יו"ר בזק מסביר: איך מנווטים חברת ענק השקועה בחקירות

לו היו שואלים את דוד גרנות הצעיר מה תרצה להיות כשתהיה גדול, "יו"ר דירקטוריון בזק" לא היה במקום הראשון. גם לא במקום העשירי. גרנות חי ונושם ביזנס, ולכן אך טבעי היה שישתלב במערכת הבנקאית ובהמשך כדירקטור וכיועץ במערכות הפיננסיות. אבל כבר אמר מי שאמר: "האדם מתכנן ואלוהים צוחק". 
 

לפני שלושה חודשים, ב־20 ביוני 2017, פשטו חוקרי רשות ני"ע על משרדי הנהלת בזק במגדלי עזריאלי בתל אביב. הם חקרו את המנהלים בחשד לעבירות חמורות על חוקי ניירות ערך בהתנהלות העסקית השוטפת. גם שאול אלוביץ', בעל השליטה, לא נמלט מאימת החקירות. בתום דיון שנערך בתחילת השבוע בבית המשפט הוארך תוקף המגבלות שהוטלו על אלוביץ', על המנכ"לית סטלה הנדלר ועל בכירים אחרים בחברה. רשות ני"ע בישרה שהחקירה נמצאת בשלביה האחרונים, והחומר, כולל המלצות להעמדה לדין, יועבר בקרוב לפרקליטות. טוב לא ייצא מזה.
 

מי שהפך בעל כורחו לגיבור המשנה הוא גרנות, שהוזעק על ידי אלוביץ' כדי להחליפו כיו"ר הדירקטוריון. תחילה היה מדובר במינוי זמני, לחודש, שהוארך זמנית בחודשיים נוספים, ובסוף ספטמבר נראה שתהיה הארכה (זמנית) של חודשיים נוספים. הוא נקלע לסביבת בזק במקרה. זמן קצר לפני פתיחת החקירה הומלץ לשמש כדירקטור על ידי בנק ההשקעות הבינלאומי JP מורגן.

עד אז אלוביץ' בכלל לא הכירו אישית, אולי שמע עליו דרך העיתונים. "אף פעם לא חשבתי שאגיע לבזק, ובטח לא לתפקיד יו"ר הדירקטוריון. זה לא היה אפילו בתוכניות הכי פראיות שלי. כדי שלא תהיינה אי־הבנות, תפקיד היו"ר הוא זמני, אבל אני מוכן לכל משימה שתוטל עלי", אומר גרנות ל"מעריב" בראיון חג בלעדי וראשון מאז כניסתו לתפקיד.
 

גרנות (70) כבר ראה הכל במערכת הפיננסית. הוא מוכר היטב לקהילה העסקית המובילה, אם כי בעולם התקשורת הוא נותר אניגמה. הקריירה שלו התחילה בתחילת שנות ה־70 במשרד האוצר, ומשם המשיך לבנק לאומי. הוא פיתח בבנק את מערך שוק ההון והבנקאות הבינלאומית, וקודם לפרישתו ניהל את חברת הבת בבריטניה. את לאומי עזב לאחר שהוצע לו לנהל את בנק איגוד ואחריו את דיסקונט. בתפקידו האחרון בבנקאות ניהל את הבנק הבינלאומי שבבעלות בינו צדיק. לפני עשור פרש, משום שלא אהב את מעורבות היתר של צדיק. 
 

גם לאחר פרישתו מהבנקאות עדיין חיזרו אחריו, ובשלב מסוים הוזכר אפילו כמועמד לניהול בנק הפועלים. בעשור האחרון הוא הפך לדירקטור וליועץ מבוקש בקרב אנשי עסקים בזכות כישוריו וקשריו. בני שטיינמץ, לקוח של הבנק הבינלאומי, צירף אותו לעסקיו. יאיר המבורגר מינה אותו לדירקטוריון הראל השקעות, אלפרד אקירוב פגש אותו בדירקטוריון אלרוב, וישי דוידי המליץ עליו לדירקטוריון אורמת טכנולוגיות.

