון בעיניי היא לא שנהיה גברים, אלא שיהיה מקום גם לקודים אחרים של התנהגות. עובדה שהיום אני, עם הרגש והצבעוניות, מצליחה לנהל ולתפקד בלחץ הרבה יותר גדול מאשר כשהייתי שכירה".

בחברה שלך היום את מצליחה להתנער מסטיגמות העסקה של נשים, למשל לגבי הורות ושעות עבודה?

"זה היה שיעור בשבילי: להפריד את נושא שעות העבודה מתפוקה. כיום אני לא מעריכה שעות מאוחרות, אלא תפוקה בלבד. אני חרדה מאוד לשחיקה של עובדים, ולכן אצלנו, אלא אם יש צורך דחוף, לא עובדים לתוך הלילה ובסופי שבוע. חברות גדולות היום, כמו גוגל, פייסבוק ואינטל, מובילות שינוי בתפיסה ומבינות שזה שאתה יושב 12 שעות במשרד - לא בהכרח אומר שאתה נותן יותר תפוקה ממי שעובד 8־9 שעות. אבל יש לי גם מסר לנשים: איך ייתכן ששני בני זוג עובדים במשרה מלאה, בהייטק, בשכר זהה כמעט, ורק האישה היא זו שמצופה ממנה לצאת מוקדם הביתה, והגברים במקרה הטוב מגיעים מוקדם פעם בשבוע? אני מצפה שגם נשים יפעלו למהפכה בתחום הזה".

"עבדתי עם צוות טכני, שכולו גברים מלבדי, ובמהלך ישיבה כל הגברים דיברו בקולי קולות, אז גם אני הרמתי את הקול ודיברתי באותו טון", אומרת מורן בר, מייסדת ומנכ"לית האתר "גיקטיים". "אני זוכרת שבסוף הישיבה ניגש אלי המנהל בסוף הישיבה, הניח יד אבהית על כתפי ואמר לי: 'את לא צריכה להתרגש כל כך'. התפיסה האוטומטית היא שנשים מדברות בקול כי הן לוקחות דברים אישית, בזמן שכשגברים מדברים בקול - זה רגיל. כל מה שאנחנו עושות נתפס כרגשי ואישי. הרמתי אז טלפון לאבא שלי וביקשתי עצה מה לעשות, והוא אמר לי שאין לי מה לעשות כי אם אדבר על זה, אתפס כבכיינית".

איך נפטרים מאפליה?

"רק כשנשים יהיו בתפקידי ניהול באחוזים שווים לגברים - והכוונה היא העדפה מתקנת ולא שייקחו נשים רק כדי למלא כיסאות מספרית, אלא על בסיס כישורים - תיפתר האפליה. אבל למרבית הצער, נשים נופלות היום גם בראיונות עם מראיינות נשים שכבר הפנימו קודים גבריים. 'היא תיכנס להריון? היא תרצה לצאת מוקדם לטפל בילדים?' ברוב החברות זה עדיין מסנן שמפיל נשים אוטומטית. גם גברים סובלים מזה. אני יודעת בפירוש על מקרים שבהם אומרים לגברים שאם הם יצאו לטפל בילדים, הם לא יתקדמו".

אנומליה ישראלית

"צורת הדיבור, שלפיה האפליה היא בחירה שלנו, היא כיסוי למבנה הקיים שמוביל גברים לכיוון של קריירה והישגים ונשים לכיוון של פשרה", אומרת ד"ר הגר צמרת־קרצ'ר, כלכלנית וחוקרת במרכז "שוות", המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית של מכון ון ליר, והאחראית על מדד המגדר השנתי המתפרסם מדי שנה ומשמש כלי לבחינת רמת אי־השוויון בין נשים לגברים בישראל. "הפער בין מספר הנשים לגברים בתחום ההייטק הוא 15%, אבל בתחום הניהולי, ולא רק בהייטק, אנחנו רואים 85%־90 גברים, וזה כבר פער גדול מאוד".

נשים צעירות בוגרות יחידת 8200, בעלות אותם כישורים כמו גברים, לא מגיעות לאותן עמדות וחלקן אפילו לא משתלבות בתחום ההייטק. מדוע?

"כי האפליה עדיין קיימת. זה לא בהכרח מכוון, אבל אנשים מתחברים אוטומטית למי שדומה להם, ומה לעשות שנשיות וגבריות עדיין שונות? ברגע שאנחנו אומרות למישהי 'למה לא בחרת להשתלב בתחום?', אנחנו מניחות שהכל בידיים שלנו, אבל בפועל המסלול תמיד יותר קל לאנשים ה'נכונים'. נשים נאלצות להתפשר גם בגלל משפחה. ישראל היא אנומליה מהבחינה הזו שאף שהשכלת נשים נמצאת בעלייה, גם הילודה נמצאת בעלייה.

בכל מדינה אחרת, ככל שרמת ההשכלה עולה - רמת הילודה יורדת. מצד אחד, אנחנו מעודדים נשים לרכוש השכלה, ומצד שני עדיין כובלים אותן לבית ולמשפחה, לכל אותן עבודות אקסטרה שגברים עושים פחות. בנוסף, בעולם ההייטק אלמנט התחרותיות הוא מאוד חזק, ואילו נשים בחברות מעורבות נוטות פחות לתחרותיות. זו הבניה חברתית. אנחנו פחות נוטות לתקוף, יותר נסוגות מביקורת כדי לא להיתפס כתוקפניות. אין ספק שמבנה ההזדמנויות לנשים שמתחילות בתחום ההייטק הוא אחר".

יש לך פתרונות?

"שואלים אותי הרבה פעמים מה הפתרון. עצם הידיעה שיש אי־שוויון ויש מעצור לנשים והדיבור על זה - הם כבר ההתחלה".