שווה להיות רופא בכיר בשירות הציבורי בישראל: רוב שיאני השכר במשק, ובוודאי המובילים שבהם, הם רופאים מהשירות הציבורי. שניים מהרופאים האלה, הם רופאים מומחים מהדסה, שעלות שכרו של אחד מהם היא מעל ל-280 אלף שקל בחודש, והשני כ-255 אלף שקל. כזכור, בית החולים הדסה נאבק על הישרדותו הכלכלית רק לא מזמן. ואם אתם לא רופאים, אז כדאי לעבוד בנמל חיפה, עם משכורת ממוצעת הגבוהה בשירות המדינה – 31 אלף שקל. 

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, ערן יעקב, הגיש הבוקר לכנסת סקירה רחבה על מצב הוצאות השכר במגזר הציבורי בישראל. הסקירה פורסמה במסגרת דוחות הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופים הציבוריים לשנת 2016, הכוללים גם את נתוני עובדי קבלן כוח אדם. הדוחות מפורסמים בכפוף לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. על פי הדו"ח במקום השלישי מופיע רופא בכיר מאיכילוב, שעלות שכרו מגיעה לכ-232 אלך שקל בחודש. אחרי מבול המרוויחים בקרב הרופאים במוסדות השונים, נמצא מנכ"ל חברת החשמל, עם עלות שכר של כ-108 אלף שקל. 
לדברי יעקב, "הדוחות עברו השנה שינוי מהותי ומאפשרים לחברי הכנסת ולציבור הבנה מעמיקה יותר של שוק העבודה הציבורי בישראל בשנת 2016 ולאורך השנים. שיפור השקיפות במגזר הציבורי היא מבחינתנו יעד בפני עצמו, והיא מצטרפת לתפיסת שותפות כוללת שאנחנו מאמינים בה באגף". 
 

על פי הדוח, השכר הממוצע למשרה בשירות המדינה הגיע בשנת 2016 ל-17,190 שקל,  עליה ריאלית של 3.48% לעומת 2015, זאת בעוד שהשכר הממוצע בגופים המתוקצבים והנתמכים באותה שנה עמד על 15,796 שקל – עלייה ריאלית של 2.7% ביחס לקודמתה. יצוין שלפי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע במשק כולו עמד על 9,799 שקל בלבד ב-2016. כמו כן, בשנת 2016 השכר הממוצע לעובד במשרדי הממשלה עמד על 15,772 שקל. שכר זה משקף כמה עובדי המדינה השתכרו בממוצע בפועל, שכן מעל 15% מהם לא הועסקו במשרה מלאה.
הגוף בו השכר היה הגבוה ביותר הוא נמל חיפה, שם עובד הרוויח בממוצע כ-31 אלף שקל. בכל קבוצות הגופים הציבוריים שנבחנו, היה ממוצע השכר לנשים נמוך משל גברים. בדו"חות השנה ניתן למצוא הרחבה והסברים בנושא זה, באופן שלא היה קיים בעבר. השכר הממוצע של עובדי קבלן כוח-אדם בגופים הציבוריים ובמשרדי הממשלה ב-2016 עמד על 6,686 שקל.
השנה נוסף לדוח הוצאות השכר בגופים הציבוריים שער חדש – "המוקד השנתי" – ובמרכזו תחום מדידת פריון העבודה במגזר הציבורי. השער סוקר את מצבה היחסי של ישראל בתחום פריון העבודה, ומציג תמונה עגומה לפיה פריון העבודה בישראל הוא מהנמוכים במדינות המפותחות, וזאת לצד השוואה בינלאומית המראה שקצב השיפור של הפריון נמוך ביחס לממוצע ה-OECD, נתון שמעלה חשש בקרב קובעי המדיניות באגף השכר.