 

גרנות צורף לדירקטוריון החברה הכלכלית לירושלים לאחר שאליעזר פישמן איבד את השליטה. בהמשך התברר שהוא מבין גם במשקאות קלים, כחלק מדירקטוריון טמפו. אנשי העסקים חיזרו אחריו, כי הכירו ביכולת הניתוח המצוינת של כל עסקה ובניסיונו העצום במערכת הבנקאית. אז איך נוסף לכל התפקידים האלה יש לו עדיין זמן פנוי לכהן במשרה מלאה כיו"ר בזק? גרנות חרוץ בטירוף ועובד שמונה ימים בשבוע. בבזק הופתעו מהמהירות שבה למד את החברה. "הוא בעל יכולות חריגות, האיש הנכון בזמן הנכון", הסביר אחד הדירקטורים בבזק.
 

גרנות, שעד הצטרפותו לבזק לא ידע להבדיל בין השוק הסיטונאי בתקשורת לשוק הסיטונאי ברמלה, למד במהירות. הוא מנהל את הישיבות כאילו נולד עם סמארטפון ביד. הוא אינו לוקח סיכונים ולא נקלע לשטחים אפורים מוכי אסון. כל החלטה מהותית נעשית בהתייעצות ובתיאום עם אלוביץ'. מנהלים שניסו לגלות את גבולות הגזרה שלו הבינו מהר שהיא צרה מאוד. בקיצור, פראייר הוא לא.
 

האימפריה התקשורתית שבראשה הוא עומד כרגע מוכרת מדי שנה מוצרים ושירותים ב־10 מיליארד שקל. כל משק בית נמצא באזור החיוג של בזק ונתקל באחד משירותיה או מוצריה גם אם אינו מודע לכך. זה מתחיל בשירותי הטלפון הקווי, נמשך בשיחות בינלאומיות (בזק בינלאומי), נמתח לשירותי סלולר (פלאפון) ואתרי אינטרנט (וואלה) ומסתיים בטלוויזיה בלוויין (יס) ועוד. לבזק 2.1 מיליון מנויי טלפון קווי, 1.6 מיליון מנויים באינטרנט, 2.4 מיליון מנויי סלולר ו־603 אלף מנויים בטלוויזיה. תשתית זאת הניבה במחצית 2017 הכנסות של 4.9 מיליארד שקל ורווח של 708 מיליון שקל, המהווה 70% מסך רווחי כל ענף התקשורת בישראל גם יחד. 
 

סקירה פיננסית קצרה זו נועדה להוכיח איזה כוח עצום החזיק בידיו מי שעמד בראש האימפריה. אלא שכוח משכר לפעמים, וכבעלת הבית של השוק, בזק ניצלה לעתים את מעמדה לרעה. השמועות העקשניות על מערכת היחסים המופלאה בין אלוביץ' לנתניהו ובין בזק לרגולציה נחשפו בעקבות חקירת רשות ני"ע. מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר נחשד כי התאים את מדיניות המשרד לאינטרסים של בזק ופעל לקידומם. 

# # #

מאז החקירה כללי המשחק השתנו. מניות בזק איבדו 3.5 מיליארד שקל מערכן, והיה חשש מהותי לפגיעה באמון הלקוחות. המשקיעים (המחזיקים ב־74% מהמניות) החלו לשאול שאלות. הבנקים (בנק הפועלים ודיסקונט) נכנסו ללחץ ודרשו את חיזוק מערך הביטחונות והזרמה הונית נוספת. המנכ"לית סטלה הנדלר שבה אומנם למשרד ההנהלה במגדלי עזריאלי, אבל תחת מגבלות. אלוביץ' נמצא עדיין בגלות עסקית במשרדי יורוקום ברמת גן, ומכתיב משם לגרנות את המדיניות. לינור יוכלמן, היועצת המשפטית של הדירקטוריון, נעלמה מהשטח.
 

עם כל הדייסה הזאת אמור גרנות להתמודד. למעט ישיבת דירקטוריון ראשונה שדנה בדוחות הכספיים של בזק, לא היה לו שום ניסיון מעשי בתחום. לאחר שכבר התחיל להיכנס לעניינים, נפתחה חקירה משטרתית, והפעם בעניינים שאינם קשורים לבזק. מדובר בחשדות לעבירות שוחד והלבנת הון של בני שטיינמץ, הבוס העסקי של גרנות בשנים האחרונות. בשנה האחרונה הקשר ביניהם התרופף, וגרנות עוסק כעת בייעוץ לפרויקט הבנייה למגורים באוקראינה ובתחנת כוח בניגריה.
 

היה ברור שגם גרנות ייחקר ויתבקש להסביר את החשדות הנוגעים לשטיינמץ. הוא שיתף פעולה וסיפק את כל התשובות, ובתום החקירה חזר לניהול ענייני בזק. בראיון שערכתי עמו הוא סירב מטעמים מובנים להתייחס לענייני החקירה המשטרתית. אבל התשובות לכל השאלות האחרות הנוגעות לבזק סופקו בנדיבות ובשקיפות.
 

בתשובה לשאלה מה הוא יודע היום על בזק שלא ידע עד לפני ארבעה חודשים הוא מודה: "אף פעם לא שיערתי שבזק היא חברה כל כך גדולה ויציבה. אני מחוץ למערכת הבנקאית עשר שנים, אבל כבנקאי לשעבר אני עדיין זוכר שבכל הדוחות שהגיעו לשולחני, בזק אף פעם לא הצריכה תשומת לב מבחינה עסקית או בשל בעיית יציבות".
 

"אין הרבה חברות בישראל כמו בזק מבחינת הרווחיות ותזרים המזומנים", הוא מוסיף: "זה גם מתבטא בדירוג האשראי האיכותי על ידי החברות הבינלאומיות. עם כניסתי הופתעתי ממגוון הפעילויות שכולל חוץ מהתחום הקווי את פלאפון, בזק בינלאומי, יס עם מיליוני לקוחות וכמובן וואלה ובזק אונליין. בזק מוגבלת היום באופן מלאכותי בגלל ההפרדה המבנית. הרגולציה היא חדה ומונעת מאיתנו להתנהל ביעילות ובאופן תחרותי, תוך שיתוף פעולה עם חברות הבת".
 

לעניין ההפרדה המבנית נחזור בהמשך, אבל ספר איך הגעת בכלל לבזק ומאוחר יותר לתפקיד היו"ר. הרי לא הכרת אישית את אלוביץ'. "אני בקשר עם בנק ההשקעות JP מורגן, והם שאלו אותי אם אהיה מוכן להצטרף לדירקטוריון בזק. מכיוון שעמדתי לפרוש מתפקידי כדירקטור בקבוצת הביטוח הראל והחוק מונע כהונה בו־זמנית בדירקטוריון חברה פיננסית וריאלית, עניתי בחיוב. מוניתי ב־10 במאי ומיד לאחר מכן יצאתי לטיול ארוך בחו"ל. הספקתי להשתתף בישיבת דירקטוריון אחת, ואז החלה החקירה. אלוביץ', שלא הכרתי אותו קודם לכן, שאל אותי אם אוכל לנהל בהיעדרו את ישיבת הדירקטוריון שנקבעה יומיים לאחר מכן, ועניתי בחיוב. בישיבה התבקשתי להחליף את אלוביץ' לחודש ימים ולאחר מכן זה הוארך בחודשיים נוספים. בסוף החודש מסתיים המינוי הזמני, ונראה מה יהיה הלאה".

"אני נפגש איתו פעם או פעמיים בשבוע, תלוי לפי העניין. למשל, בדיוק לפני הראיון איתך חזרתי מפגישה איתו. אנחנו דנים על כל העניינים שנוגעים לבזק ולמדיניות העסקית. בפעם הראשונה, לפני שלושה חודשים, נפגשנו לצורכי חפיפה, ומאז נפגשים באופן שוטף".

"בפגישות האחרונות דנו בהחלטות בעלות השפעה ארוכת טווח על בזק. כשמינו אותי לחודש טיפלתי רק בעניינים הבוערים ודאגתי שהם לא ייתקעו בגלל ששאול איננו. אחרי שהכהונה הוארכה בחודשיים החלטתי לטפל גם בהחלטות שיש להן השלכות ארוכות טווח, למרות שאף אחד אינו יודע כמה זמן אשאר בתפקיד. אי אפשר להזניח החלטות חשובות כאלה".
 

"הדוגמה הבולטת ביותר בימים אלה היא תקציב הפעילות לשנת 2018, והתקציב הרב־שנתי הכרוך בהשקעות של מאות מיליוני שקלים ואפילו יותר, המחייבות טיפול מיידי. ההחלטה על כניסת יס למיזם הטלוויזיה האינטרנטי 'סטינג', הכרוכה בהשקעות רבות, היא דוגמה נוספת. אבל יש גם החלטות חשבונאיות הקשורות במאזנים. נעשות הערכות שווי לנכסים, כולל הערך לנכס המס הנובע מרכישת יס, ומדובר בהפסדים לצורך מס. יורוקום (הנשלטת על ידי אלוביץ' - י"ש) קיבלה מבזק מקדמה של 118 מיליון שקל כחלק ממכירת יס. אנחנו לא מחכים להתגבשות החוב בעוד שנה ופועלים מיידית לגבות אותו".

גרנות מוסיף: "הודענו ליורוקום ולבנקים שלא נסכים לשינוי במערך הביטחונות של יורוקום או של אלוביץ' לבנקים ללא תיאום איתנו. הבנקים מבינים את העמדה שלנו".

אתה מדבר על טיפול בהחלטות ארוכות טווח ובינתיים החקירות נמשכות. איזו השפעה יש לכך על ההתנהלות השוטפת מול הלקוחות והמשקיעים?

"השפעה על ההתנהלות השוטפת כמעט לא קיימת. אני בקשר עם כל הגורמים כדי להבטיח שבזק תמשיך להתנהל כרגיל. יש מספר מגבלות שצריך לדעת לחיות איתן, כמו המגבלות על סטלה בנוגע לפעילות מול הרגולציה והקשר עם הדירקטורים. זאת הסיבה שלקחתי על עצמי תפקידים נוספים כמו הקשר עם הרגולציה, אף על פי שזה לא תפקידי כיו"ר. קיימות גם המגבלות בקשר לפעילות מול יס שאותן אני מנסה לפתור. אנחנו מנסים למזער את השפעת החקירות על ההתנהלות השוטפת, ואני מקווה שהמגבלות יוסרו בקרוב".
 

יו"ר דירקטוריון בזק מוסיף: "בעלי המניות לא אוהבים אי־ודאות ובגלל זה איבדו מניות בזק מפתיחת החקירה כ־20% מערכן. כל עוד עננת החקירות לא תוסר, יהיה קשה לשכנע את המשקיעים שיצאנו מעידן אי־הוודאות, ולכן אני מקווה שהחקירה תסתיים בהקדם".
 

"אני נפגש כל הזמן עם משקיעים, כולל משקיעים זרים. בימים אלה מתארגנת משלחת של סיטי בנק לפגישות בבזק. המשקיעים שואלים את כל השאלות ואני עונה בכנות ומסביר שלמרות החקירה העסקים ממשיכים להתנהל ואין בעיית אמון מול הלקוחות. בגלל המוניטין של בזק לקוחות מוכנים לשלם פרמיה כדי להיות איתנו. אני מציג את נתוני הרווחיות והחוסן הפיננסי, כולל תזרים מזומנים חופשי של 2 מיליארד שקל. למרות סימני השאלה אין בעיית תזרים, ולא נראית בעיה כזאת באופק. בזק מתנהלת בנפרד מחברת האם ואינה מושפעת מהקשיים של יורוקום מול הבנקים".

איך הגיבו עובדי בזק לחקירה?

"בהתחלה כמובן בחשש וזה טבעי. הם לא אהבו את הפרסומים על מה שקורה וזה מובן מאליו. בימים הראשונים הם היו בהלם, אבל לאחר שהבינו שחקירות אינן אמורות להשפיע על בזק עצמה, הם התאוששו וחזרו לעבודה רגילה כדי לשרת את הלקוחות".

# # #

למרות עננת החקירות, שנמשכו גם השבוע, גרנות מנסה לשדר עסקים כרגיל. הוא מנסה למנוע מהרעשים בקו להשפיע על ההתנהלות השוטפת ועל התוכניות לעתיד. הוא נפגש עם אנשים מהענף כדי ללמוד על הסביבה העסקית החדשה שלו.
 

עם פתיחת החקירה ופרסום דוח מבקר המדינה על משרד התקשורת, נותק קו הטלפון עם הרגולטור. מבקר המדינה יוסף שפירא הטיח ביקורת חריפה שכללה ממצאים למתן עדיפות לבזק וסחבת מכוונת שגרמה לעיכוב בתחרות. גרנות, המודע כמובן לחשדות, החליט לעשות מעשה ולפני חודש נפגש ביוזמתו עם מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת, מימון שמילה. 

מה היה בפגישה?

"זאת הייתה פגישת היכרות וגם פגישת עבודה לשתי מטרות: האחת קביעת התנאים לפתיחה במו"מ שוטף על ביטול ההפרדה המבנית (המונעת מבזק לאחד פעילויות עם חברות הבת ולשווק לצרכן חבילת תקשורת מקיפה - י"ש). נושא נוסף היה התנאים לפריסת תשתית הסיבים האופטיים. בתנאים הנוכחיים אנחנו מנועים מאיחוד חשבונאי ומשיתוף פעולה עם חברות הבת פלאפון, בזק בינלאומי או יס. למשל, לו יכולתי למזג את יס, הייתי מנצל את נכס המס וחוסך לבזק הוצאות מיותרות הנאמדות ב־150 מיליון דולר לשנה".

גרנות מוסיף: "מהחיסכון היו נהנים בעלי המניות או הלקוחות שהיו מקבלים הצעות ערך לציבור שהיו חוסכות הרבה כסף. ביקשתי משמילה לדון על התנאים לביטול ההפרדה, והוא מצדו הודיע על נכונותו העקרונית לזוז קדימה".

המהלך לביטול ההפרדה המבנית אמור היה להתבצע עד סוף 2017? מתי להערכתך זה יקרה?

"לפי לוח הזמנים המקורי, ביטול ההפרדה אמור היה להיות עד סוף השנה, אבל בעקבות החקירה הכל השתנה, ומאז שום דבר לא זז. אני מקווה שבעקבות הפגישה הדברים יתחילו לזוז. חייבים להסיר מבזק את המגבלות כדי שהתחרות תגדל ובסופו של דבר תועיל לצרכן. הביטול ילווה בהתחייבויות שיאפשרו למתחרים לנצל את התשתיות של בזק להגדלת התחרות. משרד התקשורת חייב ללוות את התהליך. למרות ההתקדמות בתחרות בטלוויזיה, התחרות בענף כולה מלאכותית. קושרים לנו את הידיים ומונעים מאיתנו לספק הצעות ערך. הגיע הזמן ליצור כללי משחק חדשים ולקדם את התחרות".
 

אתה מבין שהרגולטור חושש לספק לכם כלים נוספים שיחזקו אתכם, מה גם שבזק היא מונופול בתקשורת הקווית. זה בדיוק מזכיר לי מדוע מונעים מהבנקים להיכנס לביטוח, אף על פי שזה יוריד את מחיר הפוליסות לצרכן.
"אם כבר אתה מדבר על הבנקים אז גם היחס כלפיהם מוטעה. ועדת בכר, שהמליצה להוציא מהבנקים את קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות, גרמה נזק רב לצרכן. דמי הניהול והעמלות עלו ולא הייתה באמת תחרות. הריכוזית הועברה מהמערכת הבנקאית לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות. המחוקק נאלץ בעקבות כך להתערב ולהפחית את דמי הניהול. עדיף כבר היה להשאיר את הכל בבנקים".
 

"בזק בשוק הסיטונאי ובאינטרנט, ומזמן אינה מונופול, ועל כך מצביעים הנתונים. חלקנו באינטרנט ירד אל מתחת ל־50%. בשוק הקווי אנחנו מזמן ערוכים לספק את התשתית למתחרים (במתכונת המכונה 'ריסייל' - י"ש). רק בשבועות האחרונים התשתית מנוצלת על ידי מתחרים כמו פרטנר",  אומר גרנות. "אי אפשר להשתמש כל הזמן בססמאות שבזק מונופול, כי זה פשוט לא נכון. הדרך לפתרון הבעיה היא לחזק את המתחרים בלי להחליש את בזק. לא כל דבר צריך להיות אוטומטית אנטי בזק. כבר הלכנו לכיוון הזה, אבל בגלל החקירה משרד התקשורת קיבל רגליים קרות וביטול ההפרדה המבנית הוקפא. לא ברור מה קרה עם צוות משותף של משרד התקשורת והאוצר לבחינת התנאים".

"בעניין חקירת רשות ני"ע צריך להזכיר שקיימת חזקת החפות לכולם כל עוד לא יוכח אחרת. אני לא יכול להגיד לך מה חושב הציבור על בזק, אבל אני כן ער לעובדה שלבזק נגרם נזק תדמיתי כתוצאה מהחקירות. מבקר המדינה הגיש דוח אבל הביקורת לא הייתה כנגד בזק אלא נגד משרד התקשורת, שאותו הוא בדק. למרות החקירות ודוח המבקר אני מצפה ממשרד התקשורת לקדם את המו"מ איתנו ולבטל את המגבלות המונעות מבזק תחרות לטובת הלקוחות".

# # #

"האתגרים ביחס לעתיד הם בכמה תחומים. בתחום הטלוויזיה אנחנו מאותגרים על ידי המתחרים, ובקרוב תפעיל יס את מיזם הטלוויזיה האינטרנטית 'סטינג'. תחרות קשה יש גם באינטרנט ובסלולר, ועכשיו גם בתקשורת הקווית. יש לנו תשובה לכל אלה, ואני מקווה שהרגולטור יאפשר לנו להתחרות בצורה שוויונית. במקביל בזק חייבת להמשיך להתייעל, ולמרות המגבלות יש עוד הרבה מה לעשות מול חברות הבת".
 

"כבר ציינתי שהנושאים שעלו בפגישה עם מנכ"ל משרד התקשורת היו ביטול ההפרדה המבנית ופריסת תשתית הסיבים האופטיים. שני הנושאים תלויים האחד בשני והסברנו את זה. תשתית הסיבים תאפשר בעתיד למתחרים להשתמש בתשתיות שלנו. אם בזק תשקיע בפרויקט מאות מיליוני שקלים, כללי המשחק חייבים להיקבע מראש. אין לי אינטרס להכניס אלי את המתחרים בדלת האחורית מבלי להגיע להבנות מוקדמות עם משרד התקשורת לגבי התנאים".
 

"אפשר כמובן להמשיך ולהוריד מחירים, אבל בשלב מסוים זה יבוא על חשבון רמת השירות. מחירי האינטרנט בישראל הינם כיום הנמוכים ביותר באירופה, חוץ מצרפת. בברזיל ובאוסטרליה הם היקרים ביותר. בטלפון הקווי אנחנו הזולים ביותר חוץ מנורבגיה ואיסלנד. פינלנד ויפן הן היקרות ביותר. יש אפשרות לירידת מחיר נוספת אבל רמת השירות תרד עוד יותר".

גרנות מוסיף: "אני חושב שיש לקוחות שיהיו מוכנים לשלם יותר בתנאי שיקבלו שירות טוב ואמין. אני מעריך שהשוק יהפוך לסלקטיבי והמחירים יותאמו לפלחי האוכלוסייה הספציפיים. שיטת התעריפים האחידים תשתנה לאורך זמן".

עכשיו, כשאתה מכיר גם את הרגולציה בענף התקשורת, מה דעתך על הרגולציה הכללית במשק?

"השקפת העולם שלי היא שאסור לריב עם הרגולטורים. אני אישית אף פעם לא ניסיתי לעקוף אותם ולקבוע עובדות בשטח. אבל יש תחומים שבהם קיימת רגולציה עודפת בגלל מחדלים שהיו בעבר במערכת הפיננסית. אלא שהרגולציה הלכה רחוק מדי ויש כאן הגזמה. מי שבסופו של דבר משלם את המחיר הוא הצרכן".

"הגבלת השכר במערכת הפיננסית אינה נכונה ואינה רצויה במתכונתה הנוכחית למרות שאני מבין מאיפה היא נולדה. המנהלים משלמים עכשיו את מחיר ההתחכמות של מספר מנהלים בעבר, שהתעלמו מהמלצות ומבקשות שרי האוצר, ומההד הציבורי השלילי שיצר השכר המופרז. החוק פתר בדרך הקלה בעיה נקודתית ועל הדרך פגעו היכן שלא צריך".

"המוסדות הפיננסיים חווים כיום סנטימנט שלילי מהציבור וקל להתעמר בהם ולחתוך את שכר המנהלים", גרנות מוסיף. "זה הוביל למצב שיש מנהלים שמקבלים כיום שכר לא ראוי בכל קנה מידה בינלאומי. בשעה שהגבילו את השכר בבנקים התעלמו משאר החברות הציבוריות, שבהן קשה יותר לפגוע. צריך להדגיש שאני כמובן לא תומך בהגבלה גורפת של השכר בחברות הציבוריות".
 

"הדבר לא תלוי בי אלא באלוביץ' בעל השליטה, שאת מקומו אני ממלא. בכל מקרה, לא חשבתי על אפשרות זאת עד הסוף. אני מתנהל בפועל כיו"ר דירקטוריון קבוע למרות שאני יודע שהמינוי הוא זמני